המפלגות החרדיות במלכוד - ומאיימות לקחת איתן את כל ההורים

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הורתה אתמול על הפסקת הענקת הנחות במעונות יום לאברכים שאיבדו את דחיית השירות. זאת בעקבות פסק הדין של בג"ץ שאסר תקצוב תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות וחוות הדעת של יועמ"ש האוצר אסי מסינג שקבעה כי יש להרחיב את פסק הדין גם לתמיכות נוספות. עם זאת, היא מוכנה לבדוק הוראת מעבר קצרה של דחיית או ביטול צמצום ההנחה אך לא ברור בכמה זמן מדובר.

מספר האברכים עד גיל 27 מוערך ב־10,000 מתוך כ־35 אלף משפחות אברכים שזכאיות להנחה במעונות היום ובמשפחתונים המסובסדים. אבל לחלק מהם יש פטור מלא משירות צבאי אז סביר שמדובר בכ־8,000 אברכים שההנחה שלהם תיעצר. כלכליסט חשף בעבר ששליש מתקציב הסבסוד למעונות יום הולך לאברכים, אפשר להעריך שהיקף ההנחות שהוקפאו הוא כ־100 מיליון שקל, מה שלא יכול להיחשב אלא כניצול קיצוני לרעה של תקציב רווחה שמטרתו לעודד יציאה לעבודה של נשים משכבות חלשות. הסיבה לחלק הכל כך גדול של האברכים במקבלי הנחות הוא הקריטריונים שמעניקים עדיפות ברורה למשפחות מרובות ילדים שהגבר בהן אברך. לכן הזעקות על הרעבת ילדים מביכות. הילדים שמורעבים הם אלה שמקופחים כל השנים בגלל הקריטריונים התפורים.

הפסקת ההנחות למעונות יום לאברכים היתה צריכה להתרחש מזמן אבל לכל האברכים ומסיבה אחרת לגמרי – כי המדינה לא אמורה לסבסד את מי שיכול לעבוד ובוחר ללמוד בישיבה (כלומר מי שלא מיצה את כושר ההשתכרות שלו). ההנחה למעונות היום בהיקף של 2,300-1,300 שקל בחודש היא אחד הגורמים העיקריים שמעודדים גברים חרדים שלא לעבוד. שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ניסה לבטלה אבל נכשל. בעבר חשף כלכליסט נתון מדהים שלפיו שליש מתקציב ההנחות מסבסד משפחות אברכים.

"בתמצית, עמדתנו המשפטית – על דעת היועמ"שית – היא כי במצב החוקי הקיים, בהתאם לפסק הדין ונוכח פקיעת פרק ג'1, המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום, לימודים תורניים של מלש"בים".

היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג שלח לפני כמה חודשים מכתב שבו קבע שהחלטת בג"ץ שלא ניתן לשלם את קצבת הישיבות לתלמידים שאיבדו את דחיית השירות מעוררת שאלות לגבי הטבות נוספות. נערכה בדיקה של כמה הטבות, בהן ההנחה בדמי ביטוח לאומי והקצבות לצעירים בסיכון במשרד הרווחה. בסופו של דבר, הוחלט שיש להקפיא את ההנחה במעונות היום שיכולה להגיע ליותר מ־2,000 שקל לחודש. ההנחה הזאת היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בסל ההטבות לאברך שמעודד אותו להישאר בישיבה ולא לעבוד.

ההנחה בוטלה רק לאברכים צעירים בני פחות מ־27 שאיבדו את דחיית השירות. המהלך חושף את אחת החולשות העיקריות של סנקציות כלכליות בנושא הגיוס. משתמטים בגיל גיוס הם רווקים ויש להם מעט מאוד אינטרסים כלכליים. סנקציות כלכליות אפשר לנקוט בייחוד נגד משתמטים נשואים אבל הם יועילו הרבה פחות לצבא ויעלו לו הרבה יותר (תשלומי משפחה שמתקרבים ל־6,000 שקל לחודש). אם רוצים סנקציות שירתיעו רווקים שבדרך לשידוך, צריך למנוע מהם כל הטבה בדיור.

בכל מקרה מעט מאוד אברכים יתגייסו בעקבות ההחלטה. חלקם יתחילו לעבוד במקביל ללימודים בלבן או בשחור, חלקם ישלחו את הילדים למעונות פרטיים לא מפוקחים שיעלו הרבה פחות ובחלק מהמקרים יכול להיות שהנשים יפסיקו לעבוד כי זה לא ישתלם (למשל, מי שיש להם שני ילדים בגיל מעון). מה שזה יכול לעשות הוא לקבע את העיקרון שמי שלא מתגייס לא מקבל הטבות. לאור הכישלון המוחץ של צה"ל בגיוס חרדים בכפייה בהחלט ייתכן שזה המצב שיש לשאוף אליו.

"ככל שתוצג במהלך הימים הקרובים תשתית מקצועית התומכת בקביעתה של הוראת מעבר קצרה, במסגרת גיבוש מבחני התמיכה לשנת הלימודים הבאה, הדברים ייבחנו כמקובל".

כמו כל החלטה משפטית בתקופת הממשלה הזו שלא מכירה בעקרון שלטון החוק, גם ההחלטה הזו היא רק בסיס לעוד מאבקים משפטיים. שר העבודה יואב בן־צור רצה לדחות את יישום ההחלטה לפחות בשנה בטענה שהאברכים רשמו את הילדים למעונות והסתמכו על ההנחות שניתנו בשנים קודמות. היועצת המשפטית מוכנה כנראה לחודשיים. החשש הוא שהיועמ"שית תסכים לחצי שנה ותיתן לחרדים זמן לטרפד את המהלך כולו. לאור הניסוח הברור של היועמ"שית שאין בסיס חוקי להנחות, ולאור הסירוב של בג"ץ להעניק הוראת מעבר בנושא תקציב הישיבות, לא לגמרי ברור מה יהיה הבסיס החוקי אפילו לחודשיים.

שתי האופציות הנוספות הפתוחות בפני המפלגות החרדיות הן עתירה לבג"ץ, שקשה מאוד להאמין שלא יקבל את הפרשנות של היועצת המשפטית, או ניסיון לשינוי חקיקה. אלא שעל רקע הכישלון של צה"ל בגיוס החרדים והזעם הציבורי קשה מאוד לראות את הקואליציה מעבירה חוק שמעניק לאברכים משתמטים הטבות ענק. זה המלכוד של המפלגות החרדיות שגילו שהממשלה הזאת, שהיתה אמורה להיות ממשלת חלומות מבחינתן, הפכה לממשלת סיוט. ממשרד העבודה נמסר שלוח ההנחות יפורסם בימים הקרובים ולא יהיה עיכוב.

"הדיון (בין היועמ"שית לשר בן־צור — ש"א) עסק בתשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לצורך הכרעה. בהמשך אליו, קיימת ביום 8.8.2024 שיחה נוספת בנושא עם היועצת המשפטית לממשלה. הדברים נשקלו בכובד ראש".

לוח ההנחות של מעונות היום לשנת הלימודים הקרובה עדיין לא נקבע. מצד אחד, זה מסייע מאוד למנוע כל טענת הסתמכות של אברכים. מצד שני, התמשכות הדיונים בשאלת ההנחה יוצרת מצב שכל ההורים, לא רק אברכים משתמטים, לא יודעים מה תהיה ההנחה שלהם. חמור מכך, סביר שגם בתחילת השנה עדיין לא יידעו וזה עלול לגרום לכך שכולם יצטרכו לשלם מחיר מלא, גם ההורים המשרתים במילואים במעונות של נעמת או אמונה. ככל הידוע, משרד העבודה עדיין לא העביר את לוח ההנחות והקריטריונים לקבלתן למשרדי הממשלה וההנחה היא שאין סיכוי שבן־צור יעביר זאת בלי שיושג פתרון לאברכים. ייתכן שינסה פתרון של הנחות זמניות. "לוקחים את כל ההורים בני ערובה", אומר גורם ממשלתי.

"מבחני התמיכה במעונות היום הם כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, היא לימודים תורניים... אין עוד סמכות לעודד במסגרת מבחני מעונות היום את לימודיהם התורניים של מי שמיועדים לשירות ביטחון, אך לא התייצבו וגויסו לשירות".

צריך לקרוא כדי להאמין. היועצת המשפטית מודה שהמדינה עודדה השתמטות של אברכים משוק העבודה באמצעות הנחות במעונות יום. זאת תוך חבלה ישירה בעתיד המשק והכלכלה. היא רואה בלימודים בישיבה פעילות שוות ערך לעבודה. סביר להניח שהפסקה הזו בחוות הדעת שלה תצוטט עוד רבות בדיונים משפטיים על ההנחות למעונות היום. האמת? אחרי שהמדינה מודה רשמית שזו מטרת ההנחות, חבלה ישירה במשק, השאלה היא לא למה הפסיקו את ההנחות לאברכים שאיבדו את דחיית השירות אלא איך ממשיכים לשלם ליתר.

"המדינה אינה מסוגלת לממן פעילות המתקיימת אך בשל מחדלה לקיים את הדין, וכאשר אותה פעילות מקיימת זיקה ישירה להימנעות מגיוס".

היועמ"שית מנצלת את ההזדמנות כדי להגדיר את ההימנעות מגיוס בחורי ישיבות כמחדל של המדינה ומטילה את כל האחריות עליה.