גם ריבית דו-ספרתית לא עצרה את הביקוש להלוואות מחברות כרטיסי האשראי

הרגלי הצריכה לא שמעו על ההאטה במשק: האטה במשק? העלאות ריבית? חברות כרטיסי האשראי סוגרות שנה של תוצאות טובות עם צמיחה בפעילות, ואם להתבסס על תוצאותיהן, נראה שהעלאת הריבית החדה של השנה טרם חלחלה לציבור - לא בצריכה ולא בביקוש להלוואות.

שלוש חברות כרטיסי האשראי שפועלות בישראל, ישראכרט, כאל ו־MAX (מקס), הרוויחו אשתקד יחד 712 מיליון שקל, ירידה של 3% לעומת 2021. אולם בעוד במקס ובכאל הרווחים צמחו אשתקד, בישראכרט נרשמה ירידה חדה של 55% ברווחים. זאת, בעקבות הסכם ההפצה החדש עם בנק הפועלים, ששינה משמעותית את חלוקת ההכנסות ביניהם לרעת ישראכרט.

היקף השימוש בכרטיסי אשראי זינק אשתקד ב־14.3% לכמעט 470 מיליארד שקל. זאת בעוד הקצב השנתי עומד לרוב על עלייה של כ־8%. העלייה החדה מעידה על כך שהצריכה לא נפגעה עד כה, אך היא גם נובעת מהמשך הסטת שימוש ממזומן לכרטיסי אשראי.

השימוש בחו"ל ובאונליין היווה מנוע צמיחה: מנוע צמיחה לעלייה בשימוש בכרטיסי האשראי הוא השימוש בהם בחו"ל ‑ הן בנסיעות של הישראלים לחו"ל, שנמצאות במגמת צמיחה, והן ברכישות אונליין. על הצמיחה החדה מעיד הזינוק בעמלות המרת מט"ח, שעלו ב־2022 ב־74% ל־453 מיליון שקל. הזינוק החד נובע מכך ששנת 2022 הייתה שנת הריבאונד של הכלכלה בכל הקשור לנסיעות לחו"ל, בעוד שנת 2021 עדיין הושפעה מהקורונה ומהמגבלות על יציאה מהארץ. השימוש במט"ח בכרטיסי אשראי כרוך בעמלות לא זולות, ואלה עלולות להתייקר בעתיד על רקע דרישות בעניין של רשות המסים (ראו הרחבה במסגרת).

החלק המפתיע הוא שהעלאות הריבית של בנק ישראל לא פגעו בביקוש להלוואות, וחברות כרטיסי האשראי רשמו צמיחה חדה בפעילות הזו. היקף תיק ההלוואות של החברות זינק ב־31% וחצה את רף 20 מיליארד השקלים (21.3 מיליארד שקל). יש לציין כי חברות כרטיסי האשראי הן עדיין שחקן קטן יחסית בשוק האשראי הצרכני, עם נתח שוק של פחות מ־15%, כך שיש להן יותר פוטנציאל לצמוח. ועדיין, עליית הריבית ייקרה משמעותית את ההלוואות הצרכניות, כך שדי מפתיע שהביקוש הוא עדיין גבוה.

מנתוני הדו"חות עולה כי באופן רשמי הריבית הממוצעת בהלוואות של חברות כרטיסי האשראי מגיעה לרמה דו־ספרתית. נכון לסוף השנה היא עמדה על 10.8%. מאז, עלתה ריבית בנק ישראל פעמיים ב־1% במצטבר לרמה של 4.25%, כך שלא נתפלא אם ברבעון הראשון של 2023 הריבית הממוצעת בענף תחצה את רף ה־11%. הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר ממשיכה להיות בכאל, עם 11.4% בממוצע, אולם הפער שלה מול ישראכרט ומקס הצטמצם משמעותית, שכן בכאל חלק משמעותי יותר מההלוואות הן בריבית קבועה, כך שעליית הריבית משפיעה בצורה מתונה יותר על הריבית בתיק ההלוואות שלה.

אין עלייה במספר הלקוחות שנקלעו לקשיים: בענף כרטיסי האשראי מציינים שהם לא רואים עלייה בהיקף הלקוחות שנקלעים לקשיים בהחזר ההלוואות. ההפרשות להפסדי אשראי של החברות אמנם זינקו כמעט פי שלושה, ל־298 מיליון שקל, אולם עיקר הזינוק נבע מהזינוק החד בהיקף התיק (שמצריך באופן אוטומטי ביצוע הפרשות). ב־2022 רשמו חלק מהחברות הכנסות בסעיף זה, בעקבות היציאה ממשבר הקורונה.

המשך הביקוש להלוואות, כמו גם הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי, מהווים לכאורה בשורה טובה על איתנותו של המשק, אך גם מאותתים לבנק ישראל להמשיך בהעלאות הריבית לצורך קירור הכלכלה והמלחמה באינפלציה, מהלך שמייקר לציבור ולמגזר העסקי את ההחזרים החודשיים בהלוואות.

בענף כרטיסי האשראי מעריכים כי בסופו של דבר הריבית תחלחל לתוצאות ב־2023, אם בהתמתנות הצמיחה בשימוש בכרטיסי האשראי, אם בירידה בביקוש להלוואות ואם בעלייה במקרי הכשל. הדבר תלוי כמובן בהתפתחויות, ובראשן בגובה הריבית.

אולם חברות כרטיסי האשראי לא צריכות להתמודד רק עם נתוני המאקרו המאתגרים. הן עצמן עומדות לקחת חלק במפץ העובר על הענף, שעשוי להביא לכך שעוד השנה שלושתן יחליפו בעלות. בשבועות הקרובים אמורה מקס לעבור לבעלות כלל ביטוח. על ישראכרט מתנהל כיום מאבק שליטה בין הראל ומנורה מבטחים, שהגישו הצעות לרכישת השליטה בה. באשר לכאל, לאחרונה החליטה רשמית הכנסת להורות על הפרדתה מבנק דיסקונט, וכעת ממתינים בבנק לראות האם יאושר להם למכור את השליטה בה לחברת ביטוח (לפי נוסח החוק הנוכחי, אסור ספציפית לבנק למכור את השליטה בחברת כרטיסי אשראי לחברת ביטוח).

בכל אופן, הסיטואציה שנוצרה מעמידה כעת את החברות בנקודת פתיחה אחרת: לפני 4 שנים, כאשר תהליך החל מכירת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד (כיום מקס) מהבנקים הגדולים, הן חוו תקופה מאתגרת. לאומי קארד נמכרה לקרן ורבורג פינקוס, ונדרשו לה כמה שנים לבצע מיקוד עסקי שיקטין את התלות שלה בבנק לאומי. השנה התחילו במקס, בניהולו של רון פאינרו, לקצור את הפירות, ושנת 2022 הייתה שנה טובה לחברה, שהציגה צמיחה בפעילות וברווחים. ישראכרט, לעומת זאת, הפכה לחברה ללא גרעין שליטה, וללא גב של בעלים התקשתה להתמקד ולשעוט קדימה. השנה, כאמור, התמודדה החברה גם עם ההסכם החדש מול בנק הפועלים, שחתך את רווחיה. כעת מנסה ישראכרט לצאת לדרך חדשה תחת רן עוז, להתמקד עסקית ולבצע התייעלות, כך שהיא אמורה להציג ביצועים טובים יותר בהמשך. כאל נהנתה לאורך השנים מהיתרון של המשך בעלות בנקאית, בזמן שמתחרותיה התמודדו עם אי־ודאות וטלטלה בשל ההתנתקות מהבנקים. כאל, בניהולו של לוי הלוי, ידעה לנצל היטב את הסיטואציה, פתחה מבערים, צמחה באגרסיביות, והפכה לחברה הרווחית ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי. כעת, כאל עומדת להכיר את הצד השני של המשוואה, ולחוות תקופת אי־ודאות בתהליך הפרידה מדיסקונט. עם זאת, סביר שגם כאל וגם דיסקונט ילמדו לקחים מתהליך ההפרדה של מתחרותיהם, בכדי שהפרידה שלהם תהיה חלקה יותר.

הנושא יוכרע בבית המשפט - כשלו המגעים עם רשות המסים על עמלות ההמרה: הניסיונות של חברות כרטיסי האשראי להגיע לפשרה עם רשות המסים בדבר דרישתה על תשלום מע"מ על עמלת המרה בחו"ל ובאונליין נכשלו, כך עולה מדו"חות חברות כרטיסי האשראי. הסוגיה הועברה להכרעת ביהמ"ש, ועוד השבוע יוגשו סיכומי הצדדים לעניין, כאשר ההכרעה צפויה מאוחר יותר בהמשך השנה. אם יוכרע כי יש הצדקה בגביית המע"מ, קיים סיכוי טוב שהחברות יגלגלו זאת על לקוחותיהן, כך שעמלות המרת המט"ח עשויות לטפס מ־3% ל־3.5%.

בדצמבר 2016 הוציאה רשות המסים שומה לחברות כרטיסי האשראי, העוסקת בעיקר בתשלום מע"מ עבור הכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי המתבצעות בחו"ל וכן ברכישות אונליין באתרים בחו"ל. כאשר לקוח מבצע עסקאות שכאלה, הוא משלם עליהן עמלת המרת מט"ח בגובה של 3%-2.5%.

ההכנסות הללו היו פטורות ממע"מ עד היום, מכיוון שהן מתבצעות מחוץ לגבולות המדינה. אולם רשות המסים רואה בהן הכנסה שיש לגבות ממנה מע"מ של 17%, מכיוון שהיא מתבצעת על ידי לקוח ישראלי, שמקבל שירות דרך חברת כרטיסי אשראי ישראלית.

בתחילה, חברות כרטיסי האשראי נימקו בפני רשות המסים מדוע לא מוצדק להטיל את המס. אולם טענותיהן לא רק שנדחו, אלא השומה שלהן התנפחה מאז. החברות החליטו לפנות להליך משפטי וערערו לבית המשפט. הדיונים המשפטיים נערכו בחודשים האחרונים, אך במקביל לכך החברות ניהלו מגעים לגבש פשרה עם רשות המסים. כאמור, המגעים לפשרה נכשלו, ובנובמבר האחרון הודיעה פרקליטות המדינה כי היא מעוניינת בהכרעה משפטית בתיק.

חברות כרטיסי האשראי כבר ביצעו הפרשה חלקית בגין שומת המס. סכום החשיפה שנותר לכאל עומד על 191 מיליון שקל, ולישראכרט על 359 מיליון שקל, כשאת מרבית הסכום אמור לשלם הבעלים לשעבר, בנק הפועלים. במקס סך השומה הוא 263 מיליון שקל, כשחלק מהסכום הופרש (החברה לא פירטה כמה). עם זאת, סיכוי סביר שבית המשפט יקבע סכום נמוך מהשומה הנדרשת.