הסאגה הבריאותית של נתניהו מעלה אבחנה מטרידה על מצב האומה

הפרוצדורה הבהולה שנאלץ לעבור ראש הממשלה אתמול בשעות הקטנות של הלילה - השתלת קוצב לב - מעידה על אבחנה מטרידה מאוד: לא לגבי ליבו של בנימין נתניהו, אלא לגבי מצבה של האומה.

כדי להבין עד כמה, כדאי לשוב לתגובה שמסר בית החולים שיבא בדיוק לפני שבוע ימים, אז הובא אליו נתניהו על אף שהוא מתגורר במרחק 5 דקות נסיעה מבית החולים הלל יפה בחדרה, מהלך שכבר אז העלה חששות כבדים של ניסיון טיוח. "ראש הממשלה נתניהו סיים סדרת בדיקות ונמצא במצב מצוין. אבחנתנו, בסיומן של כלל הבדיקות שבוצעו, שסיבת האשפוז היא התייבשות. ליבו תקין לחלוטין, ללא שום ממצא, והוא ישוחרר לביתו כבר בשעות הקרובות. הצוות הרפואי החליט לבצע סדרת בדיקות מקיפות ושגרתיות שמתבצעות בהכרה מלאה, כולל בדיקה חשמלית של הלב, שכולן יצאו תקינות לחלוטין. בשום שלב לא אובחנה הפרעה כלשהי בקצב הלב. לצורך המשך מעקב שגרתי החלטנו להשתמש בהולטר תת-עורי, כפי שנהוג, כדי לאפשר לצוות המקצועי הרפואי הצמוד של ראש הממשלה להמשיך במעקב שוטף".

היום הדברים החלו להתברר, והתמונה שונה ממה שניסו למכור לציבור. הקרדיולוגים פרופ' רועי בינרט ופרופ׳ איל נוף משיבא נאלצו להודות שהפרוצדורה היתה "דחופה" ושהיתה לראש הממשלה הפרעה בקצב הלב שבמקרי קיצון עלולה להביא לתוצאות קשות. מאוחר יותר, הסביר פרופ' שמוליק בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי באיכילוב, כי נתניהו התעלף, תוצאות האק"ג שלו בעייתיות זה 20 שנה (על אף שהדבר לא מעיד על "מחלה") וישםנ סיכויים נמוכים ביותר שההתעלפות שלו נבעה מהתייבשות. אך חמור מכך, גורמים במערכת הבריאות שמכירים את הפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי אנשי ראש הממשלה הם אלו שניסחו את ההודעה לעיתונות שנשלחה גם מטעמו של שיבא.

ההתפתחות סביב מצב בריאותו של נתניהו מעלה שורה מאוד ארוכה של תובנות קשות שמובילות לאותה שורה תחתונה: ישראל נראית יותר כמו דיקטטורה בניחוח של רפובליקת בננות מאשר דמוקרטיה ליברלית נאורה בה המינהל התקין והשקיפות הם ערכי יסוד. הדבר הראשון שזועק לשמיים הוא איך נוצר מצב שלאזרחי ישראל אין שמץ של מושג מה מצבו הבריאותי האמיתי של האיש הכי חשוב במדינה, שקובע אם נצא למלחמה או נעשה שלום, כמה מסים נשלם ולאיזה מטרות הם ינותבו זה כמה וכמה שנים.

מצבו הבריאותי של ראש ממשלה הוא מידע קריטי עבור כל אזרח שצריך לבחור ראש ממשלה, והסתרתו היא פגיעה ישירה בתהליך הדמוקרטי. יתרה מזו, עצם העובדה שראש ממשלה סובל מבעיות לבביות מעניקה חשיבות יתרה למינוי ממלא מקומו. ולראיה: יריב לוין קיבל את ההגה של המדינה לכמה שעות, והיה מעניין לעשות סקר בקרב הציבור הרחב, לרבות בקרב תומכי ממשלתו, האם הם היו שמחים לקבל את לוין כראש ממשלה קבוע. שאלה נוספת שמתעוררת היא אם נתניהו דאג להעביר את חוק הנבצרות כי הוא ידע על מצבו הבריאותי.

מה שבטוח הוא שכמו בנושאים אחרים הקשורים לנתניהו (למשל הסכם ניגוד העניינים שלו, שהוא מקפיד הקפדה יתרה להפר פעמיים בשבוע), גם בנושא הזה נתניהו ואנשיו עושים מה שהם רוצים ולא מחויבים למינימום שבמינימום: דיווח שוטף ואמין לגבי מצב בריאותו של ראש הממשלה. ישנן רק שלוש דמויות בהיסטוריה שזכו לכזו הסתרה וטיוח כמו זו שנתניהו זכה לו בשבוע האחרון: מלכים, אפיפיורים או דיקטטורים. רק מי שעונה להגדרות האלו לא חייב לדווח על מצבו הבריאותי ומחליט בעצמו מתי נבצר ממנו לכהן.

בעיה נוספת היא השקר וההסתרה כדרך חיים. היום מתברר כי נתניהו ואנשיו עשו מניפולציות עם המידע הרפואי בהסתמך על "שיטת מצליח": אם הלב יגיב טוב והכל יחזור לשגרה, אז הצלחנו; אם לא - אז יעלו על כך שיש "משהו" נוסף שלא סיפרנו. התנהלות זו עלולה לגרום נזק אדיר לבית החולים, שכבר ספג כמה מכות מוניטין בתקופת הקורונה בהקשר של שותפויות שביצע.

כשהממשלה שולטת בבתי החולים

קרב סוער מתחולל בימים אלו במערכת הבריאות סביב זהות הגוף שיקים את בית החולים החדש בבאר שבע. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, דורש כי זה יהיה שיבא (בבעלות הממשלה). ההצעה של בר סימן טוב נתקלה בהתנגדות קשה, הן של הפקידות של משרד אוצר, הן של קופות חולים והן של חלק מבכירי מערכת האישפוז. ההתנהלות של שיבא ושל הממשלה החדשה ממחישה עד כמה בעייתי לתת לממשלה הזו עוד כוח ועוד נכסים פוליטיים, ודווקא חייבים לחתור לכיוון הפוך ולהוריד ממנה נכסים. קל וחומר לנוכח העובדה שהיא הבעלים לא רק של מחצית מערך האישפוז, אלא גם הרגולטור של המערך כולו בפרט והבריאות בכלל.

היום קיבלנו עוד המחשה למה קורה כאשר בתי חולים הם בבעלות הממשלה ולמה שיקרה אם ההפיכה המשטרית תצליח - הממשלה תנהל את נכסיה לטובתה, לטובת מי שעומד בראשה ולטובת מי שתומך בה. יתרה מזו, אסור לשכוח כי בניגוד לרוב בתי החולים בישראל, שיבא הוא בית חולים חזק שלא זקוק לסיוע ממשלתי, שכן הוא נמצא בעודף תקציבי. מה היה קורה אם היה מדובר בהלל יפה, שנמצא בגירעון וזקוק לסיוע ממשלתי?

לכן, נראה כי המסקנה החשובה מכל האירוע הזה היא כי חייבים להתקדם לפתרון של "תאגוד" בתי החולים: הפיכת בתי חולים ממשלתיים לתאגידים ציבוריים שלא בבעלות הממשלה. מה שבטוח הוא שאסור לתת לממשלה עוד בתי חולים.