פרשנות
הגדלת ההנחות לזוכים במחיר מטרה: מהלך יח"צני לתוכנית לא טובה
אתמול החליטה מועצת מקרקעי ישראל בתמיכת הממשלה להגדיל את הדף העליון של ההנחה לזכאים מ-300 אלף שקל ל-500 אלף שקל. לכאורה מדובר בבשורה, אך למעשה יש כאן מקרה קלאסי של העלאת מחירים כדי להציג אחר כך הנחה
לכאורה הגדלה של גובה ההנחות מהן ייהנו זכאי משרד השיכון מ־300 אלף שקל ל־500 אלף שקל היא בשורה, לפחות למי שיזכה בהגרלה. אבל האמת היא שהמהלך הזה הוא בעיקר כותרת לטובת יחסי הציבור של שר השיכון זאב אלקין ושל שר האוצר אביגדור ליברמן (שאלקין לא שכח להודות לו על שיתוף הפעולה).
הנחות של עד 300 אלף שקל היו ביחס למחיר הדירות בדצמבר 2020. ההחלטה החדשה מאפשרת להקנות הנחה של עד 500 אלף שקל אבל ביחס למחיר הדירות היום.
בפרק הזמן שחלף מאז דצמבר 2020 ועד עתה מדד מחירי הדירות עלה ב־18%. כלומר, דירה ממוצעת התייקרה בכ־300 אלף שקל. כך שלמעשה השרים אימצו פרקטיקה שנהוגה בעולם הקמעונאות — העלאת מחירים כדי להציג אחר כך הנחה.
הרבה פעמים שיטת השיווק הזו משמשת כפיתיון לקונים כדי שיתעניינו במוצר שהמכירות שלו לא מספקות. במקרה של תוכנית הדיור, תרגיל יחסי הציבור הזה לא נועד כדי למכור דירות – כי כידוע יש מספיק ביקוש למוצר הזה – אלא כדי למכור תוכנית ממשלתית שכבר 7 שנים לא כל כך מצליחה להגשים את ייעודה.
מתחילת השנה ועד עתה 73 אלף משקי בית הנפיקו תעודת זכאות שמאפשרת להם להשתתף בהגרלה של דירה בהנחה. בסך הכל, משנת 2015 הופקו 323 אלף תעודות זכאות. הזכאים פנו למסלול הזה עוד לפני ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלו אתמול. אותם זכאים סברו שהמסלול הזה אטרקטיבי גם כאשר ההנחה המקסימלית היא 300 אלף שקל.
לעומת זאת, ב־7 השנים שהתוכנית פועלת הוגרלו רק 88 אלף דירות, רובן עדיין לא נבנו. הממשלה הצהירה כי עד סוף השנה תשווק עוד 30 אלף דירות בהנחה. כל יתר מאות אלפי הזכאים ייאלצו לחכות לדירה עוד שנים רבות.