שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף | צילום: מוטי קמחי
ניתוח
8 מיליון שקל להשתמטות, אפס שקל לארגוני גיוס
מכיוון שהחרדים לא מעיזים לקדם את חוק ההשתמטות, זירת המאבק על גיוס האברכים עברה לדיון בבג"ץ ב־26 בחודש. במקביל צה"ל מציע להכביד את הנטל על המתגייסים בלי לגייס תלמידי ישיבות
יש הבדל דרמטי בין העתירות הקודמות בנושא גיוס בחורי ישיבות לעתירות שידונו ב־26 לחודש. הפעם בג"ץ לא צריך לפסול חוק. שש שנים עברו מאז פסלו השופטים את החוק האחרון שהסדיר את השתמטות בחורי הישיבות. מאז הם גילו סובלנות אינסופית ונתנו לכנסת אורכות של שש שנים להסדיר את ההשתמטות מחדש בחוק. בסוף יוני פקע המועד האחרון והיום אין שום בסיס חוקי להשתמטות. מאז נתנו השופטים עוד שמונה חודשים לכנסת, אבל זו כידוע היתה עסוקה בהפיכה משטרית ואחר כך במלחמה.
"זו עתירה פשוטה של חוסר סמכות של הממשלה", אומר יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא. מלבד התנועה עתרו קבוצות המחאה אחים לנשק ואימהות בחזית. שרגא מתייחס להחלטת הממשלה להורות לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות למרות פקיעת תוקפו של חוק ההשתמטות. "הממשלה החליטה לא לקיים את החוק וכל מה שבג"ץ צריך לעשות זה לומר שההחלטה לא חוקית".
הבעיה היא שלמרות השאלה המשפטית הפשוטה, בג"ץ עדיין מודע למגבלות הכוח. הוא יכול לבטל את החלטת הממשלה, אבל ספק גדול אם בכך יגרום אפילו לגיוס בחור ישיבה אחד, כשם שבעבר אברכים לא גויסו גם כשהחוק חייב את גיוסם.
ביולי, בסוף מושב הקיץ, המפלגות החרדיות הניחו על שולחן הכנסת את חוק יסוד לימוד התורה, שהיה אמור להעניק לתלמידי הישיבות מעמד וזכויות שווים לשל חיילי צה"ל. כנס החורף היה צפוי לעמוד בסימן העברת חוק ההשתמטות החדש. אלא שהמלחמה פרצה והחרדים הודיעו שכל זמן שהמלחמה נמשכת לא יקדמו את החוק. בפועל, גם אם הם היו רוצים לקדם אותו, ספק גדול אם הקואליציה היתה מצליחה לגייס רוב להעבירו, ויכול להיות שהניסיון רק היה מוביל לפירוקה.
את התמונה מסבכת מבחינת החרדים העובדה שבינתיים הולכות וגוברות דרישות הצבא ממי שכן משרתים ולכן האפליה בין דם לדם הולכת ומחמירה. בשבוע שעבר פרסם משרד הביטחון תזכירי חוק להארכת שירות החיילים הקרביים לשלוש שנים ולהעלאת גיל הפטור ממילואים מ־40 ל־45. ב־22 לחודש יסתיים המועד להגשת התנגדויות. המהלך כמובן יקשה על נציגי המדינה להסביר למה הממשלה פוטרת את החרדים משירות. צריך לזכור שבמונחים חוקתיים מדובר בפגיעה חמורה בהיבט החשוב ביותר של ערך השוויון — אפליה בזכות לחיים.
את התמונה מסבכת העובדה שהצבא מנסה להקדים את גיוסם של 1,400 תלמידי מכינות קדם צבאיות ומתנדבי שנת שירות על חשבון שנת ההתנדבות. מדובר בצעירים שבניגוד לבחורי הישיבות התגייסו למשימות בקהילה כמו סיוע למפונים או לחקלאות.
מי שמנסה בינתיים לקדם גיוס צעירים חרדים מרצון זו עמותת נצח יהודה. המנכ"ל יוסי לוי מספר שבשלב זה הוא לא מקבל שקל מהמדינה. כזכור, לארגונים שמתאמים את השתמטות בחורי הישיבות מיועדים בכספים הקואליציוניים שמונה מיליון שקל.