כאוס הקורקינטים: האם משרד התחבורה באמת פועל לפי המודל הסינגפורי?

בשבוע שעבר קיים משרד התחבורה אירוע בו הוצגו לראשונה העקרונות להסדרת התחבורה הקלה, כלומר העקרונות לאסדרת הכאוס השורר בכבישי ישראל וגם במדרכות בכל הנוגע לשימוש בקורקינטים, קורקינטים שיתופיים ואופניים חשמליים.

האסדרה של משרד התחבורה מבוססת על ארבעה עקרונות: יצירת שבילי רכיבה, קביעת קנסות לרוכבים הסוררים, מתן סמכויות לפקחים והחידוש העיקרי: יצירת לוחית רישוי אישית לכל רוכב, כלומר לוחית רישוי שניתן להעביר מכלי לכלי.

במשרד התחבורה ציינו בין היתר שהמדינה היחידה בה לוחיות הרישוי האישיות הן חובה בחוק היא סינגפור, והודיעו כי תקנות שמסדירות את נושא הלוחיות יתפרסמו בקרוב. אולם נושא אסדרת הרכיבה על כלי תחבורה קלה בסינגפור דווקא עלה ממש לאחרונה במסמכים של הכנסת שפורסמו לפני מספר חודשים, הדנים בנושא רגולציית קורקינטים ואופניים חשמליים, ומהם עולה כי האסדרה בסינגפור מקיפה בהרבה מהתוכנית הישראלית, ומטפלת לא רק ברכיבה אלא אפילו בסכנת שריפות.

בהערת אגב יש לציין, אם הזכרנו שריפות, כי אתמול (יום שני) פורסם מסמך ובו נתונים מטרידים מטעם משרד הכלכלה אשר נוגע גם לקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים. המסמך נושא את הכותרת "בעקבות אירועי התלקחויות בהן היו מעורבות סוללות, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה פונה לציבור", ובו מודגש: "נתוני הרשות לכבאות והצלה לישראל מעידים על מאות מקרי התלקחויות ואף היפגעויות בגוף וברכוש בשנים האחרונות בעקבות שימוש בסוללות ליתיום באופניים וקורקינטים חשמליים, הובר-בורד ומחשבים ניידים". במסמך מופיעות המלצות שונות כיצד לרכוש סוללות ליתיום, לאחסן אותן ולטעון אותן.

בחזרה לקורקינטים, לאופניים ולסינגפור: במשרד התחבורה הביאו בשבוע שעבר את סינגפור כדוגמה למדינה בה קיימת רגולציה יעילה לנושא הכלים האישיים, אבל המסמך של הלשכה המשפטית, תחום מחקר וחקיקה ומחקר משפטי של הכנסת, שפורסם לאחרונה מביא את עיקרי תוכנית האסדרה הסינגפורית, שהם שונים מאוד מהאסדרה הישראלית. יש להדגיש כי במשרד התחבורה לא התחייבו לנהוג לפי כל הכללים של סינגפור, אבל כן ציינו את נושא לוחיות הרישוי.

מעיקרי המסמך עולה שורה של עקרונות: ראשית, בישראל גיל הרכיבה המינימלי הוא 16. גיל זה הוא גם גיל הרכיבה המינימלי בסינגפור, אך בסינגפור מגיל 16 ועד גיל 21 אסור לרכב ללא השגחת מבוגר. בנוסף לכך החוק בישראל קובע כי מי שאינו מחזיק רישיון נהיגה וגילו מעל 16 נדרש לעבור מבחן תאוריה שמורכב מ-30 שאלות. בסינגפור קטין בן 16 ומעלה שמעוניין לרכוב על קורקינט חייב לעבור מבחן תאוריה בן 30 שאלות המוגבל בזמן לחצי שעה. מי שמעוניין לרכוב על אופניים חשמליים יידרש לענות על 40 שאלות בתוך 40 דקות. במבחן הסינגפורי אי אפשר לעבור בלי ש-80% מהתשובות יהיו נכונות.

עוד עובדה מרתקת שעולה מן הסקירה מתייחסת לתקן של הקורקינט הסינגפורי. לפי החוק הסינגפורי, קורקינט חייב לעמוד בתו תקן UL2272 – תו תקן ייעודי לכלי תחבורה אישיים אשר מתייחס לסכנות הטמונות בסוללות ליתיום איון - שהשבוע פורסמה האזהרה מפניהן. התקן הישראלי (ת"י 6320) מתייחס לשלל נושאים שכוללים גם בדיקות בטיחות לסוללה. אבל בסינגפור בוצע, לפי מסמכי המחקר של הכנסת, עוד מהלך חשוב: מאז 2020 המדינה אסרה באופן גורף על מכירה, רכיבה, החזקה, ולמעשה זו השמדה, של כל קורקינט שאינו עומד בתקן.

עוד נקודה חשובה: בזמן שבישראל נושא הביטוח אינו מוסדר, החוק הסינגפורי קובע כי מדצמבר 2020 כל מי שרוכב על קורקינט במסגרת מקום עבודה חייב ביטוח צד ג' מטעם המעסיק שמכסה מוות. אם המעסיק אינו מספק ביטוח, הרוכב חייב לטפל בנושא. רכיבה מטעם מעסיק ללא ביטוח אינה חוקית. מעבר לכך הממשל הסינגפורי פרסם המלצה לרוכבים שלא מטעם מקום העבודה לרכוש ביטוח תאונות אישי. עוד עולה מן החקיקה הסינגפורית כי לוחית הרישוי, בניגוד לישראל, אינה של הרוכב אלא של הקורקינט עצמו. עוד קובעת הרגולציה הסינגפורית כי למעשה רוכבי קורקינט אינם מורשים כלל לרכוב במקום שאינו שביל קורקינט, והקנס על עבירה זו הוא 4,700 שקל.

לשם השוואה, בישראל גובה הקנסות על עבירות דומות אינו מגיע אפילו לרבע. בפועל, המודל הסינגפורי הוא מודל מחמיר הרבה יותר מהמודל הישראלי, שבקושי מגרד את קצה הקרחון, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שמה שמכונה בשפה יפה "מיקרו-מוביליטי" הפך בישראל למכת מדינה.

יש לציין כי לפי נתוני הלמ"ס, מספר התאונות בהן מעורבים הרוכבים נמצא בעלייה. לא נדרש תואר בסטטיסטיקה כדי להבחין במציאות היום-יומית של כל נהג בערי ישראל, של רכיבה בניגוד לחוק, רכיבת קטינים, רכיבה על כלים משודרגים, ללא קסדות ונגד כיוון התנועה. בסינגפור כנראה שזה לא היה קורה, אבל משרד התחבורה בחר לאמץ מעט מאוד מהתקנות הסינגפוריות. כמובן, ישראל אינה סינגפור, המנטליות שונה, המציאות אחרת. אך קשה שלא להתפעל מהיעילות בה בחרו לטפל בנושא בסינגפור.