הקפאת שכר, הגדלת הפרשות לפנסיה תקציבית וחוזים אישיים במשטרה: תוכנית האוצר ל-2025

משרד האוצר פירסם היום להערות הציבור את התוכנית הכלכלית לשנת 2025 (חוק ההסדרים). התוכנית הכלכלית היא שורה של הצעות להחלטות ממשלה שצפויות לעלות לדיון ב-31 באוקטובר ולהיות מאושרות יחד עם אישור עקרוני של תקציב 2025. הרבה מהחלטות הממשלה צפויות להפוך להצעות חוק ולהיות מקודמות בכנסת. על אף שמבחינה עקרונית אין עדיין חובה משפטית לפרסם את המהלכים לציבור, באוצר נהגו בשנים האחרונות לפרסם את התוכנית הכלכלית להערות הציבור עוד בטרם זו אושרה בממשלה. תוכנית זו היא גירסה עדכנית של התוכנית הכלכלית הקודמת שהודלפה לתקשורת ונידונה כבר בהרחבה.

התוכנית הכלכלית העדכנית כוללת את כל המהלכים הפיסקליים המשמעותיים שדובר בהם עד כה, בהם מיסוי רווחים כלואים, הקפאה למשך שלוש שנים של הקצבאות ושל מדרגת המס, מיסוי קרנות השתלמות מהשנה השביעית, מיסוי רכבים, הרחבת והגדלת מס יסף, ביטול פטור מע"מ על שירותי תיירות, מס מיוחד על בנקים, ועוד. התוכנית שפורסמה היום כוללת מספר צעדים נוספים:

מו"מ עם ההסתדרות על הקפאת העלאת השכר – מדובר בצעד שהיה מוכר, אך כעת הוא נכנס באופן רשמי לתוכנית הכלכלית. נכון לעכשיו הוא מנוסח בצורה ראשונית: "הממשלה מחליטה להנחות את הממונה על השכר להמשיך בהידברות המתקיימת עם ההסתדרות, בדבר צעדים לצמצום ולריסון הוצאות השכר במגזר הציבורי, לרבות באופן של דחיית מועד הזכאות להעלאה בשכר.. בהיקף כולל של לפחות שלושה מיליארד שקל". כלומר, האוצר וההסתדרות יצטרכו להגיע להסכמה על תרומה של כ-3 מיליארד שקל משכר המגזר הציבורי. זאת בהתאם להצהרות שר האוצר שלפיהן גם המגזר הציבורי יצטרך לשאת בנטל גזירות 2025.

הגדלת ההפרשות לפנסיה של זכאים לפנסיה תקציבית – עוד צעד שנוסף לתוכנית הוא הגדלת ההפרשות לפנסיה שמפרישים הזכאים לפנסיה תקציבית. מי שזכאי לפנסיה תקציבית מפריש משכרו 2% בחודש, לעומת מי שזכאי לפנסיה צוברת שמפריש 7% משכרו מדי חודש. האוצר מציע כי הזכאים לפנסיה תקציבית ועדיין עובדים (לא פרשו לגמלאות) יתחילו להפריש משכרם 7% לפנסיה מדי חודש. מדובר בצעד שיפגע במי שהחלו לעבוד בשירות המדינה לפני 2002 אך עדיין לא פרשו, כלמור עובדים בני 45-50 ועד גיל פרישה. המהלך לא יפגע בגובה הקצבה של הגמלאי, אלא בשכר הנוכחי של הזכאי לפנסיית גישור. המהלך צפוי להקטין את הוצאות הממשלה בכ-685 מיליון שקל ב-2025.

הקפאת הפנסיות התקציביות – מלבד ההקפאות המוכרות לכלל הציבור (מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי, ומענקי עבודה) הוכנסה הקפאה נוספת - הקפאה של כלל הפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור בשנת 2025. כלומר, למרות שהאינפלציה בסוף השנה צפויה להיות 3.8%, הרי שהקצבאות של 2025 יישארו באותו סכום של שנת 2024. בשנת 2026 יחזרו לעדכן את הקצבאות בגלל האינפלציה של 2025, אבל לא יהיה פיצוי על האינפלציה של 2024. מדובר כאן בהקטנת הוצאות הממשלה בכ-880 מיליון שקל באופן קבוע. גם מהלך זה דורש את אישור ההסתדרות.

הגבלה משמעותית של הזכאות לסל קליטה - סל קליטה לא יינתן לעולה לישראל שיש לו נכסים ששווים יותר מחצי מיליון שקל. סל קליטה הוא דמי מחיה שניתנים לעולה חדש שלומד באולפן. סל הקליטה יכול להגיע עד לכ-21 אלף שקל ליחיד. כיום, הם ניתנים עקרונית לכל עולה חדש, והוחלט לצמצם זאת רק לעולים עם נכסים של פחות מחצי מיליון שח. לפי התכנית הכלכלית זה אמור להביא חסכון של מאה מיליון שקל בתקציב המדינה. באוצר מדגישים כי 'כלל העולים' (גם החזקים) ימשיכו להיות זכאים ללימוד עברית, להכשרות מקצועיות, ולפטורים הייחודים ממס. במקביל, יועלה ב-10% סל הקליטה לעולים החדשים שההון שלהם קטן מחצי מיליון שקל.

המשטרה תעסיק שוטרים בחוזה מיוחד – משרד האוצר לוחץ מזה שנים על מערכת הבטחון לעבור לשיטות העסקה מגוונות, כלומר, לא להתבסס רק על המבנה שבו מי שנשאר מספיק זמן בארגון הבטחוני זכאי לפרישה מוקדמת ופנסיית גישור. אלא גם להציע שכר גבוה יותר בהווה ללא זכאות לפנסיית גישור. הראשונים להשתמש בשיטת ההעסקה המגוונת הזו, היו אנשי המוסד. כעת, לפי טיוטת התוכנית הכלכלית, גם המשטרה מצטרפת לזה. ככל הנראה, המהלך מכוון בעיקר לעובדים במקצועות טכנולוגיים. מהלך זה איננו בעל משמעות תקציבית ישירה.

צמצום נציגויות בחו"ל – מדובר בהצעה שעולה באופן קבוע ומטרתה לצמצם את הנציגויות בחו"ל באמצעות איחוד נציגויות. מדובר בחיסכון של כ-42 מיליון שקל.

שינוי במשרד החקלאות – האוצר מציע כי שירותי ההדרכה והמקצוע הניתנים לחקלאים יינתנו באמצעות מיקור חוץ ולא על ידי המשרד. מדובר בחיסכון של 16 מיליון שקל ב-2025, של 33 מיליון שקל ב-2026, ושל 36 מיליון שקל ב-2027.

ישנן סוגיות משמעותיות שיכלו להיות מקור תקציבי מיידי, אך הוחלט בשלב זה למסמס אותן באופנים שונים. סוגיה אחת היא ייעול הגבייה הממשלתית. מתברר כי יש לממשלת ישראל חובות רבים שהיא לא גובה. האוצר מתמקד בחובות שיש כלפי רשות מקרקעי ישראל, חובות בהיקף של מיליארד שקל שנובעים משימוש חורג בקרקע. בתוכנית הכלכלית נכתב כי יוקם צוות שיבדוק איך גובים את החובות הללו. זאת למרות שהאפשרות לגביית החוב מוזכרת בדברי ההסבר והיא "מעבר לגבייה מינהלית של החוב", במקום גבייה באמצעות תביעה משפטית.

סוגיה נוספת נוגעת לסגירת משרדי ממשלה הוחלט "הטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא בתוך 30 יום הצעה לאישור הממשלה לביטול 5 משרדי ממשלה", מכיוון שמדובר בתכנית עתידית, הרי שמשרד האוצר לא בונה על הכנסות מהסגירה ההיפותטית הזו. זאת למרות שהיה מצופה כי בשלב זה כבר תוצג הצעה קונקרטית לסגירת משרדי ממשלה, עם הערכה של חיסכון תקציבי.