הסכנה לעובדים, לחץ המשקיעים והמצב הביטחוני: האקזיט של ווקמי הוא לא חגיגה

במציאות הדרמטית, שבה מסתמן כי ישראל נמצאת כפסע מפתיחת מלחמה מלאה גם בצפון, רכבת האקזיטים ממשיכה לנסוע. לאחר מכירת פריוריטי לקרן בלקסטון לפי שווי של 800 מיליון דולר, וביוקאץ' לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר לקרן פרמירה במאי, מגיע תורה של ווקמי (WalkMe).

אם כי זו עסקה מלהיבה פחות, שכן חברת התוכנה שנמכרת ב־1.5 מיליארד דולר ל־SAP הגרמנית הונפקה בנאסד"ק לפני שלוש שנים לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר תוך גיוס 300 מיליון דולר. מכיוון שהכסף, שהצטרף ל־300 מיליון הדולר שגייסה ווקמי עוד בהיותה פרטית נותר בקופתה, בפועל מדובר בשווי של 1.2 מיליארד דולר לפעילות.

SAP תשלם 14 דולר במזומן עבור מניית ווקמי — 40% פחות מהשווי שבו הונפקה החברה, מכיוון שמאז שיא ההייפ בוול סטריט, באמצע 2021, ידעה המניה בעיקר ירידות ודלילות מסחר. ביום שלישי, ערב ההודעה על העסקה, היא סגרה בשווי של כ־890 מיליון דולר, והאקזיט משקף פרמיה של 45% על השווי האחרון. אתמול עם ההכרזה על העסקה זינקה מניית ווקמי ב־42% לשווי של 1.26 מיליארד דולר. העסקה אמורה להיסגר ברבעון השלישי השנה, והפער בין השווי בעסקה לשווי בבורסה כעת נובע מחוסר הוודאות באשר להשלמת המהלך. הפעם נראה כי הסיכונים לאי־סגירה גבוהים מאי פעם, נוכח המתיחות הגיאו־פוליטית. באופן חריג להודעות חגיגיות מסוג זה, סירבו אתמול בווקמי וב־SAP לענות לשאלות עיתונאים, בעיקר לגבי עתיד העובדים הרבים — יש שיאמרו רבים מדי — של ווקמי. בהודעת SAP אין גם התייחסות להמשך דרכו של המייסד המשותף והמנכ"ל דן עדיקא לאחר המיזוג.

SAP פעילה בשוק המיזוגים והרכישות הישראלי משנות השמונים, עם רכישת אופק־טק ב־1988. הענקית הגרמנית, שנסחרת כיום לפי שווי 230 מיליארד יורו, קרוב לשיא כל הזמנים, מעסיקה 900 עובדים במרכז הפיתוח הישראלי שלה, המבוסס על 10 רכישות נוספות שביצעה מאז. ווקמי היא הרכישה ה־12 והגדולה עד כה. זו גם אינה הפעם הראשונה ש־SAP, מחברות מערכות המידע הגדולות בעולם, מגבירה חשיפה לישראל דווקא בתקופת חוסר ודאות ביטחוני. העסקה הגדולה שלה עד כה היתה רכישת טופ־טיר שהקים שי אגסי הצעיר עם אביו תמורת 400 מיליון דולר ב־2001, כאשר האינתיפאדה השנייה כבר היתה באוויר. לאחר העסקה התקדם אגסי לאחד התפקידים הבכירים ב־SAP, כמנהל פעילות המוצרים והטכנולוגיה, ופרש ב־2007 לאחר שלא מונה למנכ"ל הענקית הגרמנית, אף שראה את עצמו כמועמד המוביל. גם כעת יש גורם ישראלי בכיר ב־SAP, שלא מן הנמנע תורם לביצוע רכישה בישראל בתקופה כה קיצונית של חוסר ודאות. מדובר בגדי קרומהולץ, שמוביל את מחלקת המיזוגים והרכישות ב־SAP.

מדינת ישראל לא תיהנה מהעסקה, ומרבית הנהנות מהאקזיט הן קרנות הון סיכון זרות. עדיקא, שעדיין מחזיק ב־3.8% מהמניות, יקבל 57 מיליון דולר במזומן לפני מס, וגם לקרן ההון סיכון הישראלית ג'מיני יש עדיין 8.5% מווקמי, כשיתר הנהנות מהאקזיט הן קרנות אמריקאיות.

בעלת המניות הגדולה היא קרן אינסייט, שהחזיקה בסוף 2023 ב־26.4% מהמניות. אינסייט נכנסה להשקעה לראשונה בסבב שהובילה ב־2016 לפי שווי של 400 מיליון דולר. קרן סטפסטון מחזיקה ב־11%, שאותם קיבלה במכירת פורטפוליו של קרן ההון סיכון הישראלית גיזה. קרן ההון סיכון Scale Venture מחזיקה ב־10.3%, וקרן מנגרוב, שהובילה את סבב הסיד, מחזיקה ב־6.5%. אבל יש גם מפסידים — ובראשם המשקיעים שרכשו מניות ווקמי סמוך להנפקה, ומאז הן ירדו רוב הזמן.

מפסידה נוספת היא קרן ההשקעות Vitruvian, שתרשום תשואה שלילית על ההשקעה בחברה, לאחר שהובילה את סבב הגיוס הפרטי האחרון ב־2019 לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר. העסקה עם SAP, שמתבצעת במזומן, מקבעת את ההפסד עבור המשקיעים שנכנסו במחירי שיא.

סביר להניח כי בעלי המניות שהשקיעו בשלבים המוקדמים הם אלה שדחפו את ווקמי למכירה, לאחר שהיו "תקועים" במניה ללא אופק לאקזיט שלוש שנים. ווקמי היא חברה ותיקה מאוד יחסית לחדי־הקרן שנהרו לוול סטריט ב־2021. עדיקא הקים אותה עם רפי סווירי ב־2011 כחברה לפיתוח פתרונות ארגוניים, שמסייעים באימוץ טכנולוגיות חדשות ומעבר לדיגיטליזציה.

המוצר שלה הוא מעין סייר שמדריך עובדים בין הטכנולוגיות שבשימוש בארגון. לווקמי יותר מ־2,000 לקוחות, בהם גופי ענק כמו יבמ, נסטלה ומשרד הביטחון האמריקאי. בשנה האחרונה החליטה החברה להתמקד בתאגידים הגדולים ולוותר על ארגונים קטנים יותר — מהלך שהתבטא גם בשני סבבי פיטורים, האחרון לפני כשנה, אז נפרדה מ־112 עובדים, שהיו 10% מכוח האדם. קודם לכן פיטרה 43 עובדים, וסווירי פרש מתפקיד הנשיא ונותר רק דירקטור. עדיקא, שכיהן גם כיו"ר, נשאר המנכ"ל.

לאחר השינויים ווקמי אומנם הקטינה את שריפת הכסף, אך לא צמחה — בוודאי לא בקצב המצופה מחברה טרייה בוול סטריט. את 2023 סיימה עם צמיחה של 9% להכנסות של 267 מיליון דולר, ויצרה לראשונה תזרים חיובי של 11 מיליון דולר. ההפסד הצטצמם אומנם כמעט בחצי, אך עדיין היה 57 מיליון דולר. מההנפקה רשמה ווקמי הפסדים צבורים של כרבע מיליארד דולר. לאחר השלמת מהלך ההתמקדות בלקוחות הגדולים יותר, ווקמי הציגה ברבעון הראשון השנה קצב צמיחה איטי יותר של 4% להכנסות של 69 מיליון דולר. החברה עדיין מפסידה, ורשמה הפסד תפעולי של 8 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 25 מיליון דולר. בקופת המזומנים היו בסוף מרץ 339 מיליון דולר, שאותם SAP תקבל במסגרת העסקה.

אחת הסיבות להפסדים הגבוהים היא כוח האדם העצום — כ־1,000 איש לאחר הקיצוצים. מדובר ביחס נמוך מאוד של הכנסה לעובד, כך שנראה כי רבים מהם לא יישארו לאחר השלמת העסקה. ווקמי מעסיקה 400 עובדים בישראל — מרביתם בפיתוח, וסביר להניח שימשיכו בעבודתם. אך עובדי ווקמי בחו"ל בסכנה, כי SAP מחפשת ברכישה בעיקר את הצד הטכנולוגי. ההכנסות וההפסדים של ווקמי אינם מהותיים עבורה הענקית שמוכרת בקצב של 30 מיליארד דולר בשנה. ווקמי ו־SAP משתפות פעולה זה זמן רב, וקיימת היכרות בין האנשים שלהן וגם הבנת המוצר של ווקמי.

רכישת ווקמי מגיעה לאחר ש־SAP רכשה בשנים האחרונות שתי חברות עם פרופיל דומה — Signavio ו־Leanix, כל אחת תמורת כמיליארד דולר. בדומה לווקמי הן מסייעות לארגונים לזרז את המעבר למודרניזציה, משימה קריטית מאז כניסת הענן וביתר שאת מפריצת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית לחיי היומיום. ווקמי השיקה באחרונה קופיילוט לכך, וב־SAP רוצים לחסוך את זמן הפיתוח העצמאי. 900 עובדי מרכז הפיתוח הישראלי של SAP מפוצלים בין רעננה ותל אביב, וכולו מבוסס על הרכישות של החברה בישראל. עדיין לא ברור אם כל עובדיה הישראלים של ווקמי יצטרפו למרכז הפיתוח של SAP, שאם כן, מדובר בקפיצה של 50% בכוח האדם המקומי.