דו"ח: המשרד להגנת הסביבה כושל באכיפת זיהום אוויר

החוק שנועד להגן על אזרחי ישראל מזיהום אוויר נאכף באופן חלקי בלבד. ב־2008, אושר בכנסת חוק "אוויר נקי" שחולל את המהפכה הסביבתית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל. מפעלים מזהמים נאלצים מאז להסדיר את פעולתם תחת היתרי פליטה, המאפשרים להם לזהם את הסביבה תחת מגבלות, לפעול תחת איסורים וחובות, ולצמצם את זיהום האוויר שהם גורמים כדי להגן על בריאותם של הישראלים. החוק העניק למשרד להגנת הסביבה כלים חשובים שמטרתם הגנה על בריאות הציבור והסביבה, אולם כעת מתברר כי הוא משתמש בהם במשורה.

לפי דו״ח חדש של ארגון "מגמה ירוקה", למרות שהמשרד להגנת הסביבה סבור שעיצומים כספיים הם כלי יעיל להרתעת חברות מזהמות, ב־2021–2022 חלה ירידה של 45% במספר הקנסות שהוטלו על מפעלים מזהמים, בהשוואה ל־2020-2019. ב־2017–2022 רק 58% מההתראות שהוציא המשרד למזהמים על כוונתו להטיל עליהם עיצומים, אכן הבשילו לכדי כך. רק 54% מהעיצומים הכספיים על זיהום אוויר מוטלים על מפעלים וחברות מזהמות, ואילו היתר על תחבורה ומכוני רישוי. כך או כך, ב־2017–2021 חלה ירידה בסכום העיצום הכספי הממוצע שהוטל על מקורות פליטה בכל המחוזות.

האכיפה של המשרד להגנת הסביבה אף לא עומדת בעקרונות של צדק סביבתי. נתוני העיצומים הכספיים שניתנו למקורות זיהום ב־2017–2022 מצביעים על פערי אכיפה בין המחוזות. בשנים אלה, 45% מהעיצומים הכספיים ניתנו במחוז חיפה, למרות שבמחוז זה נמצאים 17% בלבד מהמפעלים המזהמים שקיבלו היתר פליטה (היתר המאפשר למפעלים לזהם תחת מגבלות) מהמשרד. במחוז דרום לעומת זאת, בו נמצאים 46% מהמפעלים המזהמים בישראל, ניתנו רק 15% מהעיצומים. במחוזות ירושלים ותל אביב כלל לא ניתנו עיצומים כספיים. בסך הכל, ב־2017–2022 ניתנו בממוצע 3 עיצומים כספיים בכל שנה.

גם המשטרה הירוקה לא ממהרת לרדוף אחר המזהמים. ב־2021–2022 נרשמה ירידה של 60% במספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה הירוקה, ורק 54% מהתיקים הובילו להגשת כתב אישום. ב־2017–2021 הוגשו רק 5 כתבי אישום, אותה כמות שהוגשה בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016. נזכיר כי דו"ח מבקר המדינה רק השנה העיד על כך שמספר המפגעים המתועדים ב־2021, היה גדול ב־137% מאלו שתועדו ב־2013. זאת ועוד, ב־2018–2021 ירד מספר ביקורי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה במפעלים בכל המחוזות בכ־44%.

אחת הסיבות לחידלון המתמשך היא שלמשרד אין תורת אכיפה סביבתית. גם מבקר המדינה העיר למשרד על כך מספר פעמים, אולם אין בכך שינוי. בשנה החולפת הובילה השרה עידית סילמן שינוי בחוק אוויר נקי, המעניק כוח נוסף למזהמים שיוכלו לערער על היתרי פליטה למנכ״ל המשרד – דמות פוליטית, וכך קיבל משרדה ממשרד האוצר תקציבים נוספים שישמשו לייעול הטיפול בבקשות המזהמים. אולם במדיניות האכיפה אין שינוי. מחברי הדו"ח ממליצים למשרד לגבש תורת אכיפה משרדית, שכן גיבושה לפי מבקר המדינה לא מסתיים כבר מעל ל־22 שנה.

נזכיר כי חוק אוויר נקי מציל חיי אדם, וגם חוסך כסף. כך שיישום מיטבי ונחוש שלו, ייטיב עם הציבור. למעשה, לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה עצמו מ־2018, הצמצום בפליטת מזהמים בתעשייה בשל יישום החוק חסך למשק 115 מיליארד שקל בעשור.

מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה לדברים.