"שירות מילואים ארוך בהחלט מוביל לעלייה בפניה ברצון להתגרש, אך הוא יכול גם להוביל לחיזוק הקשר הזוגי"

כשמדברים על הנטל אשר משרתי המילואים נושאים על גבם, כדאי לשים לב לא רק להיבטים הבולטים של סיכון חיים, עזיבת העבודה לפרק זמן לא ידוע תוך סיכון לפגיעה בקריירה ועזיבת שגרת החיים על כל ההיבטים הכרוכים בכך לטובת ההגנה על המדינה. צריך גם לשים לב לסיכון המסוים שנוצר לתא המשפחתי בעקבות שירות המילואים הממושך של בן או בת הזוג. נכון, לפי מה שאומרים עורכי הדין מתחום דיני המשפחה, שירות המילואים הוא לא הסיבה היחידה לגירושין, אולם הוא יכול להרחיב ריחוק שכבר קיים בין בני זוג, הוא יכול לייצר גורמי סיכון חדשים לזוגיות, - החל מהיכרויות עם אנשים אחרים בזמן השירות ועד חוויות טראומטיות שמשפיעות על נפש האדם ששירת במילואים. ואכן, לפי עורכי הדין מתחום דיני המשפחה, אנחנו רואים עליה בפניות של אנשים שמעוניינים להתגרש לאחר שהם או בני ובנות זוגם ביצעו שירות מילואים, והדבר רק מדגיש כמה חשוב שיותר אנשים יישאו בנטל.

במקביל, נכון לציין ששירות המילואים גם יכול לחזק את הקשר הזוגי. הריחוק יכול לייצר געגוע, לגרום לתובנה שלא לעולם חוסן ויש לנצל את הזמן עם האנשים שאנחנו אוהבים ומוקירים עמוק בפנים, השירות יכול להצית מחדש את מה שבני הזוג כבר שכחו, ולייצר הזדמנויות חדשות מהמשבר שפוקד את החברה הישראלית, את המדינה, וגם את הקשר הזוגי.

המצב המלחמתי משפיע בדרכים נוספות על התא המשפחתי עול היבטים הקשורים אליו. כך למשל ישנו שיבוש משמעותי בכל הקשור לזמני השהות עם ילדים להורים גרושים. גם נושא הירושות ומינוי אפוטרופוס מושפע משינוי המציאות אותה חווים אזרחי ישראל מאז אותה שבת שחורה שבה ביצע ארגון הטרור חמאס טבח בתושבי הדרום ובחיילי צה"ל שהגנו על הישובים. כמובן שגם תחום המזונות נפגע כתוצאה מהמשבר הכלכלי שפוקד אזרחים רבים אשר נאלצו לסגור את העסקים שברשותם, או לצמצם פעילות באופן ניכר כתוצאה מהמלחמה.

לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה הסבירו עורכי דין בולטים בענף כיצד הושפע התא המשפחתי ממלחמת חרבות ברזל, כיצד משפיע שירות המילואים הארוך על התא המשפחתי, ואילו תיקוני חקיקה נדרשים, אם בכלל, כדי לאפשר למשפחות הישראליות לעבור את התקופה בצורה טובה יותר וללא זעזועים משמעותיים נוספים.

לכתבה התראיינו עו"ד לורית גרון גלבוע, שותפה בכירה, גרון גלבוע עורכי דין, עו"ד ארתור שני, מייסד ומנכ"ל, ארתור שני ושות' - חברת עו"ד, ועו"ד נוי יוספזון בוסני, מנכ"ל, יוספזון-בוסני חברת עורכי דין ומגשרים.

צילום: יח"צ

מה הם שני ההיבטים בתחום דיני המשפחה והירושה אשר לדעתך הושפעו בצורה המשמעותית ביותר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל?

עו"ד נוי יוספזון בוסני: "לדעתי, שני ההיבטים הקשורים לדיני המשפחה והירושה אשר הושפעו באופן בולט ממלחמת חרבות ברזל הם לכידות המשפחה, והמודעות לצורך בצוואה ברגע שישנם ילדים בתמונה.

לכידות המשפחה, כמעט מיותר לציין, עומדת במבחן רציני: זה לא רק המילואים, זה גם המתח הבלתי פוסק, הפגיעה בחוסן הכלכלי, אפילו חילוקי דעות על הגישה הפוליטית והצבאית. אנחנו, עורכי הדין לענייני משפחה, בהחלט מרגישים את האתגרים בלכידות המשפחה בכל מיני אספקטים הבאים לידי ביטוי, אפילו באופי השאלות שאנחנו נשאלים.

לגבי הצורך בצוואה, פה מדובר בנושא כואב ועם זאת חשוב מאין כמותו. בעל כורחנו, הבנו כחברה כי לא לעולם חוסן ואין לדעת מתי ואיך נאסף אל אבותינו. משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן מתמודדות עם נפתולי הבירוקרטיה של חוק הירושה, ההגיוני ביסודו, אך מעיק בשעה קשה זו. המודעות כי צוואה מסודרת פותרת את המשפחה מהכאב הנוסף הזה היא ההיבט החברתי הנוסף שהשתנה".

עו"ד ארתור שני: "בעיניי, שני היבטים בתחום דיני המשפחה והירושה שהושפעו בצורה המשמעותית ביותר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל הינם תיקון החקיקה בתחום הירושה ותיקון החקיקה בתחום המשפחה.

לגבי תיקון החקיקה בתחום הירושה: מלחמת חרבות ברזל השפיעה על חוקי הירושה בשני תיקונים חשובים בנובמבר 2023. התיקון הראשון הרחיב את ההגדרה בחוק הירושה, כך שהתווספה אפשרות לוותר על ירושה לטובת בן זוג או בת זוג, אח או אחות, נכד או נכדה, סבא או סבתא, אחיין או אחיינים וכמובן ילד או ילדה. תיקון זה התבצע בשל הטרגדיה של 'חרבות ברזל' והתקבל בכדי להתמודד עם הבעיות היישומיות שהתגבשו במהלך המלחמה. לצורך ההבנה כמה התיקון משמעותי, להלן דברי ההסבר לתיקון: "החוק נועד לתת מענה לבעיות יישומיות בתחום הירושה שנובעות ממתקפת הטרור של 7 ו-8 באוקטובר 2023. נקבע כי יורש של אדם שמת כתוצאה מפעולות המלחמה המנויות בחוק בתקופה שמיום ה-7 באוקטובר 2023 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לא רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, אלא גם לטובת בני המשפחה של המוריש וכן לטובת בן זוגו לשעבר, ילדו או ילד שהמוריש ראה אותו כילדו". תקופה זו ניתנת להארכה. כמו כן, נקבע כי כאשר מתו בני משפחה בפעולות המלחמה ומותם היה ב-7 באוקטובר 2023 או ב-8 באוקטובר 2023, יראו אותם ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, זאת במטרה למעט דיונים בסדר הפטירות וכחריג לעיקרון לפיו העיזבון עובר ליורש של הנפטר האחרון מבני המשפחה. עם זאת, הרשם רשאי לאשר חלוקה אחרת בין היורשים אם היורש הסכים לכך או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לגבי תיקון החקיקה בתחום המשפחה: תיקון זה קשור לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. עד לתיקון זה, ההגדרות של משפחה היו מצומצמות ולא הכירו במשפחות בנות זמננו. תיקון זה התבצע לאחר האסון שפקד אותנו בשבת השחורה של 7 באוקטובר, בו נפל סרן שגיא גולן ז"ל. בעקבות האסון, תוקן חוק משפחות חיילים כך שהוסף מעמד חוקי לארוס או ארוסה של נספה לצורך מתן זכויות לנפלה ולמשפחתה, אף אם הם לא היו בני זוג בהזדמנות פטירתה של הנפלה. שני התיקונים הנ"ל הם התוצאה הישירה של המלחמה ומטרתם לתקן ולשפר את החקיקה הקיימת בתחום דיני המשפחה והירושה.

יש גם את ההיבט של תחום המשפחה במשולב עם תחום הירושה: תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה התאפשר לנוכח האסון שפקד את כולנו בשבת השחורה של 7 באוקטובר. הכנסת והממשלה לא הייתה יכולה עוד להמשיך לטאטא מתחת לשולחן את האפליה והפצע המדמם לאורך שנים. וכך, חברי כנסת וממשלה אשר באופן אישי מתנגדים לזכויות שוות היו מהיוזמים והתומכים בשינוי החקיקה. תיקון החוק התייחס במקורו להגדרת המשפחה של חיילים שנספו במערכה, שבה הכנסת וממשלת ישראל הכירו בחקיקה ראשית בזכויות שוות והתייחסות מתאימה למשפחות חיילים וחיילות וגם שוטרים ושוטרות, בכל סוגי הזוגיות. וכך, נכללה גם ההכרה בארוסים וארוסות של מי שנספו, גם אם הם טרם התגוררו יחד וגם אם הם בני אותו-מין, בתנאי שהייתה להם כוונה להינשא. התיקון החוקי עצמו הוביל לשינוי בהגדרת המשפחה בצורה רחבה, מכבדת ומכובדת שמתאימה יותר למשפחות בנות זמננו בצה"ל, משטרה וכוחות הביטחון.

נזכיר כי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה הינו חוק שנחקק בשנות החמישים. כזכור, לאורך השנים כולנו צפינו בטרגדיות בהן צה"ל לא הכיר בארוסה שטרם נישאה לנסבה - רק בשל כך, אך רק הטרגדיה של השבעה באוקטובר סייעה בתיקון העוול ארוך השנים. בין היתר, נחשף לתקשורת סיפורו של עומר אוחנה, ארוסו של סרן שגיא גולן ז"ל, שנפל בשבת השחורה של 7/10, שנלחם על מנת שיכירו בו כאלמן צה"ל אע"פ שלא הספיק להינשא לשגיא ז"ל ולמרות היותם בני זוג בני אותו מין. משרדנו כחלק מפעילותו הציבורית-משפטית השתתף במערכה לתיקון החוק בפניות ליו"ר הכנסת ושר הביטחון בזמנים הרלוונטיים ואנו גאים בכך שסייענו לתיקון עולם בתחום שלנו.

אלו הם שני ההיבטים בתחום דיני המשפחה והירושה שהושפעו ממלחמת חרבות ברזל בצורה המשמעותית ביותר, בעיניי - משום שמדובר באומד דעת של הכנסת לשנים רבות שישפיע גם על הדורות הבאים".

עו"ד לורית גרון גלבוע: "מכיוון שרבות נכתב על השפעת מלחמת חרבות ברזל על תחום דיני הירושה, ואף הוצעו פתרונות רבים לכך כדוגמת תיקון 19 ( סע' 6א עסק בהסתלקות בנסיבות מיוחדות – חרבות ברזל, סע' 9א שניים שמתו כאחד – חרבות ברזל) אתמקד בהשפעות המלחמה על דיני המשפחה והנושאים היומיומיים בהם עוסקים בתי המשפט למשפחה – זמני שהות ומזונות.

לצערנו, מלחמת חרבות ברזל גבתה ועדיין גובה מחירים כבדים, לא רק בגוף ובנפש, אלא גם בנפשם של הילדים הרכים להורים גרושים – אחד הנושאים בתחום דיני המשפחה אשר נפגע ממלחמת חרבות ברזל הוא תחום זמני השהייה. אחד הנושאים השכיחים שיצר בעיות רבות שנדרשו לפתרון יצירתי בתקופה זו, הינו נושא חלוקת זמני שהות במקרה בו אחד ההורים (בעיקר אבות) שוהים במילואים ימים ארוכים, ויש צורך דחוף במציאת פתרון לנושא זמני השהייה. לא זו בלבד, שההורה שאינו במילואים נאלץ לשהות עם הילדים גם בזמני השהייה של ההורה המצוי במילואים, אלא ההורה ששוהה במילואים לעיתים לא רואה את ילדיו ימים ארוכים וכאשר הוא שב ממילואים יש צורך בהסדרת זמני השהייה עמו. למשל, כאשר האב שב ממילואים בסופ"ש שאמור להיות של האם, ואולם לא ראה את ילדיו שבועיים ולעיתים יותר מכך. גם הורים גרושים המפונים מהצפון דרום נתקלו בבעיות ביישום חלוקת זמני השהייה, כאשר לא תמיד פונו לאותו המקום, דבר שהכביד מאוד על קיום חלוקת זמני השהות. כאשר שני ההורים פונו לאזורים שונים ולעיתים מרוחקים האחד מהשני הדבר יצר מתחים וחיכוכים סביב נושא זמני השהייה.

נושא נוסף שנפגע הינו תחום המזונות. פרנסתם של רבים נפגעה אנושות ממלחמת חרבות ברזל. בין אם מדובר במילואימניקים אשר עסקיהם נפלו לקשיים בהעדרם, ובין אם בעסקים המצויים באזורי סיכון ואינם מתפקדים. במצב זה, מוצאים עצמם הורים רבים ללא יכולת לשלם מזונות ונאלצים לפנות לביהמ"ש בבקשות להפחתת מזונות לאור הנסיבות החדשות שנוצרו. מחד גיסא מדובר במצב "זמני", אלא שהמצב ה"זמני" הינו ללא תאריך תפוגה. למשל, ניתן ללמוד על תפיסת העולם של בית המשפט מהחלטה שניתנה על בקשת אב להפחתת מזנות זמניים על ידי השופט עובד אליאס מיום 26.10.24 בתיק 41433-06-23: "לא מצאתי להיעתר לבקשת האב לשינוי סכום המזונות שנפסק במסגרת ההחלטה למזונות זמניים, מהטעם שהפסיק לעבוד כעצמאי בשל מצב החירום השורר עתה בישראל. מדובר בטענה שיש להוכיחה, וזאת יעשה במסגרת דיון ההוכחות שייקבע. מזונות זמניים - כשמם כן הם. במידת הצורך, השינוי בפסק הדין יהא רטרואקטיבי. כמו כן יצוין כי מדובר במצב חירום זמני. הדעת נותנת כי תינתן בהמשך תכנית פיצוי לעצמאים שנפגעו ממנו. סכום המזונות שנפסק אינו גבוה. ברי כי הקטין ממשיך לצרוך חרף מצב החירום".

אילו שינויי חוק ו/או תקנות בתחום דיני המשפחה והירושה יש לבצע בצורה הדחופה ביותר לאור המלחמה המתמשכת?

עו"ד לורית גרון גלבוע: "יש צורך להתאים את היכולת של ביהמ"ש להיענות למצב הכלכלי החדש על ידי התקנת תקנות שעת חירום וזאת ע"מ לייצר הליכים מהירים הנוגעים לבקשות אשר מוגשות בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

בנוסף, יש לקדם יצירת קריטריונים להכרה בפגיעה בפרנסה עקב 'חרבות ברזל' (בין בשל מילואים ובין בשל השבתת עסק המצוי באזורי סיכון) כעילה להפחתת מזונות זמנית, כאשר יש להסתכל על כל מקרה לגופו, ולקחת בחשבון מספר פרמטרים: גיל הילדים, גובה המזונות אותם מבקשים להפחית, הנזק הכלכלי שנגרם ולוודא כי הפחתת המזונות לא תביא את הקטין לחסכים מהותיים".

עו"ד נוי יוספזון בוסני: "אני לא בטוחה שהשינויים בחוק נדרשים, כמו אמירה ברורה במספר נושאים שלא חשבנו שנדון בהם.

הראשון למשל הוא זמני שהות. הורים גרושים שמחלקים את זמני השהות של ילדיהם מביעים חשש לעיתים כי ביתו של ההורה השני לא בטוח מספיק, בין אם בגלל חוסר במיגון, הימצאות באזור סיכון ולפעמים אפילו מתוך חוסר אמון ביכולת לתפקד תחת לחץ. לעיתים יש פה טענות אמיתיות, ולפעמים, מדובר פשוט בכלי ניגוח.

עוד נושא שנשאר לא ברור ועלה לכותרות הוא שימוש בזרע הנפטר לצורך הולדה. כולנו מבינים למה הנושא חשוב, ולכן זה מפליא שהוראות החוק בנושא כל כך מעורפלות. גם כאן, נדרשת אמירה ברורה, כללים, כלים ואמות מידה".

ממה שאתם חווים במשרד בחודשים האחרונים, האם שירות המילואים הארוך מוביל לעלייה בפניה ברצון להתגרש או להיפך? הדבר מייצר רצון גדול יותר לגישור בין בני זוג/הישארות יחד?

עו"ד נוי יוספזון בוסני: "השאלה הזאת מחזירה אותי לשאלה הראשונה שלך ולאתגרים בלכידות המשפחה. כלל האצבע הוא שמשברים מקצינים מצבים. המשפחות החזקות מתחזקות, ואילו הקשרים הרופפים נפרמים לחלוטין. בפועל, אנחנו חווים את זה כעלייה במקרי הגירושים, עדיין לא בתיקים פעילים, אבל בפניות והתעניינות.

הסיבה שיש עלייה במקרים ולא איזון היא שמשפחות עם קשר יציב, מלכתחילה לא הגיעו לסף גירושין וההתחזקות שלהן לא מאזנת את הסטטיסטיקה. לעומת זאת, מבין המשפחות "המתנדנדות", בעקבות המשבר יותר משפחות שנמצאות במצב 'מתנדנד' פונות לאפיק של פירוק הנישואין. הסיבות הן מגוונות, אך התוצאה מובילה בדרך כלל לאותה מסקנה".

עו"ד לורית גרון גלבוע: "שירות מילואים ארוך בהחלט מוביל לעלייה בפניה להלכי גירושין וברצון להתגרש. הדבר כמובן תלוי בגורמים רבים, כמו: חוסן הקשר לפני השירות, אורך השירות, התמיכה המשפחתית והחברתית, ילדים והגילאים שלהם, וכן במצב כלכלי. היעדרות ממושכת עלולה לשנות את חלוקת התפקידים בבית ולגרום לקשיי הסתגלות בחזרה מהמילואים ותוך יצירת עומס על בןבת הזוג שנותרו בבית, ולעיתים אף כעס והטלת אשם בבןבת הזוג משרתי המילואים אשר עושים למדינה ולא לביתם. שירות ממושך עלול ליצור מרחק רגשי ופיזי בין בני הזוג באופן שעלול להוביל גם מקרים של חוסר נאמנות.

חוויות קשות בשירות עלולות להשפיע על התנהגותו של בן הזוג שאמנם שב פיזית הביתה לחיק משפחתו, אך הזיכרונות שצרובים בזיכרונו אינם מרפים ממנו, כאילו הוא עדיין בשדה הקרב. לצערנו אלו תופעות שכיחות של הלומי קרב. כמובן שהיעדרות אחד ההורים עקב מילואים ממושכים, עשוי בהחלט להוביל לירידה בהכנסות או קשיים כלכליים, אשר מטבע הדברים מהווים בסיס לחיכוכים ומריבות.

במקביל, יחד עם העלייה במקרי הגירושין, ישנם מקרים הפוכים, בהם שירות המילואים דווקא תורם לחיזוק הקשר, להערכה מחודש של בןבת הזוג עקב המרחק והסכנה המתמדת בהם הם נמצאים, וגם בגלל החוויות הקשות שעוברים בני הזוג במילואים ועשויות לגרום לבני הזוג להעריך יותר את חיי המשפחה. התמודדות משותפת עם אתגרי המילואים יכולה לחזק את הקשר ולייצר תחושה של "צוות" מנצח. כמובן שתחושת שליחות ותרומה לחברה עשויה לחזק את הזוגיות ולגרום לתחושת גאווה כלפי בןבת הזוג המשרתים".

d&b – לדעת להחליט