הדרך לראשות עיר עוברת באימוץ תפיסת האושר

בעוד חודש יתקיימו בישראל בחירות מוניציפליות. בחירות משמעותיות בתקופה בה השיח הציבורי והפוליטי ער, המצב רוח ירוד ונראה כי אחוזי ההצבעה צפויים להיות גבוהים מהרגיל. עשרות פוסטרים של מועמדים מעטרים את חוצות הערים, מתקיימים חוגי בית בניסיון לקושש קולות וברשתות החברתיות מקיימים ויכוחים ערים ומצעים נכתבים ומפורסמים.

במצעים הרבים שאנו נחשפים אליהם יש התייחסות כצפוי לחינוך, לתרבות, לתשתיות, תחבורה ואפילו לביוב, אבל משתנה אחד חסר למרות שיש לו השפעה רבה על חיי האזרחים וייתכן שיכול להיות גורם ייחודי שיבדל את המנהיג.ה האמיץ שיישם אותו באג'נדה שלו – אושרם של האזרחים. מדובר בטרנד עולמי שעכשיו מגיע לישראל.

לא מדובר על אושר בדמות פחים יפים בשכונה או תוספת גני ילדים, אלא אושר פנימי כאשר אדם מרגיש שייך, חלק מקהילה, מפסיק להרגיש בודד או חרד.

השנים האחרונות הביאו עימן תמורות ואתגרים רבים, משבר כלכלי, מלחמות, חוסר יציבות פוליטית שחייבו הסתגלות מהירה לתנאים חדשים, עבודה בתנאי אי-וודאות, עם שינויים והתאמות כל הזמן. אנו נמצאים בעיצומה של מגפת בריאות נפש, שעולה לכלכלה בארה"ב 8.8 טריליון דולר ופוגמת במערכות היחסים ובבריאות שלנו גם בישראל.

במציאות הזאת אנשים ומערכות נדרשים לפתח כישורים חדשים, להמציא את עצמם מחדש, למתוח גבולות, להפגין חוסן. בשנים האחרונות הפך מדע האושר לתחום מחקר הולך ומתפתח, רבות הודות לתרומתה של הפסיכולוגיה החיובית, העוסקת בתפקוד המיטבי של אנשים ובגורמים המקדמים רגשות חיוביים, מימוש והצלחה.

המציאות המשובשת לצד ממצאי המחקר הובילו לעליית העיסוק בתחום האושר. אם בעבר אושר הייתה אחריות של הפרט היום אנו מבינים שאושר ורווחה, הם אחריות משותפת, של המשפחה, של מקומות העבודה, של הרשות המקומית וגם של הרמה הלאומית והגלובלית. אם עיקר המאמצים והמשאבים בתקופת הקורונה עסקו בבריאות ובהישרדות, הגיע הזמן להקדשת משאבים, לרווחה, לחוסן ולאושר של התושבים.

גם המחקר בתחום הרווחה והאושר עבר אבולוציה והתרחב מעיסוק ברמת הפרט, לעיסוק באושר ברמה הארגונית והלאומית. אנו רואים מושגים כגון אל"ג (אושר לאומי גולמי) שמראים יכולת ניבוי טוב יותר למדדי חוסן, סביבה ורווחה מאשר תל"ג (תוצר לאומי גולמי). האו"ם מפרסם מאז 2012 את דו"ח האושר העולמי ואנו רואים מדינות בהם מתמנים שרים לענייני אושר. גם ארגונים עסקיים הבינו את חשיבות הנושא והחלו לעסוק ברווחת העובדים כיעד אסטרטגי, ומחקרים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם מוכחים החזר, לא פחות ממדהים, על ההשקעה.

אבל ברמה המוניציפלית המשתנה החשוב והמשמעותי הזה זוכה עדיין להתעלמות. במרץ האחרון השתתפתי בכנס World Happiness Summit (WOHASU) בקומו באיטליה. הכנס נפתח בברכה של ראש העיר שציין כי הוא הולך להחתים את כל העסקים בעיר על אמנה ליצירת אושר ארגוני והולך לקדם את הנושא בעיר.

בישראל, עיריית תל אביב פרסמה מודעות לחוגים השנתיים עם דגש על המושג "אושר" כחלק מהותי בחיי הקהילה: "הדרך אל האושר מתחילה פה בשכונה" והזמינה את הציבור לעבור חוויות משותפות יחד.

אושר היא זכות אנושית בסיסית, לכל אדם, בכל יישוב. אנו גם יודעים מהמחקר שאנו יכולים ללמד את עצמנו להיות מאושרים. שבעידן של מגפת בריאות נפש עולמית, מתח ושחיקה העיסוק באושר היא השקעה הכרחית וכדאית.

אני מזמין את אותו מועמד או מועמדת אמיצים, שמחפשים אג'דנה רלוונטית וחדשה, להכיר את המחקרים בנושא האושר ולאמץ אותו כעיסוק ליבה במצע. ברגע שמישהו ראשון בארץ או בעולם ירכב על ה'כרטיס' הזה ויצליח לרתום את האנשים לחזון הזה, זה יתפשט כמו אש בשדה קוצים גם למועמדים אחרים. אז מי בשל להיות חלוץ?

אורן אפל הוא מנכ"ל חברה פלוס המלווה חברות לאושר ארגוני