המחלקה לחקירת שוטרים נגד משטרת ישראל

משבר המקצועיות הגלוי בו נתונה משטרת ישראל לצד הניסיונות המביכים שלה לרצות את השר בחנפנות גלויה והתפתלויות משפטיות, מביאה את המחלקה לחקירות שוטרים להרחיב את פעילותה כנגד שוטרי וקציני משטרת ישראל. לאחרונה החלה המחלקה לחקירות שוטרים, לחקור ולהעמיד לדין שוטרים וקצינים, המעורבים לכאורה בביצוע עבירות של שימוש בכח, ניצול לרעה של כח המשרה והפרת אמונים. אף שהמחלקה לחקירות שוטרים אמונה מזה שנים רבות על חקירת עבירות המבוצעות על ידי שוטרים, התנהלותה זאת נושאת עימה שינוי בשני מישורים.

במישור הראשון, מבקשת המחלקה לחקירות שוטרים להרחיב את גבולות הענישה הפלילית גם למעשים המבוצעים בניגוד לנהלי המשטרה. כתב האישום שהגישה מח״ש כנגד רפ״ק סויסה, בגין השלכת רימוני הלם אל תוך קהל הפגינים, בעבירה פלילית של פזיזות ורשלנות, הוא דוגמא להרחבה זאת. בית המשפט יידרש להכריע אם בהתנהלותו של סויסה מתקיים מרכיב של חומרה וסטייה נכבדה וממשית מאורח ההתנהגות המקובל. האם קצין משטרה שקול וזהיר בנסיבות העניין היה צריך להיות מודע לטיב הרשלנות שבמעשה שעשה, ולסיכון שהוא יוצר בעשייתו. במישור השני, מרחיבה מח״ש את מנעד העבירות שבגינן היא חוקרת את התנהלות השוטרים. החקירה, שנפתחה כנגד שני קצינים מתחנת גלילות, בשל אחריותם למעצר הנשים שחילקו עלונים, בחשד לשימוש לרעה בכוחם, בחשד להפרת אמונים וכן בחשד לשיבוש מהלכי חקירה- מלמדת על הרחבה זאת. על פי הדיווחים בתקשורת, השניים חשודים כי נתנו את ההוראה לעצור את השלוש תוך שימוש לרעה במעמדם, אף שלא היתה עילה למעצרן. השימוש בעבירת הפרת האמונים בהקשר זה והפרסום בדבר חשדות לשיבוש גם בחקירה זאת וגם בחקירתו של סנ״צ פולק במקרה קודם אחר, מלמדת על נחישות המחלקה למצות את ההליך החקירתי ולהגיע לממצאים ברורים, באשר לגורם המנחה.

ערן קמין | צילום: דנה קופל

נדמה כי התנהלותה של המשטרה, הביאה את פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, הממונים גם על המחלקה לחקירות שוטרים, להורות את המחלקה לפעול בדרך מהירה ואפקטיבית יותר. ואף שהדברים לא נאמרו במפורש ובאופן גלוי, נראה כי זריקת רימוני ההלם, הפרש המצליף, אלימות שוטרי יס״מ ת״א בקפלן, עיכוב ומעצר המפגינים בסביבות בתיהם של אדלשטיין, לוין, נתניהו, מעצר זורקת החול בחוף הים, מעצר שבת הג׳חנון, מעצר פעילי הטנק של לוחמי 73, מעצר מחלקות העלונים, מעצר זורקת החול ומעצר המורה הרוקדת מטמרה, לצד מחדלי האכיפה בשדה תימן ובית ליד ואירועים נוספים – הביאו לשינוי במדיניות האכיפה והחקירה של המחלקה לחקירות שוטרים.

אליה וקוץ בה, ראשית, חקירת שוטרים זוטרים בחשד לניצול סמכות והפרת אמונים, עשויה להוביל את החוקרים לדרגים בכירים יותר, אבל ספק רב אם תוביל לגיבוש כתב אישום כנגד בכירים או זוטרים בעבירה של הפרת אמונים. בכדי שתתגבש תשתית ראייתית כנגד שוטרים בעבירה של הפרת אמונים, נדרש להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הערכים המוגנים, שעליהם מבקש העבירה להגן, נפגעו במחשבה פלילית הנדרשת להוכחת היסוד הנפשי שבעבירה. זאת מלאכה קשה בכל חקירה, קשה שבעתיים בחקירה שבה הנסיבות אינן ברורות דיין ומתקיימות בסביבה מורכבת בה הפוליטי הופך למקצועי. שנית, משום שהמחלקה לחקירות שוטרים אינה מיומנת בחקירות מן הסוג הזה והיא עצמה סובלת מאיכות מקצועית ירודה בתחום החקירות והמודיעין.

השינוי במדיניות האכיפה של מח״ש הוא צעד נחוץ וראוי להערכה. אך אם מח״ש מבקשת להיות רלבנטית ולהשפיע על התנהלות המשטרה ויחסה לציבור, עליה לפעול באופן יצירתי יותר. מח״ש אינה יכולה להסתפק בתגובה לאירועים, עליה לגלות יוזמה, לאסוף ראיות גם בדרך סמויה וחשאית, לייצר תחבולות, לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים, להפעיל מקורות וסוכנים בתוך המשטרה ומחוצה לה. חקירה בחשד להפרת אמונים ועבירות נוספות נלוות כנגד דרג בכיר בארגון היא מלאכת מחשבת של איסוף ראייתי המורכב מראיות ישירות, חפציות ונסיבתיות, המספרות סיפור אחד ברור מעבר לספק סביר. חקירת שוטרי תחנה והעמדתו לדין של רב פקד כזה או אחר, לא יביאו את משטרת ישראל ואת השר האחראי לשנות מהתנהלותם העבריינית, לכאורה. לשם כך נדרש שינוי משמעותי יותר גם בעבודת המחלקה לחקירות שוטרים.

ערן קמין, תת ניצב בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות ונציג משטרת ישראל בצפון אמריקה, כיום יועץ לחברות ולפרטיים בנושאי ציות וחקירה כלכליים