שילוב יוצאי אתיופיה נכשל - הפערים עוברים גם לדור הבא

77% מיוצאי אתיופיה העובדים ברשות המקומית, מועסקים בדירוג נמוך מאוד. רק אחוז אחד מהמועסקים יוצאי אתיופיה ב-30 רשויות מקומיות שנבדקו כיהנו בתפקידי בכירים בעוד תפקידים אלה מהווים 3.6% מכלל התפקידים. ה-17 מתוך 30 הרשויות שמשתתפות התוכנית שיעור יוצאי אתיופיה במועסקים ברשות קטן משיעורם באוכלוסייה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנושא השלטון המקומי המתפרסם היום. הדו"ח גם מצביע על פערי ענק בחינוך שמבטיחים את הנצחת הפערים הכלכליים לדורות הבאים.

1.75% מאוכלוסיית ישראל שהם 169 אלף איש הם יוצאי אתיופיה, 45% מהם ילידי ישראל. דו"ח המבקר מצא פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית. בשנת 2021 ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית בכלל האוכלוסייה שעמדה על 19,916 שקלים והייתה גבוהה בכ-30% מההכנסה הממוצעת למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה שעמדה של 15,285 שקלים בלבד.

שיעור התלמידים מקרב יוצאי אתיופיה שלומדים 5 יח"ל מתמטיקה עומד על פחות מ-5% והוא כרבע משיעור התלמידים שלומדים 5 יח"ל מתמטיקה באוכלוסייה הכללית (כ-20%) שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה שלמדו מתמטיקה 5 יחידות בנתיבות ובקרית מלאכי עמד על 0%. רק 54% מתלמיד י"ב יוצאי אתיופיה היו זכאים בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/2) לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות לעומת 75% מכלל תלמדי החינוך העברי.

למרות הפערים הקשים, הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב שהקצו להן משרדי הממשלה לשם ביצוע תוכנית "הדרך החדשה" לקידום יוצאי אתיופיה, 136 מיליון שקלים מתוך 200 מיליון.