1,602 מפגינים נעצרו מ־2023, אך רק שבעה כתבי אישום הוגשו

בשנה וחצי האחרונות, מתחילת ההפגנות נגד הממשלה בתחילת 2023 ועד סוף יוני השנה, ביצעה משטרת ישראל 1,602 מעצרים של מפגינים, אולם עד כה הוגשו רק שבעה כתבי אישום נגד מפגינים ובעוד שישה מקרים ההליך בסטטוס של שימוע לפני העמדה לדין או שהסתיים בהסדר מותנה (כלומר, חלף הרשעה פלילית). כך עולה מנתוני מערך "עוטף העצורים", כ־50 עורכי דין מתנדבים המסייעים לעצורי המחאה.

עצם זה שעל פי הנתונים, רק בכ־0.8% בלבד מהמקרים, נכון לרגע זה, המעצר הסתיים בהעמדה לדין או בהסדר מותנה, יכול להעיד על האינפלציה במעצרי שווא במהלך ההפגנות, טענה שחוזרת כל העת על ידי ארגוני המחאה. עם זאת, חשוב לציין שחלק מהתיקים נגד מפגינים שנעצרו עדיין פתוחים ונבחנים בפרקליטות ועשויה להתקבל בהם החלטה להעמיד את האנשים לדין או לסיים את ההליך בהסדר מותנה.

המידע הזה מחזק טענות שנשמעות נגד המשטרה, על כך שהיא משתמשת במעצרים במהלך ההפגנות ככלי הרתעה וענישה שנועד למנוע אותן ולפגוע בהן. "לא מדובר ב'מעצרי איכות', עם תיעוד וראיות של אנשים שמפרים את הסדר, פוגעים בשלום הציבור או ברכוש, כי אז בתי המשפט היו נעתרים ונותנים לבקשת המשטרה ימי מעצר", אמר תנ"צ בדימוס ערן קמין בריאיון למוסף כלכליסט המתפרסם היום בגיליון זה. "במציאות, מה שקורה זה שבתי המשפט שוב ושוב משחררים עצורים ונוזפים במשטרה או שהם משוחררים בתחנה אחרי שבילו שם לילה 'כדי ללמוד לקח'. מפקדי המחוזות חושבים שהמעצרים - בעיקר בקיסריה - הם כלי כדי למנוע הפגנות, וזה שגוי מהיסוד. מעצר נועד למנוע שיבוש חקירה ומסוכנות, ואם אין לך ראיות לכך - אסור לך להשתמש בכלי הזה".

נתוני המערך מראים כי 1,064 מעצרים בוצעו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר בשנה שעברה, וכ־540 מתוכם מאז תחילת המלחמה, כאשר 490 מתוכם מתחילת 2024. מרבית העצורים הם בגין עבירות של הפרת סדר ציבורי, כמו התקהלות אסורה, השחתת פני מקרקעין, חסימת הדרך והסגת גבול, כמו גם עבירות של ניסיון הצתה ולעתים גם תקיפת שוטר. עוד עולה מהנתונים כי עורכי הדין של המערך יצגו ב־127 דיונים שונים בבתי המשפט מתחילת 2023 - דיוני מעצרים, ערר על מעצר או מעצר בית וכדומה, כאשר לרוב העצורים בכלל משתחררים בתחנת המשטרה, לעתים בתנאים מגבילים.

יוני החולף היה החודש בו מספר המעצרים בהפגנות היה הגבוה ביותר מתחילת השנה – 125 עצורים בהפגנות, רבע מכמות המעצרים הכוללת מתחילת השנה. למעשה, בהסתכלות חודשית ניתן לראות את ההסלמה בשטח, שהיא פועל יוצא הן של התגברות המחאה וההפגנות מחד והן של שחרור רסן מצד המשטרה, דבר שבא גם לידי ביטוי בריבוי מקרי אלימות. כך, לפי נתוני "עוטף העצורים", בינואר בוצעו במהלך ההפגנות 34 מעצרים, בפברואר 59, במרץ 108, באפריל 61, במאי 103, וכאמור, ביוני 125 מעצרים.

לדברי סמדר להב אבנשטיין, המתכללת את המערך, מספרי העצורים בהפגנות עדיין לא הגיעו לחודשי השיא של המחאה ב־2023. במרץ אשתקד במחאה נגד חוקי ההפיכה המשטרית הראשונים, כולל הפגנות "ליל גלנט", וביולי אשתקד סביב העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת. עם זאת, לדברי להב אבנשטיין, " המשטרה הפכה לגוף מעניש - וזה לא תפקידה. יוני האחרון היה החודש הכי קשוח מאז תחילת המלחמה, וזה בא לידי ביטוי לא רק בכמות העצורים שהגיעה לשיא השנה, אלא גם בתקריות אלימות במיוחד מצד המשטרה".

כך למשל, במוצאי שבת האחרונה המפגין איתמר אלרואי נעצר בירושלים ובעת מעצרו הוטח על ידי השוטרים על מכסה מנוע של רכב, ובהמשך שוטר תועד מאיים עליו ומקלל אותו: "אני אאנוס את אמא שלך". באותו ערב בהפגנה בתל אביב, שוטרים גם הפעילו אלימות כלפי ח"כ נעמה לזימי, דחפו אותה, משכו בשיערה וכמעט הפילו אותה לקרקע. לגבי שני המקרים הודיעה מח"ש השבוע כי היא פתחה בבדיקה. תקריות אלימות נוספות התרחשו החודש במהלך הפגנה מול בית ראש הממשלה בקיסריה, כששוטרים הטיחו בחוזקה לארץ ועצרו אדם מבוגר, פרופ' שמואל אורן בן ה־77, רופא במקצוע, בעל צל"ש הרמטכ"ל ממלחמת ששת הימים.

בצעדה לעבר בית ראש הממשלה בירושלים, באמצע יוני, מכתזי"ת שהתיזה זרם מים ישיר על מפגינים גרמה לכמה מהם להיפצע ולהזדקק לטיפול רפואי וניתוחים. ביניהם יוסי בוקר, ששבר את עצם הירך ואת שורש כף היד, והרופאה ד"ר טל וייסבאך, מצוות הסיוע למפגינים, שזרנוק מים ישיר ממכת"זית פגע בגבה, העיף אותה לארץ ולאחר מכן פגע קשה בעינה. מקרה אחר של אלימות כלפי רופא תועד ביוני, בהפגנה בתל אביב בעת מעצרו של ד"ר אודי בהרב, שניגש לטפל במפגינה אחרת שנפצעה - והמשטרה עצרה את שניהם.

בעקבות אירועי האלימות נגד רופאים ורופאות בהפגנות, ההסתדרות הרפואית הכריזה במהלך החודש גם על עצרת מחאה והשבתה בת שעה. "אנו עדים בתקופה האחרונה לאלימות משטרתית נגד רופאות ורופאים בתפקיד, המושיטים עזרה רפואית לפצועים", אמר אז יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, שתקף את המשטרה, "לאחרונה נתקלנו לצערי בשני מקרים, בהם פעלה המשטרה בניגוד גמור לנהלים, שכן שני הרופאים שנפגעו מאלימות משטרתית היו לבושים בווסט אדום המזהה אותם כרופאים בתפקיד".

במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא סיפקו השבוע לבקשת כלכליסט נתונים על מספרי תלונות שהוגשו אליהם על ידי מפגינים כנגד אלימות משטרתית וגם לא כמה כתבי אישום או המלצות לדין משמעתי הוגשו. נציין כי השבוע הודיעה מח"ש שהיא הנחתה את מחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטר שדחף את ח"כ גלעד קריב במהלך הפגנה ברחוב קפלן בתל אביב בפברואר האחרון "לאחר שמחומר הראיות עלה כי לא קמה לשוטר כל סמכות להפעיל כוח נגד חבר הכנסת".

לפני חודשיים הגישה מח"ש כתב אישום נגד פרש המשטרה שי פרץ שהצליף במפגינה יעל ראובני בעת פינוי נתיבי איילון בהפגנה בשנה שעברה.

לדברי להב אבנשטיין, "אנו עדיין ממתינים לתוצאות הטיפול בתלונות הדגל נגד רפ"ק מאיר סוויסה שזרק רימון הלם לתוך קהל מפגינים בשנה שעברה, ובינתיים מאז הוחלט לקדמו למפקד תחנה בתל אביב, ונגד מפקד יס"מ ת"א סנ"צ יאיר חנונה שהיכה את המפגין איתמר עבודי כשעצרו אותו בהפגנה בחודש יולי שעבר ומפגינים אחרים".

במערך "עוטף העצורים" מספרים כי סייעו מתחילת המחאה בהגשת כ־90 תלונות למח"ש - 66 מתוכן ב־2023, והיתר מתחילת 2024. "חלק מהתלונות נסגרו והופנו להליך משמעתי, ובשני מקרים הגשנו ערר על תלונות שנסגרו", אומרת להב אבנשטיין. במקביל, מפגינים החלו להגיש, באמצע עורכי הדין מהמערך, גם תביעות נזיקין אזרחיות נגד המשטרה ובחלק מהמקרים גם תביעות אישיות נגד השוטרים עצמם. עד כה, מציינים במערך, הוגשו 43 תביעות אזרחיות, ויש עוד הרבה תביעות נוספות בקנה.

נתון נוסף עליו מדווחים במערך הוא של דו"חות תנועה שנתנה המשטרה למפגינים, הן להולכי רגל והן לנהגים - קנסות של בין 250 ל־1,000 שקל, לעתים כולל נקודות, על הפרעה לתנועה, הימצאות בכביש שלא לצורך תפקיד ועוד. להב אבנשטיין אומרת כי "הנחנו את כל מי שקיבל דו"ח ופונה אלינו להתייעצות לבקש להישפט. בקרוב יחלו דיוני הוכחות ואנו נלך עד הסוף ולא נוותר".

ממשטרת ישראל נמסר: "כלל תיקי המחאה העוסקים בהתקהלות והתפרעות בלבד מצויים בסמכות הפרקליטות. לצערנו יש עדיין כאלו הממשיכים לראות באירועי הפרות סדר והתפרעות אלימה שבוצעו בניגוד לחוק - 'מחאה לגיטימית', וממשיכים להשתלח בשוטרים שמבצעים תפקידם כחוק אל מול מפרי סדר ופורעי חוק. ככל שנדרש, פיזור המון שמתפרע מחייב שימוש בכוח ובאמצעים שבסמכות המשטרה לפיזור הפרות סדר. לצד חופש המחאה לכל אדם כחוק, נמשיך לפעול לשמירת הביטחון, החוק והסדר בכל זמן ובכל מקום, במקצועיות וללא משוא פנים. כפי שציין מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי, כל מקרה חריג שבו הופעל כוח שאינו מידתי, ייבדק עד תום על ידי הגורמים האמונים על כך".