רפורמת "מה שטוב לאירופה" נתקלה בחפיפניקיות הישראלית

בזמן שרה"מ, שר הכלכלה ושר האוצר התהדרו ביום חמישי – שוב – בהצהרות בומבסטיות על "השלמת" רפורמת ההקלות על הייבוא תחת השם "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", התברר שהדרך להשלמתה ארוכה והמלחמה על התקנים שייכנסו או יצאו ממנה, אפילו לא החלה.

ביום חמישי שיגרו בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' וניר ברקת הודעה משותפת שנשמעה כולה כניצחון אחד גדול על אישורה, לכאורה, של הרפורמה: "ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה השלימה את רפורמת 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל' גם במוצרי הצריכה. המשמעות: הוזלה של עשרות מוצרי צריכה כגון חיתולים, אבקות כביסה, נוזל ניקוי כלים, מחשבים, ניידים ומוצרי צריכה יום יומיים נוספים". עוד נכתב כי "ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה אישרה פה אחד: התקינה האירופית תחול באופן אוטומטי ותגבר על כל תקן ישראלי".

מקריאת ההודעה החגיגית אפשר היה לטעות ולחשוב שהרפורמה החשובה כבר אושרה והושלמה, כך על פי לשון ההודעה, וממש עוד רגע מחירי מוצרי הצריכה בישראל יצנחו לרצפה. למעשה ההכרזות הללו הפכו לריטואל כמעט חצי שנתי עם הודעה שיוצאת מלשכתו של ברקת ומכריזה חגיגית שהרפורמה אוטוטו כאן אחרי שעברה את אישור ועדת השרים לענייני יוקר המחיה.

בספטמבר 2023, שלושה חודשים אחרי שברקת הציג את הרפורמה בפני השרים בוועדה יצאה מלשכתו הודעה חגיגית על "אימוץ" הרפורמה על ידי רה"מ נתניהו. בסוף פברואר הכריזה לשכת ברקת חגיגית כי ועדת השרים לענייני יוקר המחיה אישרה את הרפורמה ואילו ביום חמישי חגגה לשכת ברקת את העובדה שאותה ועדה "השלימה" את הרפורמה גם במוצרי הצריכה. אלא שמאחורי ההודעה האחרונה והמטעה שיצאה גם מלשכת רה"מ עומדת תקרית חריגה ומביכה שאליה נקלע שר הכלכלה ברקת בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה.

ביום ראשון שעבר התקיים בוועדת הכלכלה דיון על הרפורמה המדוברת שמוביל השר. במהלך הדיון התגלה מחדל, כאשר התעוררה מחלוקת בנוגע לברירת המחדל לאשר כל מוצר שיש לו תקינה אירופית. השר ברקת הזכיר שוב, כי הכוונה היא לאמץ כמה שיותר מהר את הדירקטיבות האירופיות, אלא אם יש חריגים בודדים, ובמה שיש לגביו ספק לתת זמן היערכות ואפשרות לוועדת החריגים הממשלתית לקבל החלטה.

גם פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו ומי שריכז עבור רה"מ את ועדת השרים ליוקר המחיה שהכינה את תזכיר החוק, אמר כי "הרעיון היה שברירת המחדל היא שמה שטוב לאירופה טוב לישראל ואם יש למישהו חריג הוא יבוא לוועדת החריגים הממשלתית שתבחן את זה".

זה אמנם היה הרעיון של השר ברקת ושל הממשלה, אלא שאז התברר שבהצעת החוק שהגישה הממשלה בעצמה כתוב בדיוק ההפך ממה שהיא התכוונה אליו. בהצעת החוק שהגיש ברקת נכתב כי ברירת המחדל היא שתקנים שלא נאמר במפורש שהם לפי תקינה אירופית, יישארו לפי תקינה ישראלית. אלא שהכוונה של ברקת היתה בדיוק להפך – הוא התכוון שכל התקנים, למעט אלה שהוחרגו בוועדת החריגים, יהיו בתקינה אירופית. על כך שאל אותו היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, מדוע הממשלה לא הביאה את זה בהצעת החוק, וברקת ענה לו כי זו היתה הכוונה והוא לא יודע איך הוגש משהו דומה אבל שונה.

ברקת: "בישיבת הממשלה סוכם שהכל מאושר למעט חריגים ובנינו מנגנון חריגים. אני לא יודע איך הגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה משהו שנראה דומה, אבל שונה. ואנחנו למען הסר ספק רוצים להבהיר מה היתה הכוונה של רה"מ, של משרדי האוצר והכלכלה. יש לנו 200 רגולציות שמשרדי הממשלה יצטרכו לבדוק בתקופת המעבר על איזה תקנים הם רוצים להגיש החרגה. אחרי תקופת המעבר אין מצב שיבוא משרד ויגיד 'יש לי תקן שלא הגשתי אותו לוועדת חריגים ואני רוצה שיחול עליו הדין הישראלי ולא הדין האירופי'. הרעיון הוא שהדין האירופי יחול על הכל, למעט חריגים. יכול להיות שהיה פה פער בין הכוונה הראשונית לבין מה שהוגש".

עו"ד עצמון: "זה פשוט משהו הפוך. הממשלה הגישה הצעת חוק שכתוב בה בדיוק הפוך". ברקת ענה לו: "אל תינעל על מה שהוגש. אני רוצה שנינעל על מה התכוונה הממשלה". וסמנכ"לית לובי 99, עו"ד רחל גור, אמרה לברקת: "זה מה שאתה הבאת, לא קראת? לא ברור איך הממשלה מתלוננת על חקיקה שהיא בעצמה הגישה".

בעקבות החלמאות של הממשלה, שלח יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן את נציגי הממשלה לעשות תיקון בהצעת החוק של עצמם. "בלי זה יש לנו בעיה כי חלק מהתקנים לא יהיו אף פעם לפי תקינה אירופית", קבע ביטן.

וכך, נאלצה ועדת השרים לענייני חקיקה להתכנס שוב ולמעשה לתקן את הצעת החוק שהיא עצמה הגישה. ביום חמישי בשעות הצהריים יצאה ההודעה המשותפת לראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה, שחגגו את החלמאות של עצמם עם חגיגה על "השלמת" הרפורמה, שעות ספורות לפני שהגישו נוסח מתוקן של הצעת החוק שיעלה לדיון מחדש היום בוועדת הכלכלה של הכנסת.