"במנהל עסקים האווירה שונה. הבעיה בחוגים כמו סוציולוגיה - שם הכל אג׳נדה"

"מנסיוני האווירה בבתי הספר במנהל עסקים ממש שונה. הם יותר רציונליים, יותר פרו ישראלים. הבעיה היא לרוב בחוגים דוגמת סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, שבהם לעתים הגישה פחות מדעית ויותר מבוססת אג'נדה. במנהל עסקים מעריכים יותר את מה שישראל השיגה ועשתה". כך אומר לכלכליסט, הכלכלן, פרופ' דן גלאי, 78, לשעבר דיקאן בית ספר למנהל עסקים באונ' העברית, לשעבר מייסד בית ההשקעות סיגמא. גלאי שמכהן כיום כדירקטור בבנק הדיגיטלי של ניר צוק, התייחס לסערה סביב העדויות נשיאות האוניברסיטאות המובילות בארה״ב במהלך שימוע בבית הנבחרים האמריקאי בנושא התגובה שלהם כלפי העלייה בפשעי השנאה והאנטישמיות בקמפוסים מאז תחילת המלחמה בעזה.

במשך כ-5 שעות התבקשו נשיאות אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ו-MIT לספק תשובות לשאלות המחוקקים על הפעולות שהם נוקטים נגד תלמידים שמעורבים במעשי אנטישמיות, כיצד נוהלי הגיוס של המוסדות מבטיחים שהסגל ייצג נקודות מבט מגוונות וכיצד הם מבטיחים בטיחות בקמפוס.

הבן שלך, ירון גלאי, מייסד קוויגו שנמכרה וכיום בעלים של חברת המלצות התוכן אאוטבריין צייץ בעקבות השימוע בקונגרס: אני מרצה כבר שנים באחת האוניברסיטאות האלה, הודעתי להם הערב על פרישתי לאור החרפה בקונגרס היום.

"מה שהבן שלי עשה זו מחאה קטנה, אבל הרבה מחאות קטנות יעשו רעש גדול. הוא הרצה באוניברסיטת פן על יזמות. השימוע בקונגרס היה איום נורא, פשוט מביש״.

האם האוניברסיטאות בישראל צריכות לנקוט עמדה כמו שעשו ארגוני הנשים בישראל בהקשר של ה-7.10?

"כן. צריך לצאת מסר כללי שמתייחס לא רק ל-3 האוניברסיטאות שהשתתפו בשימוע (הרווארד, פן, MIT) של כללים להתנהגות אתית. יש חופש דיבור אבל אין חופש הסתה, זה גם נכון ברוב המדינות. אסור להסית וזה לא מנוגד לחופש הדיבור. לקרוא לאינתיפאדה, זה לקרוא לרצח יהודים, וזו הסתה. צריך להיות מסר לאוניברסיטאות ולקולג'ים שמצפים להבחנה ברור בין הסתה לחופש הדיבור. צריך למתוח קו ברור בין חופש דיבור להסתה. אמפתיה לפלסטינים זה בסדר, אנחנו לא באים לסתום פיות. אבל כן צריך לסתום פיות למפגינים שמסיתים בתחומי הקמפוס.

גם באוניברסיטה העברית זה קורה, יש סטודנטים שהפגינו לא פעם ולא פעמים עד לרגע שזה הפך להיות משהו מסית, ואז האוניברסיטה התערבה, שלחה את אנשי הביטחון לפזר את ההפגנה. אף אחד לא אומר למישהו כנגד מה להפגין. להגיד למחוק את עזה לא בא בחשבון ולא לגיטימי, כפי שלא ייתכן שסטודנטים יצטרכו להיכנס לכיתות לימוד בתוך קהל שקורא להרוג יהודים או לשחרר את פלסטין מהנהר לים".

המכון הגלובלי למחקר אנטישמיות ומדיניות טוען שחלק מהטיה הזאת נובעת מכסף קטרי שמציף את האוניברסיטאות.

"כשמסתכלים על הכח של הכסף הקטרי – רואים את זה היטב. קבוצות כדורגל רבות ממומנות על ידי שליטים ונסיכים מכל מיני מקומות כאלה. יש לקטר מדינה עם כמיליון איש ומאות מיליארדי דולרים מהנפט, אז הם משחקים עם כל העולם, וזה אחרי שהאמריקאים ניסו להילחם בכסף שמממן טרור או הסתה. מה זה אל ג'זירה? השופר הכי גדול בכסות של כלי תקשורת לגיטימי. הם מחקים את סי.אן.אן למראית עין, אבל האג'נדות מושחלות. הכח של הכסף הקטרי צריך להדאיג אותנו. בזה קשה לנו להתחרות. צריך ללחוץ על אוניברסיטאות שלמרות הכסף צריך להיות נאמנים לכללי אתיקה מסוימים".

״צריך למתוח קו ברור בין חופש דיבור להסתה. אמפתיה לפלסטינים זה בסדר, אנחנו לא באים לסתום פיות. אבל כן צריך לסתום פיות למפגינים שמסיתים בתחומי הקמפוס״

חשת ששיקולי מימון בשימוע בקונגרס מדברים מגרונן של נשיאות האוניברסיטאות?

"זה נשמע כמו רצון לא להרגיז את המממנים".

אתה תומך בהסרת המימון מאוניברסיטאות כמו הרווארד ואחרות?

"כל אחד לפי מצפונו. זה לא הפקרת הזירה. חלק מזה נעשה עד היום ממניעים פילנתרופיים. יש ללא מעט ארגונים פילנתרופיים משפחתיים קוד אתי שהם הולכים לפיו למתן תרומות. הרי פונים אליהם הרבה. אני מניח שיש להם כללים. אם זה בניגוד לקוד האתי ולעקרונות המנחים גוף כלשהו במתן תרומות זה בסדר. לפעמים זה אפקטיבי. זה נועד לעורר את החשבה והמצפון. אני מניח שאם יחזרו בהם התרומות יחזרו, זה לא חייב להיות פרמננטי, אבל זה כן נועד לטלטל את מקבלי ההחלטות באוניברסיטאות".

נשמע שזה משחק של חרמות בסוף. מפרסמים החליטו ליבש את טוויטר מחשש לפגוש תעמולה אנטישמית לצד המודעות שלהם

"אם תייבשי מישהו אחר בסוף יקום על החורבות האלה. אבל זה נועד גם כאן, ובצדק, לעורר שומרי סף לקבל החלטות יותר מצפוניות. לרוב הארגונים האלה יש מועצת מנהלים, זה נועד להביא את זה לדיון רחב במועצות המנהלים שלהם, לקיים דיון על איזה פעולות אפשר לנקוט כדי שהפעילות לא תהיה מסיתה".

יש מה לעשות כנגד עוצמות הכסף הקטרי?

"הכסף הקטרי מממן את החמאס. אוניברסיטאות. הוא גם מושקע בישראל בצורה כזאת או אחרת באמצעות קרן השקעות באופן ישיר או עקיף. הם אופורטוניסטים כל עוד זה תואם את המטרות שלהם. קטר רוצה להיות כמו שוויץ, להתפס כניטרלית, אבל לא בצורה מוסרית אלא הודות לכסף. ואת זה הם משיגים הודות לדבר אחד, הודות לנפט, והם מנצלים את זה בצורה מאוד מתוחכמת. יש להם צבא חזק, אבל במקום להפעיל צבא הם מפעילים כסף, זה הרבה יותר טוב. וכולם, מתוך אינטרס שנוצר, שומרים עליהם. ובאותו זמן גם אנחנו צריכים לכבד אותם כי הם מחזירים את החטופים. יש להם רק כמליון איש להאכיל, אין להם את הבעיה של מצרים שצריכה להאכיל 100 מליון איש.

במונדיאל האחרון בנו 11 אצטדיונים, עם קיבלות של 50-100 אלף איש כל אחד, בלמעלה מ-10 מליארד דולר – וזה כסף קטן עבורם. בדרך נהרגו מספרים בלתי נתפסים של עובדים זרים אבל מי יודע ולמי אכפת? העיקר השואו של הסוף.

איך אפשר להפסיק את זה?

"לעבור לאנרגיה סולרית ולאנרגיית רוח. חשוב שזה יקרה מהר, אבל זה קורה לאט".