בין גנץ לנתניהו - הכספים הקואליציוניים מקצרים את ימיה של ממשלת החירום

החלטתו של רה"מ בנימין נתניהו להמשיך בתקצוב הכספים הקואליציוניים בשנת 2023-2024, בניגוד לעמדתו של יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ, עשויה להביא לקיצור ימיה של ממשלת החירום.

גנץ, לא מתכוון להתפטר היום מהממשלה ומהקואליציה בעקבות המשך הביזה של תקציב המדינה בחלוקת כספים קואליציוניים לחרדים ולהתנחלויות. מהמחנה הממלכתי נמסר כי "לא נפרוש מהממשלה. יש לנו אחריות".

גנץ וארבעה שרי המחנה הממלכתי יצביעו נגד ההחלטה בממשלה, וחברי הסיעה יצביע נגד בוועדת הכספים. אבל, זה לא יעזור להם, הכספים יעברו ליעדם על אפם והצבעתם. בכנסת מעריכים כי לאחר שוך הקרבות, גנץ ימצא את העיתוי הנכון לפרוש מהממשלה.

כפי שנחשף שלשום בכלכליסט, גנץ החליט כבר בסוף השבוע להצביע נגד התקציב אם לא יקוצצו הכספים הקואליציוניים עוד יותר. יתירה מכך, נתניהו קיצץ רק מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים ל-2023 ולא 1.6 מיליארד כפי שהבטיח שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

גנץ דרש אתמול במכתב לנתניהו לדחות את ישיבת הממשלה, אבל נענה בסירוב. גורם בסביבת גנץ הגיב הבוקר להחלטה על הכספים הקואליציוניים ואמר כי "בזמן שמאות אלפים במילואים (במדים או בחברה האזרחית), ענפים שלמים נסגרים, רבים יוצאים לחל"ת והגירעון גדל - צריך להראות דוגמה אישית. העלאה של 500 מיליון שקלים בתקציב הישיבות, הקצאה של מעל 400 מיליון שקל למשרד למשימות לאומיות שייעודם אינו ברור, והעלאת שכר המורים באופק חדש שלא על בסיס מערכת החינוך בסכום של 40% במקום 14% שעליהם הסכמנו - הם אצבע בעין לציבור".

דומה ש"האצבע בעין" היא גם לעינו של גנץ. במצב שכזה, גנץ לא יוכל לשבת לאורך זמן ליד שולחן הממשלה כשנתניהו מתעלם מדרישותיו, מבזה אותו וגורם לו להיות חבר בממשלה שמרעיפה מאות מיליונים לאורית סטרוק, לשר המורשת עמיחי אליהו אן לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שמקדם עונש מוות למחבלים.

נסיקתו בסקרים עד כדי 43 מנדטים באה בעקבות האחריות שהפגין לשבת תחת נתניהו חרף העובדה שרה"מ כבר "סידר" אותו ב-2020 כשהבטיח תקציב דו שנתי ל-2020/1 שיאפשר את הרוטציה ביניהם אבל ברגע אחרון נסוג.

נדמה שגם גנץ מבין שבתחילת המלחמה נתניהו הבטיח לו הרים וגבעות (כמו שכל העיסוק של הממשלה יהיה בסוגיית הלחימה) וכיום רה"מ כבר פוזל ל"יום שאחרי המלחמה": הוא מכפיש את ראשי הצבא והגופים הביטחוניים (ואח"כ מחק הציוץ), נערך לוועדת החקירה ועסוק בהישרדותו בשלטון.

בכנסת סבורים שגנץ מבין את זה היטב ולפיכך, הוא לא צריך לתת לנתניהו "את הלחי השנייה", אלא, עליו לחשב מסלול מחדש, לאחר המלחמה, לפני שעוד מאות מיליונים יורעפו להתנחלויות דרך משרדה המיותר של אורית סטרוק.