זינוק חד בתקציב העמותות המעודדות השתמטות מצה"ל

במסיבת העיתונאים שערך לפני שבוע התחמק ראש הממשלה בנימין נתניהו משאלה של יובל שדה מ"כלכליסט" שעסקה בתקציבים שיועברו לארגונים המעודדים השתמטות מהצבא בזמן שחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים נלחמים בזירות השונות. אבל מתקנת התקציב מספר 20.69.02.02 תחת הכותרת "תמיכה בגופי תיאום וקשר", שמקדמת הממשלה בראשותו, הוא לא באמת יכול להתחמק.
מדובר בתקנה תקציבית בתוכנית מוסדות תורניים, הנמצאת תחת תחום התמיכה בנושאי יהדות בסעיף המשויך למשרד החינוך. "הכספים מיועדים לתמיכה בארגוני גג של ישיבות המטפלים בעיקר בדחיית שירות של תלמידים, או בשיבוץ של תלמידים לצבא ותיאום בין הישיבות לשלטונות הצבא", כתב הייעוץ המשפטי של משרד החינוך בחוות דעת שהוגשה על ידי אגף התקציבים לקראת דיון בוועדת הכספים בדצמבר. כלומר, מדובר בגופים המאגדים ישיבות, שחלקן דואגות ל"השתמטות מוסדרת" של חרדים משירות צבאי, לצד ישיבות שדואגת באופן מוסדר להשיג דחייה וקיצור השירות בצה"ל לתלמידיהן - חלקם לשירות משמעותי.

"להצלת בחורי ישראל מגיוס לצבא" מודעות בעיתון מציעות סיוע בקבלת פטור מגיוס גוף חרדי בשם "יד להושיע להצלת בחורי ובנות ישראל מגיוס לצבא" מפרסם "פנייה בהולה" לבני ישיבות לפנות אליו לסיוע ולעזרה מיידית עמיר קורץלכתבה המלאה

בעוד שבבסיס התקציב מאושר לארגונים אלה סכום נמוך מאוד, דרך הכספים הקואליציוניים הוא מאמיר ומגיע למיליוני שקלים מדי שנה. כך, למשל, ב־2023 בבסיס התקציב הסכום עמד על 177 אלף שקל, אך לאחר התוספת הקואליציונית בגובה 10.74 מיליון שקל התקציב הכולל שאושר כבר הגיע ל־10.9 מיליון שקל. בשנת 2024 התוספת הקואליציונית הזו כבר עמדה על 11 מיליון שקל, אולם לאור הקיצוץ בתקציב שאושר בממשלה, התוספת תסתכם ב־8 מיליון שקל.

"התוספות הקואליציוניות הכפילו עצמן לעומת התוספות לשנים 2022-2021, וגם תוספות בשנים אלה כמעט הכפילו עצמן לעומת התקציב בשנים 2020-2019", נכתב באותו מסמך. "נראה כי התוספות גבוהות מאוד לעומת הפעילות הנתמכת כפי שהתקיימה בשנים האחרונות". אז מי הם אותם "גופי תיאום וקשר" וכמה כסף הם מקבלים מהמדינה דרך תקנה זו? מבדיקת "כלכליסט" עולה שמדובר בשלוש עמותות שמשתייכות לציונות הדתית או למגזר החרדי – ועד הישיבות בארץ ישראל, איגוד ישיבות ההסדר בישראל ואיגוד הישיבות הגבוהות הציוניות - כולן קיבלו מעמד רשמי להמלצה על ישיבות לשר הביטחון.

בדיקה שערכנו באמצעות אתר "מפתח התקציב" ואתר "גיידסטאר" של רשות התאגידים מגלה כיצד תקציב התמיכה שהועבר אל העמותות זינק בשנים האחרונות במאות אחוזים. ב־2015 שלוש העמותות ביחד קיבלו 946 אלף שקל, ב־2020 הסכום המאושר להן היה 3.2 מיליון שקל וב־2022 הסכום הוכפל ל־6.2 מיליון שקל. השיא הוא בתקציב 2023 כאשר התמיכה בארגונים הגיעה, כאמור, ל־10.9 מיליון שקל, בחסות הכספים הקואליציוניים (מדובר בסכום המקסימלי שאושר בתקציב ל־2023. בפועל, המימוש מכח התקנה עמד על 7.7 מיליון שקל). מדובר על עלייה של פי 3.5 בשלוש שנים ופי 11 בשמונה שנים.

מסמך אחר של משרד החינוך מפרט את המבחנים לחלוקת כספי התמיכה לארגונים, ולפיו הם מקבלים מהמדינה נקודה אחת לתלמיד, כשהם פועלים "לטפל בהליכי דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם". לצד זאת, ארגון שעוסק ב"שיבוץ התלמידים לצה"ל ובתיאום הקשר בין תלמידי המוסדות ומנהליהן לבין שלטונות הצבא" יזכה ב־2.2 נקודות על כל תלמיד ישיבה שנמצא במסלול הכולל שירות צבאי.

עבור הארגונים המאגדים את הישיבות מהזרמים השונים הנקודות האלה שוות כסף, שמועבר אליהם על ידי האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך על פי מספר הנקודות שצבר כל ארגון. אומנם מבחן התמיכות מתעדף את הישיבות שתלמידיהן נמצאים במסלול לגיוס ולשיבוץ בצבא, אולם מבין שלושת המוסדות עיקר התמיכה מכוח התקנה זורם אל הגוף האחראי על המספר הרב ביותר של תלמידים, והמתנגד באופן מוצהר לשירות צבאי של חרדים. מדובר ב"ועד הישיבות בארץ ישראל", העמותה הגדולה והוותיקה המאגדת את מרבית הישיבות בעולם החרדי מהזרמים השונים (ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים) ושראשי ישיבות מובילים משמשים בה כחברי ועד.

"העובדה שהממשלה מתקצבת גופים על מנת שיפעלו לסייע לאנשים להשתמט מגיוס היא שערורייה", אומר מנכ"ל עמותת ישראל חופשית אורי קידר. "מיליוני שקלים מהכיס של כולנו, שמשולמים בצורה שמתגמלת את הגופים לפי כמות הפטורים שהם מצליחים לדאוג להם, הם יריקה של ממש בפרצוף של מי שמשרת ברגעים אלו ממש ונלחם על הגנת המדינה".

יעדיה הרשמיים של עמותת "ועד הישיבות בארץ ישראל" הפועלת מירושלים הם "מתן סיוע למוסדות תורניים ולבני תורה" ו"תיאום ופיקוח עבור משרד הביטחון ומערך ארגוני על כל תלמידי הישיבות המקבלים דחיית שירות מצה"ל". התמיכה הממשלתית בעמותה זו עלתה בהדרגה מ־637 אלף שקל ב־2015 ל־3.77 מיליון שקל ב־2022. סכום זה היווה יותר מ־70% מהמחזור השנתי שלה, שעמד על 5.3 מיליון שקל (היתר מגיע מתרומות, דמי חבר של הישיבות והכנסות מהשכרת נכסים). עיקר פעילותה והוצאותיה בגובה כ־4 מיליון שקל היה על "פיקוח עבור משרד הביטחון". יש בה 18 עובדים בשכר, והוצאות השכר הכוללות הסתכמו ב־2022 בכ־1.8 מיליון שקל.

יו"ר העמותה הוא הרב חיים אהרון קאופמן, שהרבה לדבר נגד גיוס בני ישיבות והתגאה בפעילות הפוטרת אותם משירות צבאי. כשגדולי התורה התכנסו ב־2013 בביתו של המנהיג החרדי־ליטאי הרב אהרון ליב שטיינמן ז"ל שהיה נשיא מועצת מפלגת "דגל התורה" ובחרו בקאופמן לתפקיד, נאמר עליו ש"רק הוא יוכל לשמור ולהגן על מבצרי התורה והיראה ולעמוד כחומה בצורה אל מול דרישות השלטונות".

בריאיון ל"כיכר השבת" מ־2017 אמר קאופמן: "בשנים האחרונות כאשר השלטונות ביקשו להצר את רגליהם של לומדי התורה, ובחסדי שמים, בפעילותם הנמרצת של גדולי התורה ונציגיהם לא עלתה זו בידם... לא רק שזממם לא יצא לפועל, עוד שזכינו בתקופה האחרונה שחלו שיפורים לעומת המצב שהיה בעבר… אפשר לומר בפה מלא, כי כל בחור ואברך היושב באוהלה של תורה, בכל מקום שהוא, הממלא אחר הכללים וההוראות הידועים מקדמת דנא, איש לא ימנע ממנו זאת, ולא ייתקל בשום בעיה מול שלטונות הצבא".

העמותה השנייה היא "איגוד ישיבות ההסדר בישראל" המאגד את הישיבות של הזרם המרכזי בציונות הדתית־לאומית. בישיבות אלה יש מסלול המשלב לימוד תורני עם שירות צבאי פעיל מקוצר (לרוב 17 חודשים). רבים מבוגרי ישיבות אלה עושים שירות קרבי ומשמעותי ומשרתים במילואים.

היעד המוצהר של העמותה, הרשומה בלוד, הוא "להמשיך בייסוד ישיבות ההסדר אשר תלמידיהן משלבים שירות צבאי תוך לימודים בישיבה". תקציב התמיכה הממשלתית בה גדל מ־297 אלף שקל ב־2015 ל־1.6 מיליון שקל ב־2022, קצת פחות ממחצית המחזור הכספי שלה באותה שנה שהיה 3.6 מיליון שקל. העמותה מעסיקה 20 עובדים בשכר ו־11 מתנדבים. הוצאות השכר שלה ב־2022 הסתכמו בכ־1.3 מיליון שקל.

מי שכיהן כנשיא מועצת האיגוד עד פטירתו היה הרב חיים דרוקמן, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית. בין חברי ועד העמותה נמצאים גם רבנים כמו צבי קוסטינר ויהושע ויצמן, שיצאו נגד שירות נשים בצה"ל, בפרט שילובן ביחידות המובחרות שאליהן מתגייסים בחורי הישיבות.

העמותה השלישית והקטנה היא "איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות", המזוהה עם הזרם החרד"לי. העמותה מאגדת כ־30 ישיבות, בהן לומדים אברכים ובני ישיבות, שחלקם מתגייסים לצבא. בשונה מישיבות ההסדר, השירות הצבאי בישיבות הגבוהות לא מובנה כחלק ממסגרת הלימוד בישיבה אלא נעשה לרוב באופן אישי בשלב שבו בוחר התלמיד. יש כאלה שמשרתים חודשים בודדים ואחרים שירות צבאי ארוך יותר ואף מלא. היעד המוצהר של העמותה הרשומה בירושלים הוא "לאגד את הישיבות הגבוהות הלאומיות, תוך ריכוז צרכיו וייצוגו בפני גורמים ממשלתיים ואחרים". בנוסף עוסקת העמותה "בהקמת מוסדות תורה לאומיים ובסיוע להם בתחומי הניהול".

התמיכה הממשלתית בעמותה עלתה מ־12 אלף שקל ב־2015 ל־798 אלף שקל ב־2022, סכום שהיווה מחצית מהמחזור שלה בשנה זו, שעמד על 1.6 מיליון שקל. העמותה מעסיקה ארבעה עובדים בשכר, והוצאות השכר שלה ב־2022 הגיעו כמעט ל־600 אלף שקל. אחד מחברי ועד העמותה ומהדמויות הדומיננטיות בה הוא הרב גלעד מתאנה, מנכ"ל ישיבת שבי חברון, שהיה חבר הנהלת מפלגת האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ'.