הפוליטיקה של תיקי נתניהו: מי יבקש ראשון דחייה בזמן מלחמה?

1. חידוש משפט נתניהו הפך לקרב על התודעה: למי חשוב לבקש דחייה, ובמלים אחרות, מי לא יכול לנהל משפט ומלחמה בעת ובעונה אחת. לפרקליטות היה חשוב שההגנה תבקש דחייה, ואז נתניהו יפסיד בקרב התודעתי וייחשף האבסורד בכפל המשרה ש-11 שופטי בג"ץ רקחו למענו: גם ראש ממשלה וגם נאשם בפלילים.

לכן, נזהרו הסניגורים ככל יכולתם שלא להגיש את בקשת הדחייה. הם ציפו שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תעשה זאת. המגעים התנהלו מאחורי הקלעים, והם חושפים דילמה אמיתית באשר ליכולת להמשיך לנהל בעת הזו את המשפט.

מה ששיחק לידיו של נתניהו הוא שהעדים הנוכחיים לא מצריכים את תשומת לבו וסניגוריו, וזה ולא פחות חשוב – לא ממש זקוקים לו ולכן לא ייאלצו לגזול מזמנו בימים טרופים אלה כדי להתכונן לעדים האלה. נניח, לשם ההדגמה, שהשבוע היו מיועדים להעיד שלמה פילבר, ניר חפץ או ארנון מילצ'ן – עדי מפתח שבהחלט היה בכוחם להטריח את נתניהו לאולם ולדרוש את תשומת לבו המלאה. גם בחקירה הראשית וגם בנגדית. במקרה הזה, הדילמה הייתה מזדקקת במלוא תפארתה – אי אפשר לנהל מלחמה ומשפט בעת ובעונה אחת.

2. לכן, יכול היה עו"ד בעז בן צור, סניגורו של נתניהו בתיק 4000 שחזר לחיים השבוע, להימנע מבקשת דחייה. הפרקליטות קיוותה שעו"ד ז'ק חן, סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ', יעשה זאת. והיו לה (וגם לו) סיבות מוצדקות. סא"ל (מיל') חן, נמצא תחת צו 8 מתחילת המלחמה. שני עורכי הדין בצוות שלו מושבתים לגמרי או כמעט לגמרי. עו"ד שניר קלימי כבר חודשיים בעזה על הטנק שלו, ובעלה של עו"ד נעה פירר מגויס גם הוא מתחילת המלחמה.

אלא שחן הודיע שלמרות הקשיים האלה, הוא מבקש רק זאת: לצמצם את הישיבות בתיק לפעמיים בשבוע. בית המשפט הגיב בהצעה נגדית: ארבעה ימים, כאשר יומיים יוקדשו לתיקים 1000 ו-2000 (שבהם חן לא מעורב) ויומיים לתיק 4000. להצעה זו סירב עו"ד עמית חדד פרקליטו של נתניהו בתיקי 1000 ו-2000 וסירבו גם הסנגוריות נוית נגב, איריס ניב-סבאג ויאנה פוגל שמייצגות את ארנון מוזס.

חדד טען שלא יוכל להקדים את דיוני 1000 ו-2000 כי נקבעו לו דיונים בתיקים אחרים, מרביתם דיוני הוכחות בבתי המשפט השונים שלא ניתן לבטלם. ובנוסף, מסר שהעדים הצפויים בתיקי 1000 -2000 הם "עדים משמעותיים שיש הכרח להיערך לשמיעת עדותם בתיאום ויחד עם ראש הממשלה", ולכן, "במצב הנוכחי, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אין כל אפשרות להיות בקשר כלשהו עם ראש הממשלה, לצורך היערכות לחקירות העדים הצפויים".

הסנגוריות של מוזס נימקו מסיבות דומות את התנגדותן לשינוי המתכונת ולהיכנס כבר עכשיו לתיק 2000: "לאור דיונים בתיקים אחרים, ביניהם כאלה שנדחו לחודשים הקרובים בשל המלחמה, והן לאור שירותם במילואים בצו 8 של בני הזוג של מייצגות בתיק".

3. בית המשפט החליט הבוקר לקבל את בקשתו של חן לקיים שני דיונים בשבוע ולהימנע בשלב זה מקיום דיונים בתיק 1000 ו-2,000 כפי שביקשו הסניגורים האחרים. בכל מקרה, הקשיים של הסניגורים וגם הסניגוריות שעומסות לבד את נטל המשפחה במקביל לנטל המשרד, של עורכי דין ובני זוג שחלקם בחזית ממש - הם אמיתיים. המאמץ לחברם ל"בליימינג גיים" על דחיית המשפט הוא סוג של פוליטיקה במשפט. כמו שיש פוליטיקה בזמן מלחמה, יש פוליטיקה בזמן המשפט.

תיק אחר שאליו נגיע בהמשך, תיק המס של תא"ל (מיל) גל הירש, הממונה על החטופים והנעדרים, אמור להיפתח בינואר. שם תיאות ככל הנראה התובעת עו"ד אתי בנדור להסכים לדחיית הדיונים. ההבדל הוא ששם גם לסניגור עו"ד נבות תל צור לא אכפת לחלוק את הבקשה עם הפרקליטות.

במקרה נתניהו, לא נזנח לרגע הקרב על הנראטיב – מי ביקש את הדחייה. ובעיקר למה. האם נתניהו שמודה בדרך זו שאינו יכול למלא את שני התפקידים, נאשם וראש ממשלה, או סניגורים וסניגוריות שמתקשים לתפקד בימים אלה.

4. וזה מתקשר לבג"ץ הנבצרות שאמור להתפרסם בקרוב. בג"ץ אמור לקבוע האם חוק הנבצרות המתוקן יגן על נתניהו כבר מהיום בכך שיוגבל ל"נבצרות בריאותית" בלבד, או שבג"ץ יקבל את העתירה, ידחה את כניסת החוק לתוקף ויחשוף בכך את נתניהו ל"נבצרות תפקודית" - להכרזת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שאינו יכול לתפקד עם הכתר הכפול לראשו, גם נאשם וגם ראש ממשלה.

בקשה של נתניהו לדחות את המשפט הייתה מסייעת לטענה שהתפקוד הכפול הוא בלתי אפשרי. וכבר אמרנו: אם השבוע היה מעיד פילבר ולא ערן בוכניק, הטענה גם הייתה מתבררת כנכונה. אין מצב שנתניהו היה מנהל מלחמה בזמן שפילבר מעיד. אלא שכרגע, כל מה שיש בידי התביעה זה את עדותו של החוקר בוכניק, ואת בקשת סניגורו של אלוביץ', חן, להורדת יום דיונים אחד.

5. סיפורו של גל הירש שונה במעט. הוא מונה בידי נתניהו לתפקיד הממונה על החטופים, כאשר כבר היה ידוע כי בינואר ייפתח משפטו. מבחינה זו יש במינויו של הירש סוג של התרסה מכוונת של הממנה, ראש הממשלה, כלפי מערכת המשפט ובשלטון החוק. כשמדובר בנתניהו, נראה שהשיקול הזה של מינוי נאשם לתפקיד מפתח נזקף דווקא לזכות המינוי. כי נתניהו עשוי להרוויח ממנו. כי הוא כבר לא לבד בדילמה האם לדחות משפט בעת מלחמה. והדילמה הזו שוב תחשוף את המתח שבניהול משפטים בתקופה זו נגד מיטב משרתי הציבור בחזיתות החיוניות ביותר, שהפרקליטות ובתי המשפט מתעקשים ללכת להם על הראש גם כשהתותחים רועמים והחטופים טרם שוחררו. ועכשיו, אם יופרדו כנראה שני הנאשמים, ומשפט הירש צפוי להידחות בהסכמה, יוכלו נתניהו ושופרותיו לטעון לאכיפה בררנית: אם להירש דוחים - מה כל כך בוער להמשיך עם נתניהו?

המשפט של הירש אמור להיפתח בינואר, בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופט איתן קורנהאוזר. משפט על עבירת מס שהתרחשה לפני 15 שנים וטרם נקבעו מועדי ההוכחות. בינתיים גם הוגשה בתיק – עוד לפני אירועי ה-7 בספטמבר והמינוי של הירש – בקשה ליועצת המשפטית לממשלה לעיכוב הליכים. בקשה שמפרטת את גבורתו ושירותו המזהירים של הנאשם לצד הנזקים הרבים שספג בעינויי החקירה המתמשכים. "נזקים ממשיים - בריאותיים, חברתיים, כלכליים", לדברי סניגוריו - שלושה משרדים, לא פחות: תל-צור, אדרת ואלדד-פרץ.