שומרים על אופטימיות: "אנחנו לקראת מיצוי תהליך התיקון בשוק ההון"

לאן צועד שוק ההון בשנת 2023?

השנה החולפת הייתה שנה מורכבת ומאתגרת עבור שוק ההון. הירידות שחוו אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית לטווח עשר השנים והירידות בבורסות בכל רחבי העולם חתכו את שווי תיקי ההשקעות של המשקיעים הפרטיים והמוסדיים. השוק הגיב באופן שלילי להשלכות תקופת פוסט הקורונה ומלחמת רוסיה באוקראינה והשווקים נאלצו לפעול בתנאי אינפלציה גואה וריבית גבוהה יחסית, שגם עלתה בקצב מהיר מהמצופה. כל זאת ותנאי שוק לא אופטימליים נוספים הובילו את הכלכלה הגלובלית לחוסר יציבות עד כדי פסע ממיתון עולמי. הדברים באים לידי ביטוי בהכרזתו של נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס שסיפק בימים האחרונים הצהרה בה הוא ציין כי "הכלכלה הגלובלית קרובה באופן מסוכן לכניסה למיתון" והוסיף כי ההאטה בצמיחה הכלכלית תהיה נרחבת ורוחבית. לדברי מלפאס, הצמיחה בהכנסות של האנשים כמעט בכל מדינות העולם תהיה קרוב לוודאי איטית יותר מאשר בעשור לפני פרוץ הקורונה. הבנק העולמי חתך את נתוני הצמיחה לשנה הקרובה והוריד את התחזית מ 3% צמיחה ל 1.7% בלבד, מה שמעלה את החשש למיתון שני בעשור הנוכחי. לשם השוואה, הפעם האחרונה שבה היו שני מיתונים באותו עשור הייתה בשנות ה – 30 של המאה הקודמת.

כל הנתונים הללו והצפי מצד מומחים רבים לשוק 'דובי' שימשך לתוך הרבעון הראשון של שנת 2023 היו אמורים למחוק את ההתאוששות היחסית שחוו המדדים המרכזיים של שוק ההון בסוף השנה, אולם מדדי שוק ההון ממשיכים באחרונה לעלות בזמן שהאופטימיות של המשקיעים נמשכת. רבים מהמומחים בשוק ההון סוברים שהשנה הקרובה, שנת 2023, תספק הזדמנויות טובות להשקעה, בדגש על החלק השני של השנה, "שוק ההון לא רק מגיב לדברים שקורים באותו הרגע, הוא גם ואפילו בעיקר מעניק תחזיות כלכליות הנוגעות לעתיד, זו הסיבה לכך ששוק ההון מראה סימנים חיוביים עם פתיחת שנת 2023 שעושה רושם כשנה שיהיו בה הזדמנויות טובות להשקעה", מסביר אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, "שנת 2022 הייתה מאוד מאתגרת עבור מנהלי תיקי השקעות בכל העולם היות והירידות התרחשו לא רק במניות, אלא גם באג"ח, ומרגע שהייתה ירידה באג"ח של ממשלת ארצות הברית לעשר שנים האירוע הפך לדרמטי. בתחילת שנת 2022 המשקיעים עוד הראו סבלנות וחיכו לראות לאן יתפתחו הדברים, כאשר במקביל לא הייתה באמת אלטרנטיבה משמעותית להשקעות עם תשואה טובה או מוצרים סולידיים חלופיים, אולם לקראת סוף שנת 2022 בהינתן ריבית גבוהה החלו המשקיעים למשוך כספים משוק ההון ולהעביר אותם למסלולים חלופיים. כעת, עם תחילת שנת 2023, אנחנו מעריכים שבחלק הראשון של השנה תהיה התייצבות מסוימת בכלכלה שחווה ירידה בצריכה והאטה בצמיחה, דבר אשר יוביל גם לעצירה בהעלאת הריבית – עצירה אליה יגיב השוק באופן חיובי. אנו צפויים לראות עליה בפעילות הריאלית בחלק השני של שנת 2023 וזו תהיה בשורה טובה לשווקים שגם תייצר הזדמנויות השקעה. באופן כללי, שוק ההון חוזה כאמור שאנחנו הולכים לקראת עתיד טוב יותר".

שירי שחם ואבישי קרואני | צילום: יח"צ

קרואני מסמן את שוק האג"ח כאפיק השקעה שכדאי לשים אליו לב ולבחון את האפשרות להשקיע בו, "במציאות של היום ובעידן של העלאת ריבית יש הזדמנויות מצוינות בשוק האג"ח כי עקומת התשואות באג"ח בקונצרנים והממשלתי עולה. אם מסתכלים קדימה על ציר הזמן – ניתן לקבל תשואה גבוהה יחסית של כ – 5%, לשנה אחרי ניכוי עמלות, לתקופה של 3-4 שנים באפיק המשלב אג"ח ממשלתי וקונצרני, כאשר הסיכון הוא נמוך יחסית". להערכתו של קרואני, השוק צועד לקראת איזון בריא ועדיין מספק כאמור הזדמנויות לתשואות נאות, "לדעתי אנחנו לקראת מיצוי תהליך 'התיקון' וההתאמה בשוק ההון. מבחינה כלכלית ולאורך זמן, הריבית האפסית לא הייתה טובה לשוק ההון והתהליך שמתרחש כעת אמור להביא את השווקים למקום מאוזן יותר. מי שבא היום עם כסף מזומן להשקעה בשוק ההון ימצא מנהלי השקעות עם בטחון באשר למגוון ההזדמנויות. אם ברבעון האחרון של 2021 מנהלי ההשקעות והמשקיעים עצמם פגשו אג"ח בתשואה נמוכה ומניות במחיר גבוה, היום תיק ההשקעות שמנהל השקעות בונה הוא נוח. הוא יכול לקבל תשואה שנתית של 5% לתקופה של ארבע שנים באג"ח, הוא פוגש חברות רבות שנחתכו בעשרות אחוזים, וזו נקודה טובה להיכנס לשוק ההון. אני מקווה ומאמין שהעליות יהיו מתונות ולא חזקות מדי, כפי שהן אמורות להיות בשוק נורמלי. שוק ההון נהנה כשיש צמיחה מאקרו כלכלית לא מואצת מדי ואין סכנה להעלאת ריבית. סביר ששנת 2023 תתאפיין ברובה בצמיחה איטית והחל מאמצע השנה תהיה ירידה בצפיות להעלאות ריבית נוספות – ולאורך זמן, אלו תנאים אשר נוחים לשוק המניות".

אתגרי הזירה המקומית

הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג יציבות ואף רשמה הישג מרשים: לראשונה מאז שנת 1987 נרשם בישראל עודף תקציבי אשר הגיע לסכום של כ - 10 מיליארד שקלים. לכאורה, יציבות שלטונית ויצירת ודאות כלכלית בשווקים המקומיים עשויה אף לשפר את המצב הכלכלי של השוק המקומי, אולם, מלבד האתגרים הגלובליים העומדים בפני השווקים העולמיים, הכלכלה הישראלית צריכה להתמודד גם מול אתגרים מקומיים. כך למשל, אחרי שבמשך שנים רבות נחשב ענף הבניה לקטר הצמיחה המוביל של המשק, בשנים האחרונות הצטרף אליו גם ענף ההייטק שהפך לקטליזטור משמעותי בצמיחת המשק המקומי ואף השפיע באופן חיובי על שוק ההון בישראל.

כעת, המשבר העולמי בענף הטכנולוגיה ופיטורי העובדים מאיימים גם על הענף בישראל, המעסיק 10% מכלל העובדים השכירים בישראל, וגם גורם לחשש מהפחתת ההשקעות שהכניסו הון משמעותי לכלכלה הישראלית, "אין ספק שאנו עדים לנקיטת זהירות רבה יותר על-ידי משקיעים וקרנות הון סיכון", אומרת עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה בתחום שוק ההון במשרד 'ארנון', שגם מעבירה במקביל מסר מרגיע, "אם כי חשוב לציין שבקרנות עדיין יש כסף רב, וכי ההשקעה בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן ודאי נמשכת בשיעורים ניכרים". לדברי עו"ד שחם, בכל מה שקשור לשוק ההון, המצב הופך למורכב יותר, "כששוק ההון חווה גאות חסרת תקדים, בחרו חברות היי-טק צעירות, חברות 'חלום', להיכנס אליו. כיום, כאשר חלק לא מבוטל מהחברות האלה סיימו את הכסף שגייסו מצד אחד, ולא הגיעו עדיין לשלב שהן מכניסות מספיק כסף ממכירות מצד שני –הן עוברות לסטטוס של חיפוש אחר מי שיקנה אותן, כי ברור שגיוס כספים מצד משקיעי שוק ההון בתקופה הזאת לא יצלח או לא יביא להן מספיק כסף".

לדברי שחם, "חברות ההיי-טק שנכנסו לשוק ההון בעיקר בגלל 'ההייפ' שרחש סביבו במהלך 2021 לומדות כעת על בשרן כי יש חשיבות מכרעת לבחירת אופן ההתממנות שלהן. חברות היי-טק צריכות להיכנס לשוק ההון בעיקר כאשר הן סבורות שזהו הגיוס האחרון שהן צריכות לבצע – עד שיגיעו למצב של רווחיות ממכירות. חברות יציבות כאלה יותר עמידות ל'גלים' שחווה שוק ההון, ופחות מודאגות מחשיפה הפומבית שמסחר בבורסה מצריך. לכן, סביר להניח כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר שלדים בורסאיים (בעקבות מיזוגים של חברות היי-טק ציבוריות לתוך חברות פרטיות), וזה יפתח פתח לחברות שרוצות להיכנס לשוק ההון לעשות זאת ביותר קלות, בלי לפנות להנפקה".

אתגר נוסף שילווה את הפעילות העסקית המקומית עשוי להגיע כתוצאה ממדיניות הממשלה החדשה בנושאים מדיניים המצויים במחלוקת. בעקבות כך, עולה השאלה, האם צעדים של הגברת הבניה בהתנחלויות או סיפוח, ואפילו צעדים שנתפסים בעיני גורמי השקעות מסוימים ככאלה הסותרים את ה ESG מבחינת פגיעה בזכויות אדם ומיעוטים, עשויים להשליך באופן מורגש על השקעות זרות בחברות ישראליות, על שוק ההון הישראלי, ועל הכלכלה הישראלית, "אנחנו יודעים ששוק ההון, ובעיקר החברות הגדולות שנסחרות בו, נשענים במידה רבה על משקיעים זרים. לכן, הממשלה צריכה להציב לעצמה גם מטרה לשמור על האמון של המשקיעים הזרים בכלכלה שלנו, ובמדינת ישראל בכלל", מסבירה עו"ד שחם, "אני חושבת שכל הסקטור העסקי שותף לציפייה מהממשלה החדשה לקחת בחשבון גם את הסקטור העסקי בכלל ושוק ההון בפרט במסגרת מארג השיקולים שלה. זה חשוב לא רק בהיבט של גיוס כסף, אלא במובן הרחב היותר של מתן תחושה טובה ובטוחה למשקיעים הזרים. חשוב לזכור שהמשקיעים הזרים חשובים לשוק ההון הישראלי ממגוון רחב של סיבות שהן הרבה מעבר לסכומי הכסף שהם מזרימים לישראל", מסבירה שחם, ומדגימה: "כמו למשל השבירה של מגמת הריכוזיות בשוק ההון הישראלי שמתאפשרת בעיקר בזכותם. לולא המשקיעים הזרים, היינו נשארים בעיקר עם גופים מוסדיים ריכוזיים, וזהו מצב פחות רצוי".

בכל הקשור להשקעות אחראיות, כאלה המייצגות חשיבה סביבתית המבוססת פעמים רבות על תפיסה מוסרית אוניברסלית, אבל גם על תפיסה מוסרית סובייקטיבית, מדגישה עו"ד שחם כי, "המשקיעים הזרים רגישים מאוד ל-ESG. גם המשקיעים הישראלים אמורים להתחיל עכשיו להיות רגישים יותר לזה, בגלל הרגולציה החדשה שמחייבת קרנות פנסיה, אבל אין ספק שהסתכלות על אספקטים שקשורים ל-ESG מאוד מפותחת בקרב משקיעים אירופיים ואמריקאים, ולכן הם גם יישאו עיניהם למדיניות וצעדי הממשלה".

d&b – לדעת להחליט