איך משלבים פעילות ללא מטרת רווח עם הגנה על פטנטים? מכון האורז העולמי פרץ דרך בתחום

פטנטים משויכים לרוב לגופים בעלי אינטרס של יצירת רווח. עם זאת, בדומה למהפך שעברו האוניברסיטאות בגיבוש אסטרטגיות ליצירת הכנסה באמצעות הגנה על פטנטים, כך התחיל בשנים האחרונות תהליך דומה במכוני המחקר העולמיים בתחום המזון, הפועלים בתמיכת האו"ם וקרנות פילנתרופיות. איך משתפים פעולה עם חברות המזון והזרעים מבלי לפגוע במטרת העל של הפחתת הרעב בעולם? וכיצד מיישמים אסטרטגיית IP בתחום שלא התייחס עד כה (ואף התנגד) לפטנטים?

שוחחנו עם ד"ר הדסה וטרמן, ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך, אשר מלווה את המכון הבינלאומי לחקר האורז, הגוף שפרץ את הדרך ואף עורר מחלוקת בכך, על הדרך החדשה שעדיין נסללת.

ד"ר הדסה וטרמן, ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך | צילום: ניר סלקמן

15 מכוני מחקר מנסים לפתור את הרעב העולמי

על רקע הגידול המואץ והאוכלוסייה הגלובלית במהלך המאה ה-20, התגברו החששות ממחסור עולמי חמור במזון, במיוחד במדינות עולם שלישי. מכון הבינלאומי לחקר האורז (IRRI) הוקם ב-1960, בסיוע קרן פורד וקרן רוקפלר וממשלת הפיליפינים, מתוך מטרה להפחית את העוני והרעב בעולם, לשפר את בריאותם של מגדלי האורז והצרכנים, ולשמור על קיימות בגידול אורז. המשרדים הראשיים של המכון נמצאים בפיליפינים, והוא כולל משרדים ב-17 מדינות נוספות ברחבי העולם.

המכון הוא חלק מקבוצה של 15 מכוני מחקר חקלאיים הפועלים כחלק מקונסורציום CGIAR, שהוקם ב-1971 מתוך מטרה להפחית את הרעב בעולם ולשפר את הביטחון התזונתי ברחבי העולם. הקונסורציום הוקם בעקבות הצעה של קרן רוקפלר, והוא נתמך ופתוח על ידי הבנק העולמי, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) ותכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP).

בין היתר, הקבוצה כוללת מכון WorldFish למחקר בתחום גידול דגים למאכל, מכון CIFOR המתמקד בתחום הייעור, מכון CIMMYT לפיתוח גידולי חיטה, המכון למחקר בתחום המקנה (ILRI) וגם מכון לחקר ניהול מים (IWMI).

כל מכוני המחקר הם NGOs, ארגונים לא-ממשלתיים ללא מטרת רווח, שייעודם היחיד הוא פיתוח החקלאות ומוצרים מבוססי מחקר מדעי שמטרתם הפחתת הרעב ושיפור הביטחון התזונתי. המכונים מקבלים תרומות מהקרנות הפילנתרופיות הגדולות בעולם, כגון הקרן של ביל ומלינדה גייטס, שתומכת במכון האורז במכוני המחקר הנוספים וביוזמות נוספות בתחום.

חלוצי הקניין הרוחני בעולמות ה-NGOs – מכון האורז פרץ את הדרך

ד"ר הדסה וטרמן מספרת כי "לפני 8 שנים פנו אלינו ממחלקת ה-Business Development של מכון האורז, ואמרו שהם רוצים לבנות אסטרטגיית פטנטים". לדבריה, "התגובה משאר המכונים היתה לא פשוטה. נציגי המכונים התרעמו וטענו שהמטרה של הגופים האלו היא להאכיל את העולם, ולא להפיק רווחים מהמחקרים ומהפיתוחים שלהם".

באופן כללי, אומרת ד"ר וטרמן, "יש הרבה אידיאולוגיות ואג'נדות סביב פטנטים על צמחים. באירופה, למשל, אין אפשרות לקבל פטנט על זן צמח ספציפי שהושג בתהליך טבעי או שיטות מסורתיות, ולא על תהליכים ביולוגיים טבעיים להשגת זנים צמחיים".

למרות המחלוקת שעורר המהלך של מכון האורז, "התברר עם השנים שלמכונים הללו יש מדע מצויין אך לא את היכולות להביא זרע חדש לשוק, וצריך לחבור לגופים פרטיים כדי להביא את המחקר התיאורטי למוצר משווק", מספרת ד"ר וטרמן. לדבריה, "יש הבדל גדול בין מחקר, גם אם הוא אפליקטיבי, לבין הבאה של זרע חדש לשוק, תהליך שדורש שנים רבות".

כחלק מהעבודה עם מכון האורז, קבוצת ארליך בנתה למכון אסטרטגיית פטנטים, "והמכון הגיש מספר פטנטים במשך השנים. הם היו חלוצים של ממש בתחום. הם גם הראשונים מבין המרכזים הללו שקיבלו פטנט אמריקאי על טכנולוגיה שפתחו לקבלת אורז היברידי".

בעקבות ההצלחה, המכונים האחרים השתכנעו בצדקת הדרך של מכון האורז. "אנחנו כבר עובדים עם המכון לחקר גידולי דגים", מספרת ד"ר וטרמן, "ולאחרונה חזרתי מניגריה, שם אנחנו בקשר עם ארגון החקר לגידולים טרופיים, בתקווה ליישם אסטרטגיית IP גם אצלם".

בדומה למהפך של מרכזי הרווח באוניברסיטאות – התהליך דורש 'חינוך מחדש' למגזר שלם

ד"ר וטרמן מספרת כי "האוניברסיטאות היו בעבר ארגונים ממשלתיים, שעברו תהליך בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר החלו לרשום פטנטים כדי לקבל תמלוגים, תקציבים ותרומות. כיום הן מנהלות חברות מסחור הפועלות להפקת רווחים מפעילות המחקר. בשנים האחרונות התחיל תהליך דומה במכוני המחקר, מתוך מטרה מאוד קונקרטית - להביא פתרונות מוכווני-מדע להזנת העולם".

עם זאת, הניסיון להלביש את פתרון הקמת חברות מסחור של האוניברסיטאות לא התאים למכונים, מספרת ד"ר וטרמן. "אנחנו מיישמים פתרונות קטנים בכל שלב. כל התחום נמצא עדיין בתהליך בנייה, אף אחד לא יודע מה הסוף של הסיפור. מה שמתאים למרכז אחד לאו דווקא מתאים למרכז אחר".

המסקנה היחידה שמתאימה לכל המכונים, לדבריה, "היא שיש צורך ב'חינוך מחדש' למגזר, כי אי אפשר להגיש בקשה לפטנט בלי שיתוף פעולה של המדען. במכון מחקר 'רגיל', הצורך הוא לשכנע את האחראי ולוודא שכל החוקרים יעשו את המוטל עליהם, כמו העברה של המצאות חדשות לעורכי הפטנטים והימנעות מפרסום ההמצאה לפני הגשת הבקשה. במקרה של מכוני המחקר שהם ארגונים ללא מטרת רווח, הם תלויים לחלוטין בחסדי המדענים שהם עובדים איתם. זו משימה קשה, אך מרתקת".

חלוצי הקניין הרוחני בעולמות ה-NGOs – מכון האורז פרץ את הדרך | shutterstock- Anggun Risky D

איך נמנעים משיתוף פעולה עם חברות שנתפסות בתור ה-"Bad guys"?

הדרך להבאת זרע חדש בעולם תוך שימוש בפטנט עוברת דרך שיתוף פעולה עם חברת זרעים. "הבעיה המשמעותית היא השם הרע של חברות הענק בתחום הזרעים", אומרת ד"ר וטרמן. "עבור מכוני מחקר עם מטרה חברתית מובהקת, שיתוף פעולה איתן יכול להצטייר באופן שלילי מאוד".

לכן, חלק מהמשימה היא מציאת הדרכים שלא יפגעו במטרת העל כתוצאה משיתוף הפעולה, "כלומר, שהזרעים לא יקבלו תג מחיר גבוה יותר, מה שימנע את הגישה לחקלאים במדינות מתפתחות", מסבירה ד"ר וטרמן.

הפתרונות לכך נמצאים בשיתופי פעולה עם חברות בעלות מוניטין חיובי יחסית, גיבוש הסכמים המאפשרים לחברות להפיץ את הזרעים במדינות מפותחות ללא הגבלה מסחרית (תוך שמירה על מחירים נמוכים במדינות עניות), ועסקאות בהן החברות מתחייבות לציין שהפיתוח הוא של המכון בעת השימוש בו, כך שהתורמים יהיו מרוצים ובסופו של דבר יהיה אפשר להגדיל את הפצת הסחורה במדינות שבאמת מעניינות את המכון. "מדובר על רמה של תחכום שעורך פטנטים לא מתעסק איתם לרוב. נכנסים לשטח לא ידוע שהדרך בו נסללת בכל יום", אומרת ד"ר וטרמן.

דרך נוספת להגנה על הפיתוחים של המכונים היא רישום סימני מסחר, לביסוס המוניטין של הסחורה המגודלת על בסיס המחקר. "בסוף אנחנו מדברים על שוק של סחורות", אומרת ד"ר וטרמן. "הפיתוחים מציעים פתרונות להגדלת היבול, עמידות למחלות ועוד".

עשרות שנים של IP כבר הלכו לאיבוד - מכוני המחקר עושים שינוי אמיתי ומסתכלים קדימה

המרכיב החיובי והמרגש ביותר בעבודה עם מכוני המחקר, אומרת ד"ר וטרמן, "הוא העובדה שהפיתוחים האלו מגיעים לשטח. הארגונים האלו באמת משנים משהו בעולם".

לאחר החבירה למכון האורז, קבוצת ארליך עובדת גם עם המכון העוסק בתחום הדגים. "המשרד הראשי שלהם נמצא במלזיה, כך שאנחנו לא יכולים להגיע אליו פיזית", מספרת ד"ר וטרמן. "הם עובדים באפריקה, בנגלדש ותאילנד, על גידול שני זנים מרכזיים של דג: מושט וקרפיון. המטרה של המכונים דומה למטרת העל של כל המכונים - להזין את האוכלוסייה העולמית בצורה יעילה, בריאה ולא יקרה".

במבט לעתיד אל התכניות של המכונים הנותרים ששוקלים את המהלך, ד"ר וטרמן אומרת כי "חשוב להבין שמדובר בשינוי מהותי בחשיבה הארגונית. יש משהו ב-DNA של המכונים שצריך להשתנות כדי לעבור לעידן ה-IP. צריך לקחת צעדים פעילים כדי להוציא לפועל את האסטרטגיה. אם כל מדען שולח את המאמר לפרסום ברגע שסיים אותו, בזמן שהמכון לא יודע על כך, ה-IP הולך לאיבוד. המכונים פיתחו במהלך השנים פתרונות חדשניים ופורצי דרך, אבל לא רשמו פטנטים וה-IP הלך לאיבוד".

"הניסיון של הארגונים מהעולם יכול להביא בשורה גם לארגונים הישראלים הרבים הפועלים ללא מטרת רווח"

בשורה התחתונה, אומרת ד"ר וטרמן, בעולם פועלים ארגונים רבים ללא מטרת רווח, בתחומים שאינם חקלאיים, כמו רפואה (רופאים ללא גבולות, Drugs for Neglected Disease Initiative ואחרים), שמגינים על פיתוחים מתוך כוונה לשלוט בקניין הרוחני ולתת אותו בתנאים שלהם. "הדבר דומה גם להגנה בפטנט על תכנת קוד פתוח. תכנות כאלו מוגנות לעתים בפטנט על מנת להגן על פיתוחים נוספים ולשלוט בתנאים לקהלי יעד שונים. אפילו עם הרוב הגדול ייהנה מהשימוש בחינם ואילו חברות מסוימות יאלצו לשלם".

כולנו חיים בעולם קפיטליסטי, לדבריה, "כולם הבינו שצריך מעורבות של גורמים מסחריים כדי לממש את החזון ובמקרה זה, הפחתת הרעב ותמיכה בחקלאים מסביב לעולם".

ולסיכום אומרת ד"ר וטרמן כי "ישראל ידועה במיוחד בכמות הגבוהה של ארגונים ללא מטרת רווח במגוון תחומים. הסיבה לכך טמונה באופי החברתי, היזמי והיצירתי של החברה הישראלית. יתכן והניסיון הזה של ארגונים ברחבי העולם יביא עמו בשורה גם לארגונים אלו".