בג"ץ נותן לצדדים זמן להגיע להסכמות על מינוי נשיא לעליון: "צורך ציבורי"

בג"ץ דן היום (ה') בעתירה של התנועה לאיכות השלטון המבקשת להוציא נגד שר המשפטים יריב לוין צו שיחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי שזו תבחר את שני השופטים החסרים בהרכב העליון וכן לפעול למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. הרכב השופטים כלל את יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. בתום הדיון החליטו השופטים לתת לצדדים הזדמנות להגיע להסכמות, וביקשו לקבל עדכון עד 8 באוגוסט: "הסכמות רחבות זה דבר חיובי וצריך לשאוף לכך".

בית המשפט העליון פועל תשעה חודשים בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש באוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר שאין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (ותק) הנהוגה מקום המדינה.

בפתח הדיון אמר עו"ד ציון אמיר בשם לוין כי "העתירה הזו הוגשה כדי לשסות רשות אחת ברעותה. עתירה שמחייבת את שר המשפטים לכנס את הוועדה ולמנות נשיא ושופטים".

עו"ד ציון אמיר, המייצג את לוין: "אין מה לכנס את הוועדה רק למראית עין" | צילום: אלכס קולומויסקי

עו"ד אמיר טען כי יש הבדל בין נושא מינוי נשיא קבוע לעליון לבין מינוי השופטים החסרים בהרכב, שלצורך מינויים דרוש רוב של 7 מבין 9 חברי הוועדה, שלא קיים כיום. "למעשה גם היועצת המשפטית לממשלה מקבלת את העמדה שלנו שאין טעם לכנס את הוועדה למינוי השופטים החסרים כי אין הסכמה של 7 חברי ועדה", אמר עו"ד אמיר. "לכן ברור כשמש שאין מה להתניע את התהליך, כי אין את הרוב הנדרש, ואין מה לכנס את הוועדה רק למראית עין. אין טעם לברוח מהמציאות הזו". עו"ד אמיר הוסיף: "מתקיים שיח ודיון ומפגשים ודיונים מקדמיים בתוך הוועדה כדי להגיע להסכמות, וקורים דברים מאחורי הקלעים כדי להגיע להסכמות".

השופט גרוסקופף העיר בהקשר זה: "אבל אנו נמצאים היום מספר רב של חודשים אחרי (7 באוקטובר - ע"ק), ואולי יש טעם להתניע את התהליך הזה". בהמשך שאל גרוסקופף את עו"ד אמיר: "האם יש ספק שצריך למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון? כיום יש ממלא מקום נשיא, אבל בעוד 3 חודשים גם לא יהיה מ"מ נשיא. האם יכול להיות ששר המשפטים לא רואה צורך שיש למנות נשיא?".

עו"ד אמיר אמר במהלך דבריו על מרשו לוין: "מגיע האיש הכי חשוב במערכת המשפט, זולת נשיא העליון, אבל האדם שממונה על המערכת, ואומר אני רוצה להיות ביסמארק של מערכת המשפט, אני לא מוכן להיכנע ללחצים ולרוחות חולפות ולא להכפיף את הרשות המבצעת לרשות השופטת, כפי שדורשת העתירה".

וילנר הקשתה: "אז לפי מה שאתה אומר, לשר המשפטים יש זכות וטו על מינוי נשיא ושופטים. אם יש אי הסכמה שלו הוא לא ממנה, וזו לא שיטת המשפט שלנו". עו"ד אמיר הגיב כי "מה שדרוש הוא לא לקבל את העתירה, אלא שכל הצדדים ישבו יחד בחדר עד שייצא עשן לבן, ויגידו הנה יש לנו אפיפיור".

בהמשך, בתגובה לשאלת גרוסקופף, אמר עו"ד אמיר: "אני לא רואה שום בעיה או קושי שהמערכת תתפקד עם מ"מ (אחרי פרישת פוגלמן באוקטובר הקרוב - ע"ק). הנה יש את יצחק עמית, ותיק השופטים, שיכהן כממלא מקום אחרי כן". גרוסקופף שאל את אמיר: "האם זו עמדת השר?", ואמיר ענה שכן.

השופטת וילנר תהתה בפני אמיר, אם השר לוין חושב בעצם "שלאור המצב השורר במדינת ישראל צריך הסכמה מלאה למינוי נשיא? האם אין בשאיפה המבורכת להסכמה רצון לשנות את המנגנון שקבע המחוקק (כלומר רוב רגיל בוועדה, של 5 מתוך 9 חברים - ע"ק)?". עו"ד אמיר סיפק פרשנות אחרת לפיה למינוי נשיא לעליון דרוש "רוב מיוחד, של 7 מתוך 9 חברי הוועדה" - ולא רוב רגיל של 5.

השופט שטיין אמר מנגד שקריאה מילולית בחוק מדברת על רוב מיוחד רק על מינוי שופט לעליון, אך לא כך הדין לגבי מינוי נשיא, "שהרי הוא כבר מונה לשופט". עו"ד אמיר: "אמון הציבור בעליון עלול להיפגע אם ייבחר נשיא ברוב זעום". גרוסקופף: "גם אנו חושבים שרצוי שנשיא ייבחר בפה אחד ובהסכמה רחבה".

בתום טיעונו אמר עו"ד אמיר: "זו מציאות הרת אסון, שמגלגלים לבית המשפט העליון את נושא סמכות השר למנות שופטים בוועדה. יש פה ניגוד עניינים מוסדי". השופט גרוסקופף: "ניגוד עניינים מוסדי דורש זהירות, הוא לא מבטל את היכולת לקבל החלטות. אנו מאוד נזהרים ומאוד לא רוצים להתערב, ורוצים שהוועדה תעבוד".

"מעולם לא היה בישראל מצב שאין נשיא לבית המשפט העליון"

עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, הציג את עמדת המדינה והיועמ"שית, ואמר ש"נכון שמלחמה מעצימה את הצורך להגיע להסכמות, אבל בסוף זה רק שיקול אחד, ומה שהיה יפה לחודש ראשון אחרי המלחמה, לא נכון כעת. אנו במצב היסטורי, מעולם לא היה בישראל מצב שאין נשיא לבית המשפט העליון, ראש לרשות השופטת. הוא אחד משבעת סמלי השלטון. הוא לא עוד שופט ולא עוד נשיא של בית משפט שלום או מחוזי. בסופו של יום האם לא עברנו את הצורך לפעול במהירות ראויה? בהחלט עברנו אותו לפני זמן לא קצר. ומה המהירות הראויה בעניינו? מאחר שמ"מ הנשיא פוגלמן עומד לסיים את כהונתו בקרוב, צריכים לפעול בדחיפות למינוי נשיא לעליון".

עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית: "זהירות וריסון אין משמעותם אי התערבות" | צילום: אלכס קולומויסקי

עו"ד הלמן המשיך: "אני מעריך שאם העתירה הזו היתה מוגשת בנובמבר או דצמבר היועמ"שית היתה אומרת שזה לא הזמן. השר פועל במהירות לא ראויה, וזה בלתי סביר בצורה קיצונית, ועוד בהינתן המצב שבעוד 80 ימים השופט פוגלמן יפרוש. זהירות וריסון אין משמעותם אי התערבות".

השופט גרוסקופף שאל את הלמן: "האם יש יכולת לחברי הוועדה לגרום לשר לכנס את הוועדה שלא באמצעות החלטה שלנו?". הלמן השיב: "אם רוב חברי הוועדה מבקשים משר המשפטים להתניע תהליך זה שיקול שהוא חייב להביא אותו בחשבון. גוף פועל בדעת רוב, וכאשר רוב חברי הוועדה מבקשים לעשות זאת השר צריך לתת לזה משקל נכבד מאוד".

"לא יכול להיות שתהיה ללוין זכות וטו"

עו"ד תומר נאור, המייצג את העותרת, התנועה לאיכות השלטון: "לגישתנו אין לשר שיקול דעת שלא לכנס את הוועדה משעה שנדרש נשיא לבית המשפט העליון ושופטים. שר המשפטים לקח שיקול דעת טכני והפך אותו לשיקול מהותי". השופטת וילנר אמרה לו כי "יש קושי בדברים האלה, כי יש פסק דין של העליון שקבע שיש לשר שיקול דעת בנוגע לכינוס הוועדה לבחירת שופטים בנסיבות מסוימות". עו"ד נאור אמר כי הוא מכיר היטב את פסק הדין הזה, אולם לוין לא פועל במהירות הראויה הדרושה וחורג מסמכותו: "המהירות הראויה לא נמדדת רק מאוקטובר, אלא אלה דברים שהיו צריכים להיעשות לפני פרישתן של הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון".

עורכי הדין תומר נאור (מימין) ואליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. "כללי השפיטה כופים על השר לפעול לפי קבועי זמן מסוימים" | צילום: אלכס קולומויסקי

לדברי עו"ד נאור, "השר לוין מודה שיש צורך במינוי נשיא, כללי השפיטה כופים על השר לפעול לפי קבועי זמן מסוימים. אני סבור שהמחוקק נתן לוועדה לבחירת שופטים - ולא רק לשר - את הסמכות לכנס את הוועדה (לצורך מינוי שופטים ונשיא לעליון - ע"ק)".

עו"ד נאור הוסיף לגבי לוין כי "שחקן בוועדה, שר נכבד ככל שיהיה, לא יכול שתהיה לו זכות וטו. לוין והרשות המבצעת מרוקנים מתוכן את התכלית שלשמה הוקמה הוועדה - ומפרק אותה. הוא שם את עצמו - כרשות המבצעת - מעל יתר הרשויות שמרכיבות את הוועדה".

לדבריו, "לבוא ולומר שאין שום בעיה שהעליון יתנהל תחת מ"מ נשיא - אני חושב שזה משפט שלא היינו מוכנים לקבל ציבורית. נשיא העליון הוא ראש הרשות השופטת - אחד משלושה ראשי רשויות. באותו אופן לא היינו מקבלים אמירה כזו על יו"ר הכנסת או על ראש ממשלה".

"הסכמות רחבות זה דבר חיובי"

לקראת סוף הדיון השופט גרוסקופף ועו"ד אמיר התווכחו לגבי חשיבות מינוי נשיא בכל הקשור ליעילות בית המשפט העליון וכלל בתי המשפט. "אתה חושב שאם לא יהיה נשיא קבוע לעליון ויהיו חסרים שופטים המצב ישתפר? כדי שהמערכת תתפקד חשוב שיהיה נשיא נבחר", אמר גרוסקופף והזכיר בהקשר זה עיכובים במתן פסקי דין, עיכוב במתן החלטות ועוד, כתוצאה מהחוסרים במערכת.

עו"ד אמיר טען מנגד כי "יש שיקולים אחרים מלבד יעילות, למשל שמינוי נשיא ייעשה בהסכמה רחבה". בהמשך לכך גרוסקופף העיר כי "צריך למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. זה לא עניין אישי וזה לא עניין שצריכה להיות בו מחלוקת, והדרך צריכה להיות שהוועדה לבחירת שופטים תמנה אותו".

לאחר התייעצות קצרה של השופטים, הם חזרו לאולם והודיעו כי "נוכח החשיבות הרבה שאנו מייחסים להסכמות ולהידברות אנחנו רוצים לתת לכך הזדמנות". השופטת וילנר ביקשה עד 8 באוגוסט לקבל את עמדת המשיבים לגבי מה שהיא הגדירה "סוגיה רגישה ומורכבת", כשהיא מתייחסת לסוגיית מינוי נשיא קבוע לעליון.

וילנר אמרה כי "כולנו בדעה, וגם העותרים וגם המשיבים סבורים, שהסכמות רחבות זה דבר חיובי וצריך לשאוף לכך. צריך לתת לזה הזדמנות נוספות. מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה וצריך לעשות מאמצים על ידי כולם". השופט גרוסקופף פנה לעו"ד אמיר: "כפי שביקשת, אנו נותנים עוד זמן להידברות וצריך לקדם את זה כי זה נושא חשוב". השופטת וילנר הוסיפה: "מדובר בצורך ציבורי עבור כולם, אז אנא מכם". השופט שטיין סיכם: "יש אמירה שאומרת שפשרה רעה לפעמים עדיפה על פסק דין טוב - וזה המקרה".