אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

טילים גרועים, פוליטיקה רעה: כך כשלה המתקפה האיראנית

מכת האש האיראנית של ליל ה-14 באפריל כללה מאות חימושים - טילים מתקדמים, כטב"מים וטילי שיוט - אך לוותה בכמה כשלים מפתיעים, בגללם רק בודדים הגיעו למטרה. מה גרם לטעויות, האם נעשו בכוונה, ומה ניתן ללמוד מהן על האויב?

20.04.2024, 07:39 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; בשבת ה-14 באפריל עצר העולם את נשימתו, וישב בטריבונה של מה שנראה כמו תחילת הדרבי הגדול של המזרח התיכון - איראן שיגרה מכת אש אדירה לעבר ישראל. עשורים שלמים שהרפובליקה האיסלאמית מפזרת איומים, צוברת נשק, משכללת שיטות והנה הגענו אל רגע האמת: בדמשק חוסל גנרל בכוח קודס, במבנה קרוב לשגרירות האיראנית - וחמינאי עצמו הורה על מתקפת נקמה.

לטורי "הקברניט" הקודמים:

הטכנולוגיה האיראנית נבחנה בשנים האחרונות בשדה הקרב באוקראינה, בין היתר דרך נחילי כטב"מים שהתגלו כמסוכנים ביותר; פוטנציאל הנזק היה עצום.

כטב"מים איראניים מוכנים ללחימה, צילום: AP כטב"מים איראניים מוכנים ללחימה | צילום: AP כטב"מים איראניים מוכנים ללחימה, צילום: AP

אישית, הערכתי שאיראן תפעיל את שלוחות הפרוקסי שלה למתקפה האמורה: הימרתי על מטרה צבאית גדולה בדרום הארץ, ועל גל של טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתימן, מעיראק, מסוריה ועוד. מה שלא יהיה - לא משטח איראני; מתקפה כזו תהיה יותר קלה ליירוט, וגם תחשוף את הפרסים למתקפת תגובה צה"לית בשטחם.

טעיתי: התגובה האיראנית הגיעה כמעט כולה משטח הרפובליקה האיסלאמית. ראשונים יצאו כ-170 כטב"מים מדגם שאהד 136 המסוכן שמדליק בהצלחה את ערי אוקראינה, ומדגם שאהד 238 - יורשו הסילוני המהיר. לפי הערכות, שוגרו עוד כ-15 כטב"מים בידי כוחות פרוקסי בעיראק ותימן.

מל"ט שאהד 136 בדרכו להתרסק על מטרה באוקראינה, צילום:AFP מל"ט שאהד 136 בדרכו להתרסק על מטרה באוקראינה | צילום:AFP מל"ט שאהד 136 בדרכו להתרסק על מטרה באוקראינה, צילום:AFP

אחריהם שולחו 36 טילי שיוט פאבה - נשק שמקורו בטיל ה-X55 הרוסי, שהונדס לאחור באיראן ב-2001. הוא נורה מהקרקע, ממשאית עם משטח שיגור; רקטת האצה מביאה אותו לגובה שיוט זעום של כ-100 מ', ואז ינתק אותה ויטוס על מנוע סילון כ-1,650 ק"מ.

טיל פאבה במצעד איראני, צילום: FARS טיל פאבה במצעד איראני | צילום: FARS טיל פאבה במצעד איראני, צילום: FARS

זה טיל חכם: הפאבה תוכנן לעבוד בקבוצות קטנות, ולטוס במבנה אל אזור המטרה. כשיתקרבו, טיל אחד יאיץ ויטוס גבוה יותר כדי למשוך אליו אש נ"מ, והאחרים יפנו ויגיעו אל המטרה מכיוון אחר. הפאבה משייטים בכ-800 קמ"ש, ולכן נורו הרבה אחרי הכטב"מים האיטיים; זמן הטיסה שלהם מאיראן ארצה עמד על כשעתיים ועשרים דקות.

טיל פאבה יוצא לדרך, צילום: תיעוד חות טיל פאבה יוצא לדרך | צילום: תיעוד חות'י טיל פאבה יוצא לדרך, צילום: תיעוד חות

ואלו שנורו אחרונים הגיעו ראשונים: כ-120 טילים בליסטיים לטווח בינוני וארוך - אחד המטחים הכי גדולים אי פעם של טילים כאלה. איראן לא חסכה עלינו, וירתה טילי עימאד - הבן המתקדם ביותר במשפחת השיהאב 3, טילים בליסטיים שמקורם בסקאד הרוסי הוותיק.

שיגור טיל עימאד, צילום: AFP שיגור טיל עימאד | צילום: AFP שיגור טיל עימאד, צילום: AFP

לצידם שוגרו טילי חייבר שקאן, שהם יותר קטנים וקלים - ובעלי מסלול שטוח יותר, שמקשה על הגילוי המוקדם ומחייב יירוט בגובה שונה. זו לא מכת-אזהרה או "פוליטיקה קינטית", למתקפה כזו יש פוטנציאל הרס עצום ואם ימומש - אנחנו מדברים על מאות נפגעים, ומלחמה חדשה לגמרי.

שיגור טילים בליסטיים, צילום: FARS שיגור טילים בליסטיים | צילום: FARS שיגור טילים בליסטיים, צילום: FARS

אנחנו יודעים היטב מה קרה אחר כך: 99% מהחימוש האיראני נכשל; כל הכטב"מים יורטו בידי קואליציית הגנה ישראלית-אמריקאית, בה חברות גם מדינות ערב הסוניות; עשרות מטוסי קרב פילחו את שמי המזרח התיכון והפילו בטילים את השאהדים וטילי השיוט עד האחרון. אף אחד לא הגיע בכלל לישראל.

מטוסי F35 של חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל מטוסי F35 של חיל האוויר | צילום: דובר צה"ל מטוסי F35 של חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל

הטילים הבליסטיים הפתיעו: כחצי מהם כשלו תוך כדי שיגור או התפרקו באוויר תוך כדי טיסה, והאחרים יורטו בידי צוותי חץ, קלע דוד וכיפת ברזל.

גשם של רסיסים נפל לארץ, ופרט לילדה שנפצעה קשה בדרום ולכ-30 נפגעי חרדה, לא היו אבדות בישראל. מה הצליחה המתקפה האיראנית לעשות? כמה טילים פגעו בבסיס נבטים מבלי להשבית אותו או לשלול מצה"ל יכולות; למחרת בבוקר כבר הצטלם דובר צה"ל כשמאחוריו מטוסי קרב ממריאים ונוחתים מהבסיס כאילו לא ארע דבר.

יירוט טילים בליל המתקפה, צילום: רויטרס יירוט טילים בליל המתקפה | צילום: רויטרס יירוט טילים בליל המתקפה, צילום: רויטרס

בעוד ישראלים אמרו "הגומל", הודו לצה"ל או גם וגם - בעולם דפקו אנליסטים את הראש בקיר; מה שקרה היה פשוט מנוגד לכל היגיון.

הבינו, לא קל לתכנן מכת אש בנשק שהיריב יודע ליירט; צריך לחשב אחוזי כשלים, סיכוי ליירוט של כל חימוש, ואת נקודת הרוויה של מערכות ההגנה היריבות - כלומר, מה מקסימום הטילים שהן יכולות להפיל בכל גזרה.

שיגור טיל קלע דוד, צילום: חיל האוויר שיגור טיל קלע דוד | צילום: חיל האוויר שיגור טיל קלע דוד, צילום: חיל האוויר

וגם אם המחקר שנעשה היה עילאי, החישוב הכי מוצלח יפיק מספרים מקורבים בלבד, והם יהפכו מדויקים יותר רק תוך כדי לחימה - ממטח למטח, ממתקפה למתקפה. אבל במקרה שלנו, איראן לא רצתה להיכנס למערכה, לרצף שיגורים.

ולכן, היה עליה לתכנן בצורה מאוד מדויקת כדי להשיג אפקט מקסימלי כבר במכה הראשונה. מה עשתה איראן? את ההיפך הגמור: האויב הכי חכם וחזק שלנו השאיר מאחור את לוח השחמט, ובא לשחק מטקות.

חמ"ל איראני. משמאל: רמטכ"ל איראן עבדולרחים מוסאווי וסגנו, חביבאללה סייארי, צילום: FARS חמ"ל איראני. משמאל: רמטכ"ל איראן עבדולרחים מוסאווי וסגנו, חביבאללה סייארי | צילום: FARS חמ"ל איראני. משמאל: רמטכ"ל איראן עבדולרחים מוסאווי וסגנו, חביבאללה סייארי, צילום: FARS

הטעות הראשונה היתה הוויתור המוחלט של איראן על אלמנט ההפתעה. אלו לא ההצהרות הלוחמניות, המסרים שהועברו בשקט למדינות המפרץ, אלא ההחלטה לתקוף משטח איראני - הרפובליקה האיסלאמית היא המדינה הכי מנוטרת במזרח התיכון; כל פתיחה של חומוסיה תופיע ביומן מבצעים באיזה חמ"ל מודיעין ערבי או מערבי.

זה אומר שכל ההכנות למתקפה נבחנו בשבע עיניים, מכל סנסור אפשרי בזירה - מבדואי עם משקפת ועד לוויין ריגול. עוד לפני שהיא יצאה לפועל, היינו מוכנים לקראתה ביחד עם בני בריתנו.

איראן מהחלל. כל פיפס נצפה ומתועד, צילום: NASA איראן מהחלל. כל פיפס נצפה ומתועד | צילום: NASA איראן מהחלל. כל פיפס נצפה ומתועד, צילום: NASA

כשניתנה באיראן פקודת האש, היה לגנרלים של חמנאי ברור שישראל לא תעמוד מולם לבדה: אחרי שנים של בריונות ואיומים על כל מדינות האזור, טבעי שברית ההגנה תכלול מדינות סוניות.

מה הסיכוי שיפספסו הזדמנות לייצר ולשתף מודיעין? מה הסיכוי שיוותרו על הזדמנות לשבש את המתקפה ברגע האמת, ולגרום לאיראן הגדולה להיראות חלשה, מבולבלת? וכך קיבל צה"ל סיוע מחילות אוויר נוספים, וכל הכטב"מים נפלו בדרך.

מטוסי ישראל, ארה"ב, בריטניה, צרפת ונציגי ארצות ערב באימון משותף, צילום: דובר צה"ל מטוסי ישראל, ארה"ב, בריטניה, צרפת ונציגי ארצות ערב באימון משותף | צילום: דובר צה"ל מטוסי ישראל, ארה"ב, בריטניה, צרפת ונציגי ארצות ערב באימון משותף, צילום: דובר צה"ל

הטעות הבאה של איראן היתה מתקפה שכאילו מתעלמת מהעליונות הטכנולוגית שלנו. למשל, ל-F35 של צה"ל יש חיישן תרמי שרואה חום של מנועי כטב"מים וטילים שיוט ממרחקים גדולים מאוד - אפילו אם יש להם חתימת מכ"מ בגודל של אנפה בדיאטה.

הכלים טסים מאוד נמוך, בצורה שמקשה על מכ"מים בגלל החזרי אותות מהקרקע; ההחזרים מתפזרים ולא חוזרים לאנטנה, או חוזרים בצורה שמעידים על מיקום לא מדויק. אבל הסנסור התרמי לא מסתבך - הוא פשוט רואה את המטרה.

כטב"מ שאהד 238 בולט מאוד בתצוגה תרמית של מטוס קרב, צילום: דובר צה"ל כטב"מ שאהד 238 בולט מאוד בתצוגה תרמית של מטוס קרב | צילום: דובר צה"ל כטב"מ שאהד 238 בולט מאוד בתצוגה תרמית של מטוס קרב, צילום: דובר צה"ל

האיראנים לא פראיירים, ויודעים היטב איך עובדים הסנסורים האלה. הם יודעים שלישראל יש כאלה על החמקנים שלה, אך גם על מארזים שמותקנים במטוסי קרב רגילים, ושהטכנולוגיה נמצאת גם במטוסי ארה"ב, בריטניה ואחרות.

אז למה הם שלחו לעברנו את השאהד 238 הסילוני? זה כלי שהוא חם בהרבה מה-136 הבוכנתי. אפשר לטעון שהעדיפו כלי שהוא מהיר יותר, כדי לצמצם את זמן החשיפה ולשפר סיכוי שיחמוק מיירוט. אבל עדיין מדובר בטיסה של שעות ארוכות בשטח מנוטר - הסבירות לחדירה היתה נמוכה ביותר. למה איראן שלחה אלינו כלים שיותר קל להפיל?

שאהד 238 שהופל באוקראינה, צילום: Mil.ua שאהד 238 שהופל באוקראינה | צילום: Mil.ua שאהד 238 שהופל באוקראינה, צילום: Mil.ua

הטעות השלישית קשורה למכת האש בטילים בליסטיים: מדובר בנשק שכיום, לא קשה לגלות אותו, לעקוב אחריו וניתן להפיל אותו; צה"ל הוא אלוף החלל בחיסול טילים כאלה.

לטילים הבליסטיים יש מעמד שונה משל איזה כטב"מ: הם, בהרבה מובנים, לב-ליבה של ההרתעה האיראנית ולכן אסור להם להיכשל. כאשר יורים 120 מהם וחצי מתפרקים בדרך, איראן מתכווצת אסטרטגית בבת אחת.

שיגור המוני של טילי קרקע-קרקע, צילום: AFP שיגור המוני של טילי קרקע-קרקע | צילום: AFP שיגור המוני של טילי קרקע-קרקע, צילום: AFP

אתם מבינים, הארסנל הבליסטי שלה מורכב מכ-2,000 טילים שיכולים להגיע עד אלינו. אבל עם אמינות כזו, מהו היקף האיום בפועל? אלף וחמש מאות? אלף?

ואל תשכחו: הטילים ששיגרו היו מהחדשים ביותר שלהם, ורוב המלאי הרבה יותר ישן. מה ההיגיון בלירות נשק שהוא כל כך קריטי להרתעה האסטרטגית? ההימור נראה פשוט גבוה מדי בשביל שחקן כל כך נבון.

מערך ייצור טילים איראני במכלול תת קרקעי, צילום: AP מערך ייצור טילים איראני במכלול תת קרקעי | צילום: AP מערך ייצור טילים איראני במכלול תת קרקעי, צילום: AP

אוסף הטעויות הזה נראה מבלבל, עד שמכניסים לתמונה השפעות אחרות: יתכן שאיראן שיחקה איתנו מטקות, כדי לנצח בשח מישהו אחר. לממשלה האיראנית יש עוד בעיות בחיים פרט לישראל ושותפותיה.

כבר חודשים שצבאות הפרוקסי שלה, אותם רוממה והעצימה במאמצים גדולים, הם שנותנים את הטון: החות'ים משבשים סחר ימי ומשנים מחירי נפט ושילוח; המיליציות בעיראק מפציצות את בסיסי ארצות הברית; ונסראללה מסכן את חיזבאללה - נכס הגנה איראני חשוב - כדי להתחזק פוליטית בלבנון.

חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, צילום: AP חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה | צילום: AP חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, צילום: AP

לא פלא שנשמעים קולות שטוענים שאיראן הגדולה הפכה תלויה בצבאות הפרוקסי שלה. שתפקידה לספק ציוד וכספים, בעוד האמיצים חיים ומתים בחזית ואף מצליחים לכופף את המערב. לעומתם, ההנהגה האיראנית מצוירת כתלויה באמיצים, אחרי שאיבדה את הנחישות שלה, ומפחדת מישראל.

לכך מצטרפות גם בעיות פנים: גם אופוזיציה איראנית ליברלית, שרוצה חיים שפויים, ללא כפיה דתית אלימה - וגם אופוזיציה שמרנית ונצית שרוצה מלחמות וכיבושים. שתיהן רואות את השלטון בחולשתו, וחמנאי לא יכול להתעלם מכך אף שניסה בכל כוחו.

המפגינים מכוונים את השלטון. אילוסטרציה, צילום: AFP המפגינים מכוונים את השלטון. אילוסטרציה | צילום: AFP המפגינים מכוונים את השלטון. אילוסטרציה, צילום: AFP

ולכן יצאה המתקפה על ישראל במבנה המוזר שלה: זה המחיר של פוליטיקה גרועה. המתקפה נועדה להפגין כוח כלפי פנים וכלפי השיעים ושותפיהם במזרח התיכון; היא יצאה משטח איראן בתור שואו שמראה איך פטרון השיעים מוכן להסתכן, להשתתף באמת בנטל הלחימה.

והשלטון הפרסי יודע שככל שיקומו ויתאחדו נגדו יותר יריבים, כך יבינו צבאות הפרוקסי כמה הם זקוקים לו ולעוצמתו - בידיעה שאין להם סיכוי להתמודד עם בריתות הגנה לבדם. במקביל, האופוזיציות בתוך איראן מבינות שנוצר מצב חירום - וחובה לצופף שורות ולא להפריע לשלטון.

כטב"מי שאהד 136 מוצגים לראווה בטהרן, צילום: FARS כטב"מי שאהד 136 מוצגים לראווה בטהרן | צילום: FARS כטב"מי שאהד 136 מוצגים לראווה בטהרן, צילום: FARS

בשורה התחתונה, אני יכול להבין למה המתקפה האיראנית נראית כמו כישלון - מבחינה צבאית היא אכן כשלה; הנזקים היו זעומים והציוד האיראני נחשף בחולשתו. אני בטוח שלו היו יכולים, היו מעדיפים הפרסים לבצע את המתקפה בלי להסתכן בתקיפת-תגובה.

כרגע הציבור האיראני הוא שכוסס ציפורניו, פושט על המרכולים ושואל חברים "תגיד, אתה חושב שצריך גנרטור?". זיכרו שבטהרן אין ממ"דים, ומקלטים אמנם נבנו בימי מלחמת איראן-עיראק, אך כשירותם נמוכה; תועדו אזרחים שהחליטו לעבור לגור בחניונים תת-קרקעיים, או עברו לפרברים כדי שלא ייתקעו בפקקי מרכז העיר במקרה של מתקפה. אך למרות הכישלון, איראן עודנה שחקנית נבונה, והמטחים נועדו כנראה לשרת אינטרסים אחרים שלה.

שבר טיל איראני שנמצא בדרום הארץ, צילום: AP שבר טיל איראני שנמצא בדרום הארץ | צילום: AP שבר טיל איראני שנמצא בדרום הארץ, צילום: AP

ימים יגידו לאן תיקח המתקפה הזאת את איראן, את ישראל ואת המזה"ת; מה שלא יהיה, אנחנו מוכנים לקראת הבאות - בזכות צוותי הבקרה והגילוי, ההגנה האווירית, החימוש והתחזוקה, הטייסים והמטה המבצעי. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.

תגיות