איך מפסיקים לנחור ונמנעים מהפסקות נשימה חסימתיות בשינה?

רוב האוכלוסייה הבוגרת נוחרת.

באופן לא מפתיע, גברים מובילים את הרשימה עם כ- %60 מהם שנוחרים, בעוד בקרב הנשים רק כ- %30 נוחרות. אולם, הנתון הזה משתנה כאשר נשים מגיעות לגיל המעבר ואז הן משתוות לגברים עם כ - %60 מהנשים שנוחרות בפרק חייהן שאחרי גיל המעבר. נחירות הן מטרד, בעיקר לבן או בת הזוג, שניתן לפתור אותו על ידי אטמי אוזניים או מעבר לחדר אחר, אולם חשוב להבין שבעיית הנחירות אינה נמדדת רק בדציבלים, ונחירה לילית בהחלט יכולה לרמוז על בעיות נוספות שעלולות לפגוע גם באדם הנוחר עצמו, "נחירה היא רטט של הרקמות הרכות בדרכי האוויר העליונות, כגון: רטט של החיך, השקדים, בסיס הלשון ואזור הגרון, כאשר כל אדם נוחר קצת אחרת. אנשים חושבים שנחירה היא מהאף, זו טעות", מסביר ד"ר אורי אלקן, רופא אא"ג וניתוחי ראש צוואר בכיר, המתפקד כאחראי מרפאת מחלות וניתוחי שינה, נחירה ודום נשימה בשינה במערך אף אוזן גרון במרכז הרפואי רבין (בלינסון, השרון, שניידר), "אנשים שקריסת הרקמות הרכות בדרכי האוויר העליונות שלהם הופכת אצלם למשמעותית והאוויר לא מגיע באופן מספק לריאות, או ממש נעצר, סובלים ממצב בו רמת החמצן שלהם בדם יורדת והדבר גורם ליקיצה. לא מדובר ביקיצה מודעת, האנשים בדרך כלל לא יודעים שהם נחנקו, לרוב מי שישן לידם יספרו להם שהם סובלים מהתופעה. זה סיפור המשכי, הוא מתחיל בנחירה ומחמיר לדום נשימה בשינה. יש קשר הדוק להשמנה – לאנשים שמנים יותר יש נטייה משמעותית יותר לדום נשימה בשינה, אם כי יש גם רזים עם דום נשימה ושמנים שלא סובלים מכך. כשהתופעה חוזרת היא גורמת לישנוניות, לשינה לא מרעננת, השומנים בדם עולים, יש ירידה בתפקוד ובחשק המיני – בעיקר אצל גברים, ירידה בזיכרון וכו'. המשמעות של כל האמור היא פגיעה באיכות ובאורך החיים. התופעה מעלה סיכון להתקף לב, שבץ, ואפילו לדלקות וגידולים סרטניים מסוימים".

ד"ר אורי אלקן, רופא אא"ג וניתוחי ראש צוואר בכיר | duns 100

כיצד מאבחנים דום נשימה בשינה ומה הפתרונות נגד דום הנשימה והנחירות?

בעולם המערבי סביב 15-20%מהאנשים סובלים מדום נשימה בשינה. כדי להבין מי סובל מהתופעה יש צורך לעבור בדיקה במעבדת שינה, בדיקה שהתפתחה באופן משמעותי בשנים האחרונות. אם בעבר היו מבצעים את הבדיקות במעבדת שינה עם חיבור למכשירים וחוטים רבים, כיום יש גם מעבדות שינה ביתיות קטנות הכוללות תפסן שנצמד לאחת האצבעות ומחובר לשעון קטן, אשר מעניקות אינדיקציה באם הנבדק נמצא בסיכון, ואם כן, עד כמה הסיכון גבוה, "דרגה קלה של דום נשימה בשינה פוגעת באיכות החיים, בעוד דרגה בינונית או קשה פוגעת באורך החיים ועשויה לקצר את חייו של האדם. הדרגה נקבעת לפי כמות הפעמים בהם יש הפסקות נשימה בשעה, אך יש חשיבות משמעותית גם לירידה בריוויון החמצן בדם", מסביר ד"ר אלקן. לדבריו, יש כמה שיטות טיפול הקיימות כיום כדי להיפטר מהמטרד הסביבתי והבריאותי שמתחיל בנחירות ועשוי להגיע למצב מסכן חיים:

1. טיפול CPAP – הטיפול שבדרך כלל מוצע ראשון במאבק נגד דום נשימה בשינה. מדובר במסכה המתיישבת על הפה או האף ומסייעת להרחיב את דרכי הנשימה ומונעת מאיתנו להיחנק. היתרונות הם בריאותיים, הטיפול מצליח למנוע דום נשימה במרבית המקרים מפחית ואף מעלים את הנחירות. למרות שמדובר במסכה, עדיין ניתן לישון איתה בכל תנוחות השינה. החסרונות בטיפול הם שהמסכה לא תמיד נוחה ומעט מסורבלת, וגם שמדובר בטיפול ולא בפתרון, "מדובר על אחוזי הצלחה של כמעט 100% במניעת דום נשימה בשינה ואחוזי סיבוכים הכי נמוכים מכלל האפשרויות הטיפוליות", מסביר ד"ר אלקן.
2. סד לילה לקידום לסתות – גם טיפול זה מבוסס על הרחבת דרכי הנשימה כך שזרימת האוויר תהיה תקינה ולא נסבול מדום נשימה בשינה, תוף שעוצמת הנחירות תפחת. מדובר בפלטה שדוחפת את הלסת התחתונה קדימה ומסייעת לנשום באופן תקין ויעיל, "מדובר על פתרון עם 70% הצלחה. הוא אמנם לא תמיד נוח בהתחלה אך אחוזי ההסתגלות אליו גבוהים יחסית. הטיפול אינו נמצא בסל הבריאות כך שהעלות שלו יקרה יותר", אומר ד"ר אלקן.
3. ניתוחים – הניתוחים הם פתרון זמני המחזיק בכ – 70% הצלחה ומעניק פתרון לתקופה של בין 20-5 שנים. הניתוח מתאים לחלק מן האנשים הסובלים מדום נשימה ונחירות בשינה, "מאחר וכל אדם נוחר באופן שונה, אנחנו מרדימים את המנותח ומזהים את מיקום ומנגנון החסימה ואז קובעים את סוג המענה הניתוחי המדויק שמתאים למנותח. מדובר בפתרון זמני המלווה בכאבים שאינו מתאים לאנשים עם עודף משקל משמעותי או צוואר רחב מאוד", מתאר ד"ר אלקן.
4. ישנן שיטות נוספות/משלימות להקלה על נחירות ודום נשימה בשינה:

• ירידה במשקל באמצעות תזונה ודיאטה, או ניתוח בריאטרי.
• חלק מהנוחרים, נוחרים רק כשהם ישנים על הגב, לאנשים אלו יכול להתאים טיפול תנוחתי המונע מהם לשכב על הגב במהלך השינה
• טיפול מיו-פונקציונלי – חיזוק שרירי הלוע יכול להפחית את עוצמת הנחירות ולעיתים להפחית את חומרת הפסקות הנשימה בשינה. מחקרים הראו שאנשים שניגנו בחצוצרה, סקסופון, דיג'רידו וכלי נשיפה אחרים נחרו וסבלו פחות מדום נשימה בשינה. מדובר על תהליך שלוקח זמן עד שהוא מביא לתוצאות, אולם לאחר מספר חודשים אמור להתרחש שיפור מסוים בעוצמת הנחירה ובשכיחות דום הנשימה.
• קוצב לשון – ניתוח חדשני שהולך וצובר תאוצה. אמנם בארץ הוא לא מסובסד, והעלות שלו היא כ – 30.000 דולר לפני הפרוצדורה הרפואית, אך נראה שמדובר בפתרון משמעותי. הקוצב יושב על העצב שמניע את הלשון ובאמצעות סנסור אחר הוא מרגיש את הנשימה ויודע לדחוף את הלשון קדימה ולמצק את הלשון בכל שאיפת אוויר בכך מונע חנק.

לדברי ד"ר אלקן, ישנה עליה במודעות כלפי חשיבות השינה והפתרונות הקיימים היום נגד הסכנות שאורבות לנו בזמן מנוחת הגוף, "השינה משפיעה על כל נדבכי החיים שלנו, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינת איכות חיים. שינה חיונית לחיינו כמו נשימה, אכילה ושתיה. אם לא נישן לא נחיה, אם איכות השינה תפגע, גם איכות החיים תפגע. איכות חיים היא לא מילה גסה ואנחנו צריכים להבין את המצב שלנו כדי לדאוג לאיכות חיים טובה יותר עבורנו ועבור הסובבים אותנו, כיום זה אפשרי. ניתן לטפל בדום נשימה בשינה ובנחירות שפוגעות באיכות השינה והחיים שלנו ושל הסובבים אותנו. תקדישו מספיק שעות עבור שינה, תדאגו לישון במקום טוב ונוח, שמרו על היגיינת שינה, ואם יש לכם חשש לגבי איכות השינה שלם- מומלץ לפנות לרופא ולשקול בדיקה במעבדת שינה".

כל המידע המוצג בזירת "דנס מדיקל" הינו לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים ואינו נועד בשום מקרה לשמש כתחליף לייעוץ רפואי או חוות דעת רפואית או כהמלצה מבעלי מקצוע בתחום הרפואה. השימוש במידע המסופק בזירת "דנס מדיקל" הוא באחריותם הבלעדית והמלאה של הגולשים. בכל עניין רפואי מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך.