"מערכת החינוך לא מותאמת למציאות ומקשה על החזרת המשק לפעילות"

"הגמישות המלאה" שניתנה לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר "יצרה מערכת מבולגנת ולא מותאמת מציאות. המנהלים והרשות המקומית לא לוקחים בחשבון שיקולים כלל משקיים. יהיה קשה מאוד להמשיך בשיטה הזאת". כך לדברי סגן הממונה על השכר בפועל אוהד אלקבץ שמבקר את השפעות ההפעלה החלקית של מערכת החינוך על שוק העבודה.

אלקבץ דיבר שלשום ביום עיון מקוון של האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי בנושא "יחסי עבודה ומדיניות רווחה בעת משבר". לדבריו "פעילות מערכת החינוך הכרחית במדינת ישראל למשק". זאת כיוון שמדובר במדינה צעירה במיוחד עם שני מיליון ילדים. למרבית האוכלוסייה העובדת יש ילדים במערכת החינוך. לדבריו, "כשמערכת חינוך מושבתת המשק מושבת, בטח כשיש 350,000 חיילי מילואים". התוצאה היא "משק שקשה לו לחזור לפעילות". הוא ציין שמעבר להשפעות של זה על הכלכלה יש השפעות על מצב הרוח הלאומי והחוסן הלאומי.

אלקבץ ציין שההחלטה שמערכת החינוך קיבלה עם תחילת המלחמה היתה שגם במקומות בהם מותר להפעיל מסגרות חינוך, תינתן גמישות מלאה לרשויות המקומיות ולמנהלים. לדבריו, "בשבוע הראשון והשני זה אולי היה נכון. בשבוע השלישי זה כבר לא מותאם, זה יצר מערכת מבולגנת, ולא מותאמת מציאות. יהיה קשה מאוד להמשיך בשיטה הזאת, בטח כשההתנהלות היא מאוד מגוונת ברחבי הארץ".

הוא הזכיר שאחת הסכנות ממשבר הקורונה היתה שהרשות המקומית יודעת לנהל בצורה הטובה ביותר את אנשיה. זה היה בין היתר אחרי שהרשויות לחצו לפתוח כמה שיותר את מוסדות החינוך. לדברי אלקבץ, "גילינו עכשיו שזה נכון עד נקודה מסוימת, ובנקודה מסוימת צריך להכניס שיקולים רוחביים כלל משקיים. הבעיה המרכזית היא שבסוף מנהל בית ספר וגם מנהל רשות מקומית לא לוקח בחשבון היבטים מערכתיים רחבים".

משרד העבודה פרסם היום הערכה כי 810 אלף איש לא עובדים עקב המלחמה והם מהווים כמעט 20% מכוח העבודה. מדובר על פי הערכה זו בין היתר ב-183 אלף הורים לילדים מתחת לגיל 10.