האם שד האינפלציה הינו הרע מכל?/*

נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, נוהג דרך קבע לציין את שד האינפלציה כגורם מרכזי להחלטתו להתעקש והותיר את שער הריבית הגבוה(4.5אחוזים,) פריים 6% (+) זאת על מנת למנוע התפרצות מסוכנת, כהגדרתו, של אינפלציה דוהרת המסכנת את יציבות המשק הישראלי.

נשאלת כאן השאלה "האם כצעקתה" והאם אכן סכנת האינפלציה הינה החמורה מכל? ושאלה נוספת, לא פחות חשובה, האם הנגיד ידע במהלך השנה האחרונה של מלחמה מתמשכת, לנצל לא רק את הידע האקדמי הנרחב שלו, אלא גם את מעמדו וקשריו הענפים במוסדות השלטון אצלנו ובקהילת העסקים הבינלאומית, על מנת לנסות ולסייע בנטרול האינפלציה ויצירת מנועי צמיחה למשק הישראלי?

אתחיל בכך שאכן המשק הישראלי נכנס לשנת 2024 עם "הרע מכל העולמות". זה התחיל עוד בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, נמשך ביתר שאת ב-2022 עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה והקשיים שנערמו על נתיבי הסחר העולמים, כשלכך נוספו אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם.

לפרוטוקול, מדינת ישראל לא הייתה במהלך תקופה סוערת זו בודדה בכל מה שקשור לאינפלציה שנוצרה כתוצאה מלחץ ביקושים גדלים והולכים בקרב הציבור הרחב. על פי הסטטיסטיקה היבשה ישנן כיום ברחבי העולם לא פחות מ-179 מדינות שסובלות מאינפלציה ברמה כזו או אחרת, שזה כשני שלישים מכלל המדינות בעולם.

האינפלציה, לדוגמא, הרקיעה בשיאה לרמה של 8.6 אחוזים בגוש המדינות באירופה, הגבוהה ביותר מאז נוצר גוש זה ב-1999, בראש וראשונה תוצאה של הסגר על נתיבי אספקת הסחורות בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה. עובדה זו גרמה לנגיד הבנק האירופי, בדומה לעמיתו האמריקאי, להעלות באופן דרסטי את שער הריבית.

רוני מזרחי | צילום: מנחם עוז

אולם, וזה אולם גדול, פעולות נכונות שביצעו במהלך השנתיים האחרונות נגידי הבנקים באירופה ובארצות הברית, מיתנו משמעותית את האינפלציה. תהליכים חיוביים אלה מומשו בראש וראשונה באמצעות יצירת מנועי צמיחה(!) באותן כלכלות ובמידה כזו או אחרת גם הרחבה כמותית, זאת באמצעות הזמת תקציבים, מה שבסופו של דבר ייצב את אותן כלכלות.

אינני מזלזל כלל ועיקר בסכנת האינפלציה בישראל, אולם בסופו של דבר היא עומדת על פחות מ-4 אחוזים, פחות מחצית מזו שהייתה באירופה לפני שנתיים. יתרה מכך: לטעמי דווקא העובדה שנגיד בנק ישראל חוזר מידי חודש עם פרסום מדד המחירים לצרכן על ה"מנטרה" שהאויב החמר מכל הינה האינפלציה, דווקא אמירה זו תורמת באופן משמעותי לאי הוודאות בשוק ומאיצה שלא לצורך את התנפלות הציבור הרחב על כל הבא ליד, החל ממוצרי מזון ועד לדירות.

ובמילים אחרות: האינפלציה הפכה אצל הנגיד מגורם כלכלי שיש לעל הדעות לטפל בו באופן כזה או אחר למהות הכול(!), כך שמבלי משים ניתן משקל משני לפתרונות. אמנם אינני שולל כלל ועיקר את זכותו, ואפילו חובתו, של הנגיד לבקר את מדיניות האוצר שבוודאי רחוקה מלהיות מושלמת וכן את הצורך באישור תקציב המדינה, אולם הייתי מצפה ממנו לגבש, בשיתוף פעולה מירבי עם משרדי הממשלה, את אותם פתרונות אסטרטגיים שיביאו לצמיחה מחודשת של כלכלת מדינת ישראל. ככלות הכול, הם ורק הם יביאו בסופו של דבר להגברת האינפלציה!

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"