סמארטפון שיאומי 12T pro | רפאל קאהאן
בדיקה
שיאומי 12T פרו: מכשיר דגל יוקרתי עם מצלמה מרשימה ובמחיר סביר
הוא לא המכשיר הכי פרימיום שתוכלו לרכוש, אבל הוא בהחלט מנסה להתחפש לכזה. הוא גם מצליח בכך בזכות סדרה של תכונות ששמורות לסמארטפונים הרבה יותר יקרים. זהו מכשיר מצוין למי שמחפש הרבה מאוד פיצ'רים במחיר נמוך מהתחרות
שיאומי החליפה את עורה בשנים האחרונות, במקום להוציא עשרות תתי דגמים של אותו מכשיר, היא קצת התמקדה וביצעה הפרדה רצינית בין הסדרות הזולות עם המון תתי-דגמים (רדמי ופוקו), הבינוניות (לייט), הגיימינג (בלאק שארק) והפרימיום. את המכשירים היוקרתיים היא גם חילקה לשלוש קטגוריות כמו בצבא - סדרת ה-T שמשמשת כפרימיום במחיר סביר, הדגמים הרגילים (שפעם סומנו כ-Mi) ומתחרים במכשירים כגון הגלקסי S של סמסונג, והאולטרה והמיקס מיועדים לחובבי הפרימיום על-מלא. זה אולי קצת פישט את תהליך הזיהוי בדגמי הפרימיום, אבל רק קצת, כי למשל בסדרה 12 שיצאה עוד בדצמבר יש כבר דגמי S שהוצגו בקיץ ושאמורים לספק עוד קצת כוח עיבוד.
אבל כרגע עסקינן בסדרה T - ולישראל הגיע באמצע החודש ה-12T פרו שאמור להיות המכשיר שמספק את העוצמה במחיר סביר. ה-12 המקורי לא הרשים אותנו מאוד והחסיר כמה פיצ'רים שהיינו מצפים במכשיר שאמור להתחרות בפרימיום של סמסונג ואפל. הדגם החדש אמור לתת לנו יותר תמורה לכסף ומציע גם פיצ'ר שלא תמצאו (עדיין) אצל המתחרים - מצלמת 200 מגה-פיקסל. שיאומי גם התבגרה ומוצריה נראים פחות כמו משהו שיתפרק אחרי שנה של שימוש ויותר כמו מכשיר שאפשר לשמור לטווח ארוך.
עיצוב ומבנה: פלסטיק וזכוכית שנראים כמו נירוסטה
כמו אחיו הגדולים, גם ה-12T פרו מעוצב ברצינות מעושה. הוא לא מיועד לאלה שמחפשים מכשיר מבריק או כזה שמשדר "אני רוצה צומי". זה מכשיר שבא לעבוד והוא לא מפחד להראות את זה, אבל גם לא מדובר במכשיר דיסקרטי או בעל עיצוב מינימליסטי. ראשית, זה לא מכשיר קטן. הוא בעל מסך גדול, שוקל כ-204 גרם ועוביו מגיע ל-8.6 מ''מ, רחוק מאוד מעוביו של סמסונג גלקסי S22 פלוס. אבל מעבר לכך הוא גם קצת מתחפש. כי השלדה שלו בנויה מפלסטיק כאשר המסך והדופן האחורית מזכוכית שעברה חספוס עדין מודבקים עליה. מכיוון שכך השוליים של המסך בולטים מעט מעל פני המסגרת. עם זאת שיאומי שייפה היטב שולי המסך ועיגלה את הפינות כדי לספק אחיזה נוחה ולהימנע מזוויות חדות. אבל אם המכשיר נופל - קחו בחשבון שזו נקודת תורפה רצינית לזכוכית.
בנוסף, לא מדובר בזכוכית משוריינת מהדור האחרון (כמו שהיה ב-11T פרו של שנה שעברה) אלא בגורילה גלאס דור 5 שאינה עמידה כמו הוויקטוס של מכשירי הדגל כיום. מה שכן, המכשיר זוכה לתקן IP53 רשמי, כלומר תוכלו לטייל איתו בגשם או להפיל אותו לארגז החול של הגן בלי סכנה ממשית. זאת ועוד, מגירת הסים חושפת גומי מבודד סביבה כך שהוא אולי גם ישרוד לכם טבילה במים מתוקים אם קרה שהוא נשמט בשירותים. אבל כאמור התקן עצמו לא מספק לכך אחריות אז הימנעו מכך בכל מקרה. מגרעת המצלמה מאחור די גדולה ומרובעת, היא לא ממש דיסקרטית ועדשת החיישן הראשי ממש בולטת כך שזו עוד נקודת תורפה שצריך לשים לב אליה. בקיצור, זה לא מכשיר שהונדס כדי לשרוד אלא הוא עוצב כדי להיראות טוב כל עוד לא בודקים בציציות.
חומרה: טובה כמו במכשיר דגל
ה-12T פרו אולי לא זכה לגוף עמיד במיוחד, אבל תקציב הפיתוח והייצור לא בוזבז סתם, ככל הנראה שרובו הושקע בחומרה שמניעה אותו. המעבד הוא סנאפדרגון 8 Gen 1 פלוס שמצייד גם את הפולד והפליפ 4 המתקפלים של סמסונג. כלומר מדובר במעבד המהיר ביותר שניתן למצוא כיום בהיצע של קוואלקום. זה מספק למכשיר יכולת להתמודד עם כל משימה שתחשבו עליה ובמקביל הוא גם חסכוני מאוד בצריכת חשמל, עד כ-30% יותר ביחס לדור הקודם, כך לפי קוואלקום עצמה. המעבד משודך לזיכרון פעולה בן 8 או 12 גיגה-בייט (גרסת הסקירה) ובנוסף יש כאן את מנגנון הרחבת הזיכרון על חשבון מרחב האחסון שמוסיף עוד 3 גיגה-בייט. מרחב האחסון מציע 128 או 256 גיגה-בייט אך ללא אפשרות להרחבה עם כרטיס זיכרון.
המסך הוא כנראה גולת הכותרת במכשיר הזה. הוא מבוסס על פאנל בגודל 6.67 אינץ' בטכנולוגיית AMOLED וברזולוציית FHD פלוס. הוא מציע כל מה שאפשר לחלום עליו במסך של סמארטפון. תצוגת הצבעים מעולה והוא תומך ב-68 מיליארד גוונים, יש כאן מנגנון קצב רענון גבוה דינמי, אבל לא כמו במכשירי סמסונג או אפל, כלומר הוא יודע לעבוד עם שלושה קצבים בלבד: 60, 90 ו-120 הרץ. התצוגה בעלת תקני תצוגה לדולבי ויז'ן ו-HDR10 פלוס. לקינוח יש כאן גם תמיכה בתקני צבעים DCI-P3 ו-sRGB. אפילו בממשק המערכת. לא ברור למה זה טוב, אבל אם אתם מאלה שנהנים מלדעת את הדברים האלה, יהיה לכם כיף גדול כאן. הדבר היחיד שאפשר לומר לרעתו, וגם זה לא ממש חיסרון, הוא שהבהירות שלו קצת נמוכה יחסית לתחרות. כלומר, בשימוש יומיומי לא תשימו לב לזה. במספרים זה עד 900 ניט - אבל בינינו הבהירות מספיקה בהחלט בשביל להשתמש בו באור שמש ישראלית.
לסיכום פרק החומרה, יש כאן סוללה מעולה. שיאומי שילבה בה את טכנולוגיית הטעינה המהירה שהושקה עם ה-11T פרו של שנה שעברה. אתם מקבלים עוצמת טעינה של 120 וואט. כלומר ניתן למלא את הסוללה ל-100 אחוז בפחות מ-20 דק'. אמנם רילמי כבר מציעה עוצמה של 150 וואט, אבל בינינו במהירויות האלה ההבדלים כבר די מינוריים וזה יותר משחק של מספרים מאשר הבדל אמיתי עבור המשתמש. יש לה קיבול של 5,000 מיליאמפר שעה והיא תשרוד יפה מאוד בין יום עד יום וחצי של שימוש ממוצע. מבחינת מדיה, הרמקולים כאן מרשימים מאוד. שיאומי בחרה בשילוב של שני רמקולים עצמאיים למטה ולמעלה ועוד רמקול גיבוי בתוך האפרכסת. מדובר בתצורה די ייחודית מהבחינה הזו ואחת שעובדת ממש טוב. הסאונד מאוד מרשים, הוא חזק וצלול ואפילו הבאסים מצליחים להישמע, חובבי מוזיקה בסמארטפון או שיחות זום יוכלו להשתמש בו אפילו בחוץ. בסך הכל החומרה מצליחה לספק בצורה מעולה את כל מה שהיינו מצפים לקבל במכשיר דגל.
תוכנה וממשק: יש שיפור, אבל אין מספיק עדכונים למערכת ההפעלה
ה-12T פרו מגיע עם אנדרואיד 12 ישר מהקופסה, עם זאת חבל ששיאומי לא שילבה כבר את אנדרואיד 13 העדכנית. החברה מבטיחה שני עדכוני מערכת (שנתיים) ועוד 4 שנים של עדכוני אבטחה. זה יותר טוב מבעבר אבל רחוק ממה שמציעות אפל (6 שנים), סמסונג וגוגל (5 שנים) או וואן פלוס (4 שנים). זאת אומרת שב-2026 לכל המאוחר תצטרכו לרכוש מכשיר חדש. אז נכון שממוצע האחזקה במכשיר עומד על בין 2.5 שנים ל-3 שנים, אבל זה חבל ששיאומי עדיין מתייחסת לסמארטפונים שלה כאל מוצר מתכלה. הוא לא. יש לקוחות שהיו שמחים להמשיך ולשמור על המכשיר שלהם גם מעבר לשנתיים-שלוש. זאת אומרת גם שגרסת האנדרואיד המקסימלית שתקבלו היא אנדרואיד 14 ולא 15 אילו שיאומי היתה משיקה אותו עם הגרסה העדכנית. ממשק ההפעלה של שיאומי, MIUI 13, שופר יחסית לגרסאות הקודמות, תפריט ההגדרות פשוט יותר למשתמש הממוצע וגם למתקדמים יש עדיין את האפשרויות המתקדמות להתאמה אישית יותר מדויקת.
מנגנון זיהוי ביומטרי מהיר ועובד היטב, סורק טביעות האצבעות מותקן מתחת למסך ופותח את הנעילה בשבריר שניה. עבור מי שכבר מגיע ממכשירי שיאומי, אין הבדלים גדולים בין הגרסאות הישנות יותר של הממשק לחדשה. ואולם יש כאן משהו נחמד שהייתי שמח לראות ביותר מכשירים. בזכות (או בגלל) ההפרדה שאפל ביצעה ב-iOS לווילון ההגדרות המהירות וההתראות שפוצל לשניים - היצרניות הסיניות ישר העתיקו את הפיצ'ר לממשקי ההפעלה שלהן. לי אישית הוא מציק. אני מעדיף את חלון ההגדרות וההתראות בגרסה האנדרואידית המקורית - כלומר מושכים פעמיים.
הבעיה שלי היא שבמסכים גדולים זה פחות נוח לשלוח את הבוהן לקצה השמאלי העליון של המסך כדי לחשוף את ההתרעות. בסמסונג מושכים מהאמצע פעמיים וזהו. שיאומי הבינה שלא כולם מתחברים לזה ומאפשרת לקבל את שתי הגרסאות של ממשק ההתראות וההגדרות - בגרסת אפל או בגרסת גוגל. גם ממשק האפליקציות ניתן להתאמה ואפשר להפעיל אותו כמגירה או לבחור בגרסת כל האפליקציות על מסכי הבית בנוסח עדות האייפון. מסך ניהול האפליקציות האחרונות גם הוא מאפשר להתאים את הסגנון. בקיצור, MIUI ממש טובה בלאפשר התאמה אישית של כמעט כל תכונה במכשיר.
מצלמה: 200 מגה-פיקסל זה מרשים אבל השוס כאן זה הווידאו
ה-12T פרו הוא הסמארטפון הראשון שמציע את חיישן 200 מגה-פיקסל החדש של סמסונג, ה-HP1. זהו חיישן Tetra2pixel כלומר הוא מחבר 16 פיקסלים ל-1 והמשמעות היא שכל פיקסל הוא בגודל 2.56 מיקרון. זה גדול מאוד, יותר מכל מה שקיים היום בשוק לסמארטפונים. גם שטח הפנים של החיישן, 1/1.22 אינץ', עצום ביחס למה שתקבלו על מכשירים שעולים פי 2 יותר - כמו ה-S22 אולטרה של סמסונג או האייפון 14 פרו מקס. שיאומי השקיעה את הכל בחיישן הזה - אבל את שאר הרכיבים היא קצת הזניחה. החיישן זווית רחבה הוא בן 8 מגה-פיקסל ומיועד יותר למכשירי ביניים זולים. על חיישן המאקרו בן 2 מגה-פיקסל אין מה להרחיב שכן הוא גימיק ותו לא. אבל זה לא נורא כי את רוב השימוש במצלמה בכל מקרה עושים עם החיישן הראשי. ואיכות הצילומים שהוא מנפק באמת מרשימה. שיאומי השתפרה מאוד בשנים האחרונות והמכשירים שלה מככבים באופן קבוע בכל רשימות מצלמות הסמארטפונים הכי טובות בתקשורת. כמובן שמדובר בדרך כלל במצלמות של מכשירי האולטרה שלה - אבל גם המצלמה של ה-12T פרו זכתה לציונים מרשימים והיא משתווה למצלמות מכשירי הפרימיום של השנה שעברה למשל.
מבחינת המשתמש, הצילומים יוצאים הכי טוב באור יום - אבל גם במצב תאורה אפלה או לילה התמונות ממש מרשימות. אין הרבה מאוד פספוסים, רזולוציית התמונות המעשית היא 12.5 מגה-פיקסל (200:16) אבל ניתן גם לקבל תמונות ברזולוציה של 50 מגה-פיקסל. לשיאומי יש פרופיל צבעים די ייחודי לה. היא נוהגת לשלב רווייה של צבעים כמו סמסונג עם פרופיל צבעים כמו באייפון והתוצאה היא תמונות מאוד מאוזנות - תצוגת הצבעים הרבה יותר ריאליסטית מאשר בסמסונג והרבה יותר מחמיאה מאשר באייפון למשל. אמנם היא לא מכה לגמרי את המתחרות - אבל מדובר יותר במגבלות האלגוריתם ולא בבעיית חומרה. אגב, אם תצלמו ברזולוציה של 50 או 200 מגה-פיקסל תקבלו תמונות בגודל של בין 30 עד 50 מגה-בייט לכל אחת. לצערי איכותן לא שווה את ההשקעה במקום האחסון ואין כאן תמיכה בפורמט RAW לצלמים מקצועיים. כאמור, צילומי הזווית הרחבה לא מרשימים ובנוסף לעדשה יש נקודת מיקוד קבועה. על חיישן המאקרו אפילו לא ארחיב שכן זה הוא ממש לא שימושי לכלום - שיאומי ציידה את מכשיריה בעבר בחיישן מאקרו יותר טוב, כך שהסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה שהוא כאן זה בגלל שהיא היתה צריכה עוד חיישן במערך ולא נשאר מספיק תקציב ייצור.
אבל מה שמאוד הרשים אותי וקצת נבלע בכל ענייני המגה-פיקסלים של המצלמה הראשית הן יכולות צילום הווידאו. חוץ מהאייפון, אני מעריך שה-12T פרו הוא סמארטפון הווידאו הטוב ביותר שתוכלו לרכוש כיום. אם אתם יוצרי תוכן לטיקטוק או יוטיוב, יש לכם ולוג או שאתם במאים בנשמה - מצלמת הווידאו המובנית היא כנראה מהטובות שתוכלו למצוא - ובשילוב עם החיישן המעולה יש לכם מערך צילום סרטונים שמגמד את התחרות. יש למצלמה שלושה מצבים נוספים על צילום הווידאו הרגיל: ולוג, הילוך איטי ואפקטים של סרטים. אלה מאפשרים להרחיב את מנעד אפשרויות הצילום ולהפוך אתכם לבמאי קולנוע בלחיצת כפתור. כל המצבים האלה עובדים ממש טוב ולא דורשים עקומת לימוד ארוכה מדי. מספיק שתתנסו בהם מספר דקות כדי להבין אותם. לסיום, מצלמת הסלפי אינה מרשימה על הנייר, אבל היא מנפקת תמונות איכותיות ומאוזנות - זו לא מצלמת הסלפי הטובה בשוק אבל היא תתאים לרוב המשתמשים ברוב המצבים. הדבר הרע העיקרי שיש לי לומר על המצלמה זה המחסור בעדשת זום והחלפתה בעדשת מאקרו מיותרת ומוגבלת - אבל במחיר הזה כנראה שזו אחת הפשרות ששיאומי נדרשה להן.
סיכום ואלטרנטיבות: יותר מסך חלקיו, אבל יש לו תחרות קשה
השיאומי 12T פרו עולה כ-2,850 שקל ומוכיח שרעיון "קוטל מכשירי הדגל", אותו יזמה וואן פלוס לפני שנים רבות, עדיין חי וקיים. זהו סמארטפון עם פשרות כגון: חיישני צילום משניים מיותרים, מחסור בתקן הגנה מלא למים ואבק או שימוש בזכוכית משוריינת מיושנת למסך ושלדת פלסטיק לגוף. בנוסף אין כאן טעינה אלחוטית או מצלמת זום. אבל הוא כן מסמן את התכונות העיקריות שמעניינות את המשתמשים ומספק אותן ברמה גבוהה. המעבד חזק וחסכוני, הסוללה מרשימה, הטעינה מהירה מאוד, הרמקולים מעולים, המסך הוא מהטובים שתמצאו ברמת המחיר הזו וגם (הרבה) מעבר לה. עם זאת התמיכה בעדכוני התוכנה מוגבלת לשנתיים, עדכוני האבטחה מוגבלים ל-4 שנים. הוא יתאים מאוד ליוצרי תוכן שהתקציב שלהם מוגבל, לצעירים שאוהבים לצלם לטיקטוק או לבוגרים יותר שמעדיפים יוטיוב. הוא גם שימושי לחובבי צילום סטילס ולאלה שאוהבים לצרוך מדיה - בין אם מוזיקה או סרטים. לגיימרים יש מצב ייחודי ועוצמת המעבד כמו גם החומרה החזקה יבטיחו להם חוויית שימוש נוחה וללא התחממות מיותרת.
אבל ל-12T פרו יש מספר לא קטן של אלטרנטיבות. הראשונה שבהן היא הגרסה הזולה יותר שלו - ה-12T שמגיע עם מעבד דיימנסיטי 8100 Ultra של חברת מדיה טק וחיישן צילום ראשי בן 108 מגה-פיקסל. הוא עולה 650 שקל פחות וחוץ משתי הנקודות האלה כמו גם זיכרון פעולה בן 8 גיגה-בייט במקום 12 - מדובר באותו המכשיר. תצטרכו לבחור מה חשוב לכם יותר, חיישן מצלמה ראשי ומעבד חזקים יותר או מחיר זול. ישנו גם הוואן פלוס 10T שמציע הרבה מאוד תכונות משיקות - ההבדל העיקרי הוא בחיישן הצילום הפחות משוכלל בוואן פלוס אבל מנגד שמציע כיול צבעים של האסלבלאד - אם זה חשוב לכם. העיצוב שלו גם יותר מוצלח לטעמי. גם הסמסונג S21 FE יכול להוות אלטרנטיבה טובה במחיר דומה. ולקינוח, אל תהססו לבדוק גם מכשירי דגל של שנה שעברה כגון ה-S21 פלוס של סמסונג שניתן להשיג במחיר לא רחוק - היתרונות? עמידות מלאה למים ואבק, טעינה אלחוטית, מסך יותר טוב מבחינת בהירות ומערך צילום הרבה יותר גמיש עם זום אמיתי וחיישן זווית רחבה מוצלח. עוד מכשיר שאפשר לציין ביבוא מקביל הוא הפיקסל 7 של גוגל שניתן להשיג במחירים דומים ואף זולים יותר וכמובן מכה את ה-12T פרו כמעט בכל פרמטר למעט גודל מסך, מהירות טעינה ועוצמת מעבד. בסך הכל, ה-12T פרו הוא סמארטפון מצוין שמציע תמורה מלאה למחירו אבל צריך לשים לב לפשרות ולהסכים להן.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה