אחריות טכנולוגית: "הדור הבא של האחריות התאגידית"

ההייטק בישראל ממחיש בשבועות האחרונים את מה שנכון תמיד ובטח עכשיו: חברות יכולות לתרום לקהילה לא רק דרך פילנתרופיה, אלא גם דרך שימוש נכון במשאבי החברה. אם זה Fiverr שהקימה חנות אונליין לפרילנסרים ישראלים, טורנירים דיגיטליים שיזמה פאפאיה או פלטפורמת חמ״ל דמוגרפי של חברת קלייאדו שמספקת תמונת מצב עדכנית לתושבים, ועוד. כמו כל תחום אחר בחיינו, גם מושג "אחריות תאגידית" שינה צורה בחודשיים האחרונים וחידד את הצורך והיכולת להשתמש ולמקסם את הטכנולוגיה הקיימת לצרכים החברתיים הבסיסיים של כולנו.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

"בזכות העובדה שיש לנו גם את היכולת להביא את ההשקעה וגם להיות כל הזמן עם יד על הדופק, יש לנו אפשרות לדייק ולהתגמש בהתאם", סיפרה זיקה אב-צוק, סמנכ"לית פיתוח עסקי בסיסקו ישראל, שמציינת מספר פרויקטים של החברה שכבר יצאו לדרך וקיבלו את ההתאמה שלהם למצב הנוכחי.

"התחלנו בחודשים האחרונים לעבוד על תוכנית לחבר את הפזורה הבדואית ל-WiFi. בשבועות האחרונים התאמנו את המודל למספר מלונות ששוהים בהם מפוני הדרום כדי לחזק את רשת האינטרנט שתתאים למגוון הצרכים שלהם".

חדר משחקים של סיסקו | צילום: סיסקו

"עוד פלטפורמה קיימת שהתאמנו אותה כעת למפונים היא אפליקציית cob, פלטפורמה שלוקחת את המשרות שקיימות כיום בשוק וממפה אותן בהתאמה אישית. מדובר בפרויקט שנועד בעיקר לסייע לאנשים בפריפריה להשתלב בתעשיית ההייטק. בין היתר האפליקציה מתאימה בין הידע והסטטוס המקצועי של כל משתמש לאפשרויות הרלוונטיות בשוק, כולל מסלול מפורט מנקודת הזמן הנוכחית וקדימה".

כשפרצה המלחמה באוקראינה, עובדים של סיסקו טסו לפולין לסייע לפליטים ובנו שם חדרי משחק לילדים ונוער. כעת, בשיתוף קרן רש"י, סיסקו מקימה חדרים כאלה גם למפונים. "אנחנו מרחיבים את זה מעבר למשחקים. באופקים למשל קשה לילדים לחזור לשגרה אז אנחנו עובדים על חדרים לטווח ארוך שיהיה אפשר גם ללמוד בהם. המטרה היא לשלב פינות למידה שיאפשרו צורות שונות של למידה בקבוצות קטנות ודרך משחקים. אני מאמינה שצורת הלמידה יכולה וצריכה להשתנות בהתאם למצב ויש צורות שמתאימות יותר לזמנים מסוימים. בקורונה למשל העתיקו את אותה הדרך שלומדים בכיתה לזום. לא עשו התאמה. כעת המטרה היא לאפשר למורה לייצר חווית למידה יותר אינטראקטיבית ולתלמיד להיות יותר פרואקטיבי בתהליך הלמידה".

אב-צוק לקחה גם חלק בשנים האחרונות בפיתוח תוכנית מענטק לשילוב ערבים ישראלים בתעשיית ההייטק ובהקמת תוכנית קמא-טק לשילוב חרדים בתעשיית ההייטק, כל אלה ממחישים את היכולת למנף את הטכנולוגיה ליצירת שוויון הזדמנויות. מבחינתה זה לא הולך להשתנות. "כאן בישראל אני לא חושבת שנגייס פחות ערבים או חרדים. זה ממשיך תמיד להיות מאתגר אבל כל מה שקורה עכשיו לא יפגע בתהליך הזה שכבר קורה".

כיתה של סיסקו | צילום: סיסקו

"אצלנו בסיסקו הכלה היא חלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית, והחזון של סיסקו הוא לבנות עתיד שכולם יוכלו להשתתף בו. זה נשמע אולי אידילי אבל זו האמונה שלי ואני מקבלת גיבוי מלא מהחברה לעשות דברים כאלו".

סיסקו, שמעסיקה 700 עובדים בישראל מקדמת בשנים האחרונות פתיחת האבים דיגיטליים במטרה לאפשר לעובדים שכירים ועצמאיים באזורים שונים בפריפריה לזכות בהכשרה מקצועית בתחומי טכנולוגיה המבוקשים בשוק ההייטק הישראלי. אב-צוק גם מובילה בשנים האחרונות את תוכנית CDA - Country Digital Acceleration. התוכנית הושקה לראשונה בארץ ב-2017 ולאחר הצלחתה יושמה בעוד עשרות מדינות. "מדובר במודל שמחליף את "אחריות תאגידית". זה הדור הבא של האחריות התאגידית", היא מסבירה. "הרעיון הוא למנף את הטכנולוגיה הקיימת כדי לייצר שוויון הזדמנות ולהביא את הטכנולוגיה לקהילות ומקומות שלא יכלו להשתמש בה או לא נחשפו אליה".

מבחינת אב-צוק המודעות להכלה של אנשים מהפריפריה תגדל ותמשיך להתרחב. ושוב, הכול עניין של טכנולוגיה ומה שעושים איתה. למשל אנשים שגרים בעוטף עזה יוכלו לעבוד רוב השבוע מרחוק בעזרת מספר פתרונות טכנולוגיים של סיסקו כמו אפליקציית CoB לחיבור עסקים (Connected Businesses) ו-WEBEX- מערכת המאפשרת שיחות וידיאו איכותיות מרחוק.

"מתוך המפגש שלי עם אנשים ברחבי הארץ בשבועות האחרונים אני מאוד אופטימית. ואנחנו נמשיך לעבוד כדי שהעתיד שלנו יהיה של כולנו, של כל אזרחי ישראל. אנחנו צריכים עוד ועוד אוכלוסיות שיצטרפו להייטק, הקטר של כולנו".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.