כדי לייצר חוסן כלכלי לאומי, יש להקנות חינוך פיננסי לציבור בישראל

פיסות מידע מאקרו-כלכליות, ניתוחים ותחזיות, מתנקזים מדי חודש לרגע דרמטי אחד: פרסום מדד המחירים לצרכן. בתקופה האחרונה מדובר באינדיקטור קריטי, המספק תמונת מצב באשר למגמת התייקרות המחירים במשק, ובמידה רבה גם אינדיקציה ביחס לעוצמת הכאב הכלכלי שצפוי לחוות הציבור בישראל.

למעשה, זה שנים ארוכות שהכלכלה המקומית התנהלה הרחק מהצל המאיים של אינפלציה גואה וסביבת ריבית עולה. אולם בתקופה האחרונה התמונה התהפכה, ובזריזות. דהירה אינפלציונית שזינקה בחודש אוגוסט לקצב שיא של 14 שנים (5.2% במונחים שנתיים), הובילה לתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל – הקפצת הריבית בשיעור של 0.75 נקודות הבסיס – החדה ביותר זה שני עשורים, ובתחילת אוקטובר העלאה נוספת של 0.75 נק' וניתן לומר די בבטחה שאלו לא העלאות הריבית האחרונות למרות שרואים כבר מגמה של עצירת האינפלציה בארץ.

באמצעות אימוץ המדיניות של תוואי העלאות ריבית חדות ועקביות, הצטרף למעשה בנק ישראל למרבית ממקביליו בעולם ואותת כי הוא נחוש לנהל מאבק עיקש לדיכוי האינפלציה, גם במחיר של הנחתת מהלומות כואבות על הציבור, שמתחיל לעכל כי העתיד הכלכלי הקרוב צפוי להיות מורכב ומאתגר הרבה יותר מזה שהכיר במשך שנים ארוכות.

אינפלציה ממיסה את ערך הכסף, משקולת הריבית מכבידה על החזר החוב

האינפלציה שוחקת בהתמדה את ערך הכסף ופוגעת בכוח הקנייה, שנמצא ממילא בנסיגה נוכח החרפת יוקר המחייה ורמות המחירים הגבוהות השוררות במשק הישראלי מאז ומתמיד. בנתיב מקביל, עליית הריבית מקשיחה את תנאי המימון ומפחיתה את תיאבון הציבור לנטילת הלוואות. עבור אלו שכבר נטלו הלוואה, בפרט משכנתא ככלי המימון העיקרי ברכישת דירה, מגלים כעת כי נכפה עליהם להתמודד עם תחזוקת חוב יקרה וכבדה הרבה יותר, המכרסמת בכיסם ומעמיסה תוספת של כמה מאות שקלים בהחזר החודשי. זו עשויה להתייקר בקורלציה להמשך עליית הריבית.

אחד מפלחי האוכלוסייה הרגישים ביתר שאת לאותן השלכות כואבות הם משקי בית צעירים, שאינפלציה וריבית הן צמד מונחים שנחסכו מהם במהלך למעלה מעשור. כעת הם פוגשים בהן במלוא עוצמתן. בהינתן המציאות הכלכלית החדשה, אלו נדרשים להתנער מהתפיסה השכיחה של "כאן ועכשיו", לעצב מחדש את יחסיהם עם כסף ולאמץ גישה של אוריינות והתנהלות פיננסית מושכלת.

ויטלי פלוטינסקי שותף וסמנכ"ל השיווק בקבוצת נטו תכנון פיננסי | צילום: נטו תכנון פיננסי

יציבות כלכלית היא פונקציה של איך הכסף מנוהל – ולא רק כמה משתכרים

קו ישיר מחבר בין ניהול ותכנון פיננסי מקצועי ליצירת תשתית כלכלית איתנה ויציבה לשנים ארוכות קדימה. כאן נמדדת היכולת של התא משפחתי לתרגם את המודעות הפיננסית לכדי צעדים פרקטיים פשוטים, הנוגעים כמעט בכל היבט כלכלי. כך, בין היתר, בחירת השקעות תואמות תקופה והסטת כספים לערוצים סולידיים המניבים תשואה מובטחת, ממזערים את הסיכון ומייצרים תזרים שוטף (כדוגמת אג"ח מדינה או קרנות כספיות); ניצול יצירתי ומיטבי של הטבות מס, המתורגמות לכדי חיסכון כלכלי משמעותי; הגדלת שיעור החיסכון מתוך הבנה כי כל שקל שייחסך בשלבים המוקדמים, שקול לסכום גבוה הרבה יותר בעתיד, אך לא פחות חשוב, חתירה לחינוך ואוריינות פיננסית, שתהווה צעד משמעותי ביכולת להבין ולהתמודד באופן אפקטיבי עם סביבה כלכלית דינאמית ומול יוקר המחייה המושרש עמוק בשגרת החיים.

בנקודה זו ראוי לציין כי קיימת ציפייה לפעימות נוספת של העלאת ריבית מצד בנק ישראל, כחלק ממאבקו באינפלציה, זאת בייחוד כאשר הכלכלה הריאלית נשענת על קרקע פיננסית יציבה עם צמיחה חזקה, שוק עבודה הדוק ורמת אבטלה המשייטת בסמוך לשפל היסטורי. עם זאת, סביבת ריבית גבוהה לא צפויה להיוותר זמן רב וזו תעשה את דרכה חזרה מטה במקביל לסימנים ממשיים של נסיגת האינפלציה וחזרה ליציבות מחירים.

לסיכומו של עניין, כדי לבסס חוסן כלכלי ארוך-טווח ולצלוח את אתגרי התקופה, כמו גם אלו שעוד עתידים לבוא, יידרש הציבור לאמץ פרדיגמה שונה ואחראית, שעיקרה היצמדות לעקרונות וחינוך ניהול פיננסי יעיל וחכם.

מאת ויטלי פלוטינסקי, שותף וסמנכ"ל השיווק בקבוצת נטו תכנון פיננסי

d&b – לדעת להחליט