התקציב לא כולל 2 מיליארד שקל לסגירת גירעון קופות החולים

אף על פי שאנשי משרד הבריאות חגגו את הישגיהם בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, מערכת הבריאות הישראלית קמה הבוקר לאי־ודאות גדולה. עד כדי כך, שגורמים בכירים במשרד מתייחסים לאותו הישג באכזבה.

ראשית, חשוב להבהיר כי הסכומים הסופיים עדיין לא סגורים, וזאת בניגוד להצהרות והשבחים שנשמעו אל עבר יו''ר ש"ס אריה דרעי שהבטיח כ־6 מיליארד שקל. בפועל, רק חלק מהסכום יגיע. ההערכות, נכון לעכשיו הן, כי יגיעו בין 3 ל־4 מיליארד שקל.

בניגוד לעמדת המשרד, גורמים במערכת הבריאות המעורים בפרטים סברו כי דווקא דרעי הפעיל את רוב כובד משקלו על תוספות לתלושי מזון ולחינוך התורני, מהלכים שיותר מזוהים עמו ומביאים לו יותר מנדטים מהבייס שלו, כאשר העובדה שלמשרד הבריאות אין בפועל שר - פגעה בו.

רבים מהמעורבים בגיבוש התקציב ששוחחו עם "כלכליסט" הודו שאין להם מושג מה התקבל ומה לא ועל איזה סכום כסף נסגר. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הודה היום בשיחה עם כתבים כי "יש עוד עבודה לפנינו" וש"התעדוף הסופי עוד לא סגור". כלומר, יש מסגרות מאקרו אבל אין ודאות לגבי מה נכנס ומה לא, שכן, כאמור, רק חלק מהדרישות התקציבוית התקבלו.

האירוע המרכזי שגרם למחלוקת גדולה במהלך המו"מ בין משרדי הבריאות והאוצר הוא הקצאת המשאבים לסגירת גירעונות העתק של קופות החולים, שהגיעו ב־2022 לכ־2.2 מיליארד שקל (עם תמיכות). עד הרבעון השלישי הגירעון עמד על יותר מ־1.8 מיליארד שקל, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בתחילת החודש, והתפלג באופן די סימטרי למשקל של כל קופה וקופה.

משרד האוצר הציע 1.5 מיליארד שקל, אך בבריאות אמרו כי על פחות מ־2.2 מיליארד שקל אין מה לדבר. המחלוקת איימה לנטרל את המו"מ עד כדי כך שהצדדים "החליטו שלא להחליט" בסוגיה הזו ולהתקדם לנושא הבא. אלא של"כלכליסט" נודע כי נכון לרגע זה, התוספת לסגירת הגירעונות איננה מתוקצבת כלל. כלומר, נכון להיום, 2.2 מיליארד השקלים לא קיימים, ואף לא 1.5 מיליארד השקלים.

בקופות לא מרוצים מחוסר הוודאות התקציבית, שכן עם כל הכבוד למחלוקת עם האוצר, הן אינן יכולות לסגור את הדלתות עד מציאת הפתרון והן חייבות להמשיך לתת שירות ולקצר תורים - מבלי לדעת עם כמה כסף הן יעשו זאת. בינתיים, הגירעון מעמיק והמימון מגיע דווקא באופן עקיף על ידי בתי החולים הממשלתיים. כלומר, הקופות לא משלמות את הסכומים שהן חייבות לבתי החולים בבעלות הממשלה (מחצית מהמערכת) והחשב הכללי באוצר (הבעלים) מממן את החוב של הקופות.

הבעיה הגדולה היא שהגירעונות האחרונים של הקופות בעידן פוסט־קורונה נראים די מבניים. כלומר, הם ענקיים במונחים היסטוריים - והגיעו ל־4.4 מיליארד שקל (ללא תמיכות) ברבעון השלישי של 2022. לא נראה כי יש אירוע דרמטי אחד שיצר אותו אלא הוא פשוט תולדה של העלאת סטנדרט ותודעת השירות והשירותים שראינו כאן בתקופת המגפה. קרי, ללא תוספות משמעותיות נראה כי הסיפור הזה יחזור על עצמו וגם בשנה הבאה נראה גירעונות גבוהים.

הלכה למעשה, כפי שחשף אלי כהן, מנכ"ל כללית, בראיון ל"כלכליסט", כל הקופות הגישו למשרדי האוצר והבריאות הצעת תקציב ל־2023 שאיננה מתכנסת משום שיש גירעון. בנוסף, הן באוצר והן בבריאות מתכוונים לקיים דיונים רציניים כדי להבטיח ש"הסכמי הייצוב" - אותן תוספות תקציב כדי לסגור גירעונות בדיעבד בתמורה להתייעלות הקופות - יינתנו בתחילת השנה לפי מנגנון ידוע מראש שכולל גם ענישה לקופות חורגות. כל השחקנים במערכת מבינים כי המנגנונים של תוספות בדיעבד כאשר הקופה לקראת קריסה - אינו בריא ואינו יעיל.

אין עוררין על כך שההישג הגדול ביותר של משרד הבריאות הוא התוספת הפרמננטית לבסיס התקציב של 2.2% בגין הגידול הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה שיבטיח כ־150 מיליון שקל תוספת, כל שנה לעומת קודמה. אלא שלא כל התוספת באמת מיועדת לקופות החולים. לפי מקורות המעורים בפרטים, מתוך הסכום בין 80 ל־90 מיליון שקל אכן ינותבו לקופות אך כ־60-50 יעברו לבתי חולים לצורך ביצוע תוכנית הגדלת מיטות אשפוז. עוד בשורה חשובה היא כי מה שמכונה "סל התרופות" - התוספת הסובייקטיבית לתקציב הבריאות שעליה מחליטה הממשלה בהתאם לרצונה וערכיה - גם יגדל מ־550 מיליון ל־650 מיליון שקל.

גם במערך האשפוז מוטרדים מהתקציב שאושר שכן שם סבורים כי הנטייה של משרד הבריאות תחת בר סימן טוב היא לתעדף את הקהילה (קופות) לעומת אשפוז (בתי חולים). בשבוע שעבר שיגר פורום בתי החולים הממשלתיים לבר סימן טוב מכתב אזהרה שנחשף ב"כלכליסט" ובו התריעו כי המערכת "עומדת על פי תהום".