מחשש לריגול, חברות הטכנולוגיה מקשיחות את מבחני גיוס העובדים

במאי 2022 החל לִינְוֵיי דִינְג, עובד גוגל ממוצא סיני, להעלות לחשבון הענן האישי שלו קבצים חשאיים שתיארו את התשתיות ואת השיטות שאיפשרו למרכזי המחשוב של גוגל לאמן מודלי בינה מלאכותית (AI). לא קובץ אחד או שניים, אפילו לא 100 או 200. 500 קבצים העלה דינג, ומשם העביר אותם לידי חברת טכנולוגיה סינית. חודש לאחר מכן הוא מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיה של אותה חברה, ושנה מאוחר יותר הקים סטארט־אפ AI משלו. כל אותו זמן המשיך דינג לעבוד בגוגל. הוא נחשף רק בדצמבר שעבר, אחרי שניסה להעלות לענן קבצים נוספים של גוגל. עד שכתב האישום נגדו הוגש במרץ השנה, כבר הספיק דינג להימלט לסין.

המקרה של דינג הוא אחד הבולטים ביותר, אך בפירוש לא היחיד בשורת דיווחים על מדינות זרות, ובראשן סין, שמפעילות מערכי ריגול ואיסוף מודיעין המתמקדים בעובדים של חברות טכנולוגיה גדולות, בפרט אמריקאיות, במאמץ להוציא מידע סודי שנוגע לפיתוחים הטכנולוגיים החמים ביותר, ובראשם בינה מלאכותית. לא מדובר בתופעה חדשה, ריגול תעשייתי במימון מדינות קיים עשרות שנים אם לא יותר, אך היא התגברה משמעותית בשנתיים האחרונות.

עתה החברות שנמצאות בלב המוקד של מערך ריגול זה מתחילות לשנות תהליכים ונהלי גיוס ומיון עובדים, במטרה לזהות מבעוד מועד "מרגלים". לפי דיווח של פייננשל טיימס, חברות טכנולוגיה, ובהן גוגל ו־OpenAI, הקשיחו לאחרונה את הליכי המיון והאימות הביטחוני של עובדים חדשים וקיימים, על רקע חששות מתגברים מריגול מצד ממשלות זרות ובראשן סין. במקביל, קרנות הון סיכון דוגמת סקויה (שבין השאר משקיעה ב־xAI של אלון מאסק) דוחקות בחברות הפורטפוליו שלהן להקשיח את הליכי האימות הביטחוני של עובדיהן בעקבות אזהרות שסוכנויות ריגול זרות מטרגטות עובדי טכנולוגיה בארה"ב.

"ריגול סיני נגד חברות טכנולוגיה אמריקאיות הוא בעיה ענקית, במיוחד בכל הנוגע למוצרי תוכנה לארגונים, מודלי שפה גדולים (LLMs, הטכנולוגיה שנמצאת בליבת שירותים כמו ChatGPT - ע"כ) ומערכות נשק", אמר לפייננשל טיימס מנכ"ל חברת המודיעין המקוון Palantir, אלכס קארפ. "יש לנו יריבים חכמים. האויבים שלנו הם תרבויות עתיקות שנלחמות על הישרדותן, לא רק עכשיו אלא לאלף השנים הבאות".

מערכות AI לניטור מעקב

ריגול מדינתי נגד חברות טכנולוגיה, ובפרט ריגול מצד סין, הוא בעיה מוכרת היטב בעבור תעשיית ההייטק בארה"ב ובמדינות אחרות. ב־2015, לדוגמה, ארה"ב האשימה שישה אנשים, בהם שני פרופסורים מאוניברסיטאות בסין, בריגול כלכלי ובגניבת סודות מקצועיים מחברות אמריקאיות שהעסיקו אותם עשור קודם לכן. ב־2022 הואשמה חברת טלקום סינית בגניבת טכנולוגיה של מוטורולה סולושיינס. בשנה שעברה מחלקת המשפטים האשימה עובד לשעבר של GE (ג'נרל אלקטריק), אזרח אמריקאי ממוצא סיני, בגניבת סודות תעשייתיים של החברה שנוגעים לייצור טורבינות ובהברחתם לשותפי סוד בסין.

לאחרונה, מרוץ ה־AI מחד ומלחמת השבבים שמנהל ממשל ביידן מול סין מאידך רק הגבירו את השאיפה הסינית להשגת מידע מתקדם בנושאים כמו בינה מלאכותית ומערכות נשק. בנוסף למקרה של דינג, באפריל נעצרו בגרמניה שלושה חשודים בגניבת "טכנולוגיות חדשניות לשימוש צבאי" בעבור סין. לפי החשד, השלושה פעלו בשירות המודיעין הסיני מאז יוני 2022. לפני שבועיים קנדי תושב סין הודה בבית משפט פדרלי בניו יורק בגניבת סודות מקצועיים של טסלה שעוסקים בהליך ייצור הסוללות שלה, ובניסיון למכור אותם לסוכני ממשלות זרות.

המקרים שנחשפו מייצגים רק את קצה הקרחון של מאמצי הריגול התעשייתי של סין ושל מדינות נוספות וחברות הטכנולוגיה מקשיחות את מאמצי הסינון והאימות של עובדים ומגויסים. חלקן פונות למערכות מיוחדות שנועדו למנוע ממדינות עוינות לטרגט עובדים וספקים לצורך גניבת מידע.

אחת המערכות האלו, שמפותחת על ידי סטארט־אפ מיוטה בשם Strider Technologies, עושה שימוש ב־AIעל מנת לאסוף מידע על השיטות שמשמשות סוכנויות מודיעין זרות. לדוגמה, היא מנטרת מאות "מפעלי כישרונות" סיניים שמגייסים מדענים ומרצים זרים ומתמרצים אותם לגנוב טכנולוגיות שיקדמו יעדים כלכליים וצבאיים של סין. אם עובד מזוהה על ידי המערכת של סטריידר, החברה יכולה להפעיל הליכי אימות מוגברים, כמו בדיקה של בני משפחה, קשרים פיננסיים בחו"ל או היסטוריית נסיעות למדינות שבהן סוכנויות מודיעין זרות מפעילות מערכי גיוס. "זה קורה בכל חברות פורצ'ן 500", אמר מנכ"ל סטריידר, גרג לווסק. "יש קרב גיאו־פוליטי, והתעשייה נמצאת בחזית".

חשש מתגובת נגד

ביל פריסטאפ, לשעבר ראש מערך סיכול הריגול ב־FBI, רואה נפח גדול של מקרים שבהם סוכנויות מודיעין זרות מנסות לנצל עובדים בחברות אמריקאיות במטרה לגנוב קניין רוחני יקר ערך. "מעסיקים מסוימים הבינו שכאשר הם שוכרים עובדים, הם חייבים להבין אם יש להם פגיעויות שצריך להיות מודעים להן. עצם קיום קשרים עם מדינות מסוימות יכול לחשוף אדם לניצול, גם אם הוא לא רוצה לפגוע בחברה", אמר לפייננשל טיימס. מגוגל נמסר בתגובה לפייננשל טיימס שלחברה יש "מנגנונים קפדניים שנועדו למנוע גניבה של מידע מסחרי חשאי וסודות מקצועיים". סקויה ו־OpenAI לא הגיבו לדיווח.

העולם נמצא היום על סיפה של נקודת מפנה, כאשר לפי הערכות רבות, הפריצה של בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) צפויה להביא זינוק משמעותי בהיבטים כמו פיתוח מוצרים חדשים ותפוקת עובדים בעבור המדינות והחברות שישכילו לפתח ולאמץ את הטכנולוגיה בהקדם. במקביל, ההגבלות ההולכות ומתהדקות שמטיל ממשל ביידן על יצוא שבבים עתירי ביצועים לסין פוגעות ביכולת המדינה והחברות שפועלות בה לפתח מודלי AI מתקדמים. כל אלה נותנים לסין תמריץ מוגבר לפעול בדרכים עקיפות על מנת להשיג מידע נחוץ. בשנים האחרונות, שיעור העובדים מדרום־מזרח אסיה, ובפרט מסין, בחברות טכנולוגיה נמצא בעלייה משמעותית כתוצאה משילוב של היצע עובדים גדול, מגוון כישרונות ויכולות של עובדים אלה, ועלות העסקה זולה יחסית לעובדים אמריקאיים או ממדינות מערביות אחרות. בעבור סין מדובר בשדה גיוס פוטנציאלי משמעותי שניתן למנף על בסיס אידיאולוגי או דרך איומים (למשל, במקרה שיש לעובד בחברה אמריקאית משפחה בסין).

חברות טכנולוגיה שמבקשות להגן על הפיתוחים והחידושים שלהן לא יכולות להרשות לעצמן להתעלם מאיום זה, ולכן הן מהדקות ומקשיחות את הליכי המיון והאימות. ואולם, מהלך שכזה עלול גם לעורר תגובת נגד. זאת, במיוחד אם הקשחת ההליכים תביא לחשדנות כלפי עובדים ממוצא סיני ופגיעה בהם רק על בסיס מוצאם — הליך שיכול לעורר מרמור בקרב העובדים, ולהביא לפגיעה במורל ואף לנטישה לטובת חברות אחרות שבהן לא ירגישו העובדים שמתייחסים אליהם כאל מרגלים פוטנציאליים. החברות נדרשות להלך על חבל דק במיוחד — למנוע ריגול פנימי מצד אחד, מבלי לנכר את העובדים מהצד האחר. כל נפילה לכאן או לכאן יכולה לעלות להן במחיר יקר.