אבסורד ההשתמטות שובר שיאים: לוחמים יבצעו יותר מ־100 ימי מילואים גם בשנה הבאה
בזמן שהממשלה פוטרת את החרדים מגיוס: המילואימניקים השחוקים צפויים לשרת כארבעה חודשים גם בשנה הבאה ועלות המילואים בתקציב 2025 תזנק ל־12 מיליארד שקל. גיוס חרדים יחסוך מיליארדים ויוריד את נטל המילואים
בזמן שהממשלה מנסה למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לעשרות אלפי חרדים להמשיך להשתמט, אותה ממשלה מתכננת כי חלק קטנטן מהחברה הישראלית ימשיך לשאת בנטל הביטחוני לבדו. לפי התכנון הנוכחי של מערכת הביטחון, חיילי המילואים צפויים לעשות גם בשנה הבאה כמות גבוהה במיוחד של ימי מילואים, שצפויה לעמוד על יותר מ־100 ימי תעסוקה מבצעית. ההחלטה הזו נושאת גם תג מחיר גבוה במיוחד, וזו תעלה לתקציב המדינה כ־12 מיליארד שקל, וזה רק בתסריט שלא כולל החמרה נוספת של המצב הביטחוני.
נתונים אלו צפים על רקע המשא ומתן התקוע בין משרד האוצר ומשרד הביטחון שמנסים בימים אלו להגיע לסיכום על היקף תקציב הביטחון לשנת 2025. נכון לעכשיו, הפערים בין הצדדים נותרו גדולים מאוד, ובדיונים האחרונים תקציב משרד הביטחון לשנה הבאה נע בין 110 מיליארד שקל ל־150 מיליארד שקל.
למרות הפער הגדול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אמש בתדרוך לעיתונאים כי הוא סבור ששני המשרדים יגיעו להסכמות בקרוב. חלק מהפער נובע מסוגיות טכניות הנוגעות למקורות התקציביים כמו היכולת להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי, אך הפער המהותי בין שני המשרדים עומד על כ־30 מיליארד שקל, סדר גודל של כ־1.5% גירעון.
הסכום שבמחלוקת מורכב מפער של כ־10 מיליארד שקל שנוגע להיערכות לתרחיש הייחוס הביטחוני בין שני המשרדים, ו־20 מיליארד שקל שמיועדים ל"התעצמות" נוספת, כאשר במשרד הביטחון מבקשים לשמור כסף בצד כדי שיוכלו להשתמש בו למקרה שבוועדת נגל (הוועדה לבחינת הרכב תקציב הביטחון) יחליטו שיש להשתמש בו כבר ב־2025.
באוצר מתנגדים לכך, וטוענים שבמקרה של צורך דחוף שיעלה ניתן יהיה לבצע פתיחה מחודשת של התקציב במקרה הצורךבמהלך שנת 2025, שתכלול במקביל צעדי התכנסות שימנעו חריגה של מסגרת התקציב. תפיסה זו מנוגדת לזו של משרד הביטחון שסבור שיש חשיבות בתקציב זמין כדי שיהיה ניתן לסגור עסקאות באופן מידי בהתאם לצורך. במידה שעמדת משרד הביטחון תתקבל בסופו של דבר, הדבר יקשה מאוד על האפשרות להתכנס ליעד גירעון של 4% בשנת 2025 כפי שהציב סמוטריץ'.
צה"ל הרחיב את כל קווי ההגנה
סכום שכאמור אינו נמצא במחלוקת הם כ־12 מיליארד שקל שמיועדים לתשלומי מילואים לשנת 2025. גורם המעורה במו"מ בין הצדדים אמר לכלכליסט כי לפי תוכנית הצבא, יהיה עדיין שימוש של פי 8-7 במילואימניקים מאשר בשנה "רגילה", כלומר טרום 7 באוקטובר. עד פרוץ המלחמה מילואימניקים היו אמורים לעשות בממוצע כ־18 ימי מילואים בשנה, והמשמעות של זה היא שבצבא עדיין בונים על כך שמשרתי המילואים יעשו כ־140-120 ימי מילואים בשנה.
בכיר במערכת הביטחון ששוחח עם כלכליסט אמר שהצורך העצום במילואימניקים לא ייפסק גם אם המלחמה בצורתה הנוכחית תיפסק, וזה נובע בין השאר מכך שהצבא עיבה באופן משמעותי את כל קווי ההגנה וכי גם בשנת 2025 ייאלצו לחזק את האבטחה באיו"ש, בגבול המזרחי עם ירדן וככל הנראה גם להמשיך לנהל בצורה כזו או אחרת את רצועת עזה. "בכל מקום שהיה בו גדוד אחד לפני 7 באוקטובר יש כעת שני גדודים", אמר הבכיר לכלכליסט.
הדרישה העצומה למילואימניקים מגיעה לא רק מהגידול במשימות, אלא גם מצמצום כוח האדם בצה"ל. במערכת הביטחון מדברים על מחסור של כ־10,000 לוחמים שימלאו את שורות הצבא וכמות דומה של תומכי לחימה. מחסור זה נובע בין היתר מכמות ההרוגים והפצועים הגדולה בשנה האחרונה.
אתמול פרסם משרד הביטחון כי מאז 7 באוקטובר נקלטו באגף השיקום במשרד הביטחון כ־12 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון וכי מאז תחילת המבצע הקרקעי בלבנון נפצעו כ־900 לוחמים. לפי נתוני אגף השיקום, 51% מהפצועים הם צעירים בני 30-18 וכ־8,500 מהם מתמודדים עם פציעות פיזיות. נכון לאתמול, נהרגו מאז 7 באוקטובר 776 חיילי צה"ל.
גיוס חרדים יחסוך מיליארדים
נדמה כי העומס העצום על חיילי המילואים וחיילי הסדיר שצפוי להימשך גם בשנת 2025 לא מטריד את הקואליציה, שראשיה עובדים יומם ולילה לשמר את פטור הגיוס של כ־70 אלף צעירים חרדים הנמצאים בגילאי הגיוס. מאז פתיחת כנס החורף של הכנסת השבוע נדמה כי בקואליציה שינו אסטרטגיה כדי להתמודד עם הביקורת הציבורית, ופועלים לשמר את ההטבות הכלכליות שניתנות לחרדים באמצעות חוקים עוקפים, כמו החוק שיבטיח את מימון מעונות היום גם למשתמטים.
החרדים יכולים לעשות זאת רק מפני שהם סומכים על הצבא שלא "ישבור את הכלים" ויגדיל היקף החרדים המזומנים לצו ראשון. כל עוד הצבא ימשיך לשלוח רק לאחוזים בודדים מהחרדים צווי גיוס ולא ינקוט נגדם צעדי אכיפה משמעותיים - ההנהגה החרדית תוכל להמשיך לחיות בחריקת שיניים גם במצב הנוכחי, מתוך התפיסה כי פיזור הקואליציה רק ירע את מצבה.
בינתיים בצבא ובלשכת שר הביטחון לא מתכוונים לשלוח צווי גיוס המוניים לכלל החרדים בין השאר מתוך התפיסה כי הדבר לא יוביל לגידול במספר המתגייסים ואולי אף יוביל לצעדי התנגדות קשים יותר מצד ההנהגה החרדית. מה שכן, בעקבות עמדת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה בצבא מתכוונים לשנות את הפרופיל של החרדים שיקבלו זימונים לצו ראשון. כאשר בפעימה הבאה זימונים אלו לא יישלחו רק למי שנתפס ככזה שיש סיכוי גדול יותר שיתגייס כמו חרדים עובדים, ובמקום זאת הזימונים יישלחו באופן אקראי כדי למנוע אפליה פנים־חרדית בין המועמדים לגיוס.
במידה שהממשלה והצבא היו משנים מדיניות ופועלים לגייס חרדים, הדבר היה מוביל לחיסכון כלכלי עצום שהיה יכול לצמצם את הגירעון או את גזירות המסים הצפויות שיוטלו על הציבור ובנוסף זה היה מוריד את הנטל על משרתי המילואים. לפי נתוני אגף תקציבים במשרד האוצר שהוצגו בחודש יולי לוועדת חוץ וביטחון, גיוס של אלף חיילים חרדים לשירות קרבי היה חוסך 833 אלף ימי מילואים והחיסכון הצפוי ממנו למשק צפוי לעמוד על 1.3 מיליארד שקל בשנה - 10% מהיקף ימי המילואים המתוכננים בשנת 2025.