התקיפה של חיל האוויר ברובע הדאחיה בביירות שבה חוסל נסראללה יחד עם אנשי מפקדתו |
המכה לציר השיעי יכולה להוביל לתסיסה באיראן ובלבנון
חיסול נסראללה מהווה מכה משמעותית לציר השיעי שמובילה איראן במזרח התיכון • אחרי שנים של השקעה מסיבית בחזבאללה, ולנוכח המהירות שבה ישראל מוטטה את הנהגת הארגון, חשבון הנפש באיראן עשוי לעורר מחדש את המחאה נגד המשטר • בלבנון נפתח חלון הזדמנויות לשינוי המציאות של "מדינה בתוך מדינה" • וחזבאללה? עשוי להחזיר מפקדים שפרשו כבר לפנסיה
המזרח התיכון מנסה לעכל עדיין את השלכות המתקפה המסיבית של ישראל על מטה חזבאללה התת קרקעי בדאחייה בשישי בערב שהביאה לחיסולו של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה ב־32 השנים האחרונות. חזבאללה אישר את דבר חיסולו של נסראללה אך כשישקע האבק בדאחייה יהיה משמעותי להבין מי עוד מבכירי חזבאללה חוסלו יחד איתו כדי לנסות ולהעריך את סיכויי השתקמותו של ארגון הטרור השיעי תחת מנהיג אחר.
החיסול של נסראללה הוא מהותי ומהווה מכה תודעתית גדולה. לא ניתן להגדיר את חזבאללה כארגון של איש אחד, חרף העובדה שבשנים האחרונות הפך נסראללה להיות יותר ויותר ריכוזי ולקח לעצמו יותר סמכויות. אבל הדומיננטיות שלו ועובדת הפיכתו לסמל תקשה על יורשו להיכנס לנעליו.
נסראללה נבחר לשמש מזכ"ל הארגון בשנת 1992 לאחר חיסולו של קודמו עבאס מוסווי. עד אז לא נחשב נסראללה דמות מוכרת במיוחד, אך האיראנים זיהו כבר אז את הפוטנציאל שלו ודחפו לבחירתו. מאז, במשך שלושת העשורים האחרונים, הוא בנה את מעמדו ומעמד ארגונו עד כדי כך שנחשב לדמות השנייה בחשיבותה לאחר המנהיג העליון של איראן אייתולה עלי חמינאי בציר השיעי שבנתה איראן במזרח התיכון. ציר זה כולל ארגונים בעיראק, בתימן, בסוריה, בלבנון ובזירה הפלסטינית, אך "היהלום שבכתר" היה מבחינתה חזבאללה.
נסראללה, איש דת בהכשרתו ונואם מוכשר, נולד בביירות למשפחה שמוצאה מעיירה שליד צור בדרום לבנון. הוא החל את דרכו דווקא בארגון השיעי המתחרה אמל אך עם הקמת חזבאללה ב־1982 עבר עם "המנטור" שלו עבאס מוסאווי לארגון החדש ושם עסק גם בהכוונת פעילות צבאית.
תחת הנהגתו של נסראללה הפך חזבאללה לכוח החשוב ביותר בלבנון כשהוא ממלא שלוש פונקציות – מפלגה פוליטית, ספק שירותים סוציאליים לעדה השיעית כדי לבסס את התמיכה בו וארגון צבאי רב עוצמה. כדי לתחזק ארגון רב זרועות שכזה הפך חיזבאללה בתקופת נסראללה לאימפריה כלכלית עם מקורות מימון בלבנון ומחוצה לה. חוץ מהסיוע האיראני הנדיב, חזבאללה התפתח על חשבון משאביה של מדינת לבנון ולא בכדי כונה "מדינה בתוך מדינה". התנהלות זו של חזבאללה תרמה תרומה משמעותית לקריסתה של כלכלת לבנון לפני כחמש שנים, בין השאר מנעה כל אפשרות של לבנון להתאושש פוליטית וכלכלית והרתיעה משקיעים, בעיקר ממדינות המפרץ.
למרות שנסראללה התגאה במשך השנים כי הוא יודע לקרוא את ישראל היטב הוא שגה פעמיים לגבי כוונותיה בצורה קשה. לראשונה ב־2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה שהביאה לחורבן קשה במדינה הודה נסראללה שאם היה יודע שזו תהיה תגובת ישראל הוא לא היה מורה על חטיפת חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב - צעד שהביא לפתיחת המלחמה.
ההחלטה של נסראללה ב־8 באוקטובר לפתוח "חזית תמיכה" ברצועת עזה והתעקשותו לא לנתק את הקשר בין שתי הזירות הובילה בסוף לחיסולו. הוא לא הבין את המסר שנשלח לו על ידי פיצוצי מכשירי הקשר ובנאומו האחרון לפני כ־10 ימים המשיך להשמיע את אותן ססמאות של אחדות הזירות ו"בירך" על פלישה קרקעית ישראלית אפשרית. הוא גם לא קלט את המסר כשהנהגת כוח העילית של הארגון – כוח רדואן – חוסלה בשישי שעבר בדאחייה. נסראללה, שהיה אובססיבי לגבי ביטחונו והקפיד ב־18 השנים האחרונות שלא לצאת כמעט מהבונקר שלו, לא העלה בדעתו שישראל תלך עד הסוף ותורה על חיסולו ועשה את טעות חייו.
חיסולו הוא מכה קשה עבור הציר השיעי. המהירות שבה ישראל פגעה בנכסים ובמנהיגים של חזבאללה בצורה כה קשה במהלך תקופה שנמשכה כעשרה ימים בלבד מאז פיצוץ מכשירי הביפרים אמורה לעורר תהיות רבות בצמרת האיראנית. הביצועים הנמוכים של חזבאללה בשדה הקרב והחדירות המוחלטת שלו בפני המודיעין הישראלי בשנה האחרונה ובייחוד בימים האחרונים עומדים בסתירה להצהרות של ראשי הציר השיעי לגבי בניין הכוח של הארגון. יתירה מכך, הקריסה המהירה הזו של חזבאללה שאיבד את הנהגתו המדינית והצבאית כמעט לחלוטין אמורה לעורר שאלות קשות בקרב הפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה האיראנים שהשקיעו משאבים גדולים בעשורים האחרונים לביסוס כוחו של חזבאללה, לא כגורם משפיע רק בזירה הלבנונית אלא בזירה האזורית בכלל.
האיראנים מבינים יותר טוב מכולם את גודל המכה שקיבל הציר שלהם. הם מודעים היטב לכך שבחירת היורש של נסראללה היא קריטית לסיכויי שיקומו ושימור מעמדו. גם לאחר שייבחר היורש של נסראללה הוא יצטרך לשקם את הזרוע הצבאית של הארגון. לפי קצב החיסולים המהיר של הימים האחרונים, האופציות בהקשר זה מצומצמות למדי. אחת האופציות של חזבאללה תהיה להחזיר בכירים צבאיים שבשנים האחרונות "הוצאו לפנסיה" ועתה יצטרכו לחזור ולשקם את היכולות הצבאיות. אופציה נוספת תהיה לקדם מנהיגים צעירים מדרגים נמוכים יותר ולהכשירם לפקד על המכונה הצבאית שברשות חזבאללה. בכל מקרה כל אחת מהאופציות הללו לא אידיאלית, בוודאי בתנאים הקיימים שבהם כל צעד של אנשי חזבאללה חשוף בפני המודיעין הישראלי ונדמה כי צה"ל יכול להכות בארגון בכל רגע נתון.
המכה הכואבת שקיבל חזבאללה פוטנציאלית יכולה לעורר גם תסיסה בתוך איראן. במשך שנים בשל המצב הכלכלי הגרוע באיראן נשמעו במהלך המחאות העממיות קריאות נגד הפניית משאבים איראניים יקרים לארגוני הטרור בחו"ל ובראשם חזבאללה. עתה, אחרי כל ההשקעה הזו שנראה כי ירדה לטימיון בתוך ימים ספורים, כאשר ההישגים של חזבאללה בשדה הקרב פחותים מאלה של חמאס שנחשב ארגון קקיוני יחסית, הציבור באיראן יכול להתחיל לשאול שאלות קשות ולא נעימות מבחינת המשטר האיראני. זה מצטרף להתבטאויות האחרונות של נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן רק במהלך השבוע שעבר בשולי דיוני עצרת האו"ם בניו יורק. בדבריו, הדגיש את רצונו לשקם את הכלכלה האיראנית ולבצע בה רפורמות שיכללו דיאלוג עם המערב והקלה בסנקציות. פזשכיאן מבטא את רחשי ליבו של רוב הציבור האיראני כיום הנאנק תחת קשיים כלכליים והוא בתחושה הולכת וגוברת שהכנסות הנפט של איראן שהתאוששו במהלך השנה האחרונה לא הוזרמו לפיתוח בתוך איראן אלא הופנו לבניית כוחם של ארגוני טרור שברגע האמת – המשמעותי שבהם – חזבאללה – הציג ביצועים ירודים שלא תואמים את ההשקעה המסיבית בהם.
חזבאללה ונסראללה היו המרכיב החשוב בציר השיעי והוא התגלה במערומיו. מדובר במבוכה גדולה לאיראנים שכן חזבאללה תואר לכל אורך השנים כמוצב האיראני הקדמי וכ"מגן לבנון". לפי הימים האחרונים לא רק שהיה רחוק מזה אלא להיפך, החלטתו להיכנס למערכה עם ישראל עבור חמאס עזה עלולה להמיט חורבן נוסף על לבנון. המכות הקשות שספג חזבאללה יובילו את האיראנים לבצע בדק בית רציני כדי להבין כיצד הנכס היקר שלהם באזור התמוטט. אבל כדי שזה יקרה איראן תצטרך תקופה של רגיעה. לכן כדי לנסות להתחיל בתהליך השיקום וכדי להמשיך לקיים את הציר, סביר שהאיראנים ירצו להימנע ממלחמה כוללת שתוכל לאיים גם על האינטרסים המיידיים שלהם כולל שדות הנפט ומתקני הגרעין לאחר שהפנימו את ביצועי חיל האוויר בלבנון (וקודם לכן בתימן). האיראנים מעוניינים להמשיך בהתשה מול ישראל אבל כדי "לצמצם נזקים" גם אם יבחרו בעימות עם ישראל בטווח הקצר הוא יהיה מוגבל וזאת מחשש לחדירות איראנית דומה בפני המודיעין הישראלי. בתמורה להפחתת המתיחות שאיראן יכולה להציע באזור, היא צפויה לדרוש מהמערב תמריצים שונים ובראשם הקלה בסנקציות.
בשלב זה, לפיכך נראה כי מוקדם להספיד את הציר השיעי שכן הוא כולל עוד ארגונים באזור שאיראן לא יכולה ולא רוצה לנטוש כרגע. אחת השאלות שיצטרכו האיראנים ומי שנשאר מחזבאללה לענות עליה היא כיצד חזבאללה קרס בתוך ימים ספורים. בלבנון, כולל בעדה השיעית, כבר נשמעים קולות של ביקורת הטוענים כי הצלחת חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה במניעת נפילת משטר אסד שנתפס כחלק מהציר השיעי "עיוורה" את עיניו של נסראללה והפכה אותו יהיר. "אדון ההתנגדות" ומנהיגיו הצבאיים סברו שהניסיון הצבאי שצברו לוחמיו, ובכלל זה אנשי יחידת רדואן, בקרבות פנים אל פנים בסוריה יהווה יתרון עבורם גם במערכה העתידית מול צה"ל. אבל נראה שנסראללה התכונן למלחמה הלא נכונה ולא העריך היטב את תמונת המודיעין המדויקת שבנתה ישראל מתחת לאפו במשך 18 השנים האחרונות, וגם לא העריך בצורה מדויקת את יכולותיו של חיל האוויר. וכך, בעוד ישראל מתכוננת למערכה העתידית מול חזבאללה, הארגון השיעי היה עסוק והותש בלחימה בסוריה שם איבד משאבים רבים ויקרים.
בנוסף, מה שעוד החליש את חזבאללה הוא המצב הפנימי בלבנון. הארגון השיעי ניזון מהמשאבים של מדינת לבנון, תוך שהוא נהנה מהמטרייה הדיפלומטית שהיא נתנה לו, אבל כשמדינת לבנון החלה לקרוס כלכלית לפני כחמש שנים, בין השאר בגלל חזבאללה והסנקציות שהוטלו עליו, היכולת של חזבאללה לנצל את משאבי המדינה הלכה ופחתה. השנה האחרונה ומלחמת ההתשה שיזם נסראללה נגד ישראל הכבידו עוד יותר על משאביו של הארגון.
בנקודת הזמן הנוכחית, לאחר הסתלקות נסראללה, חזבאללה לא ייעלם מהזירה למרות המהלומות שספג. לארגון הזה תפקיד משמעותי בתחזוק העדה השיעית שהיא הגדולה ביותר בלבנון. במשך השנים, חזבאללה בנה מוסדות מקבילים למדינה וסיפק לעדה השיעית שירותי בריאות, חינוך, פיננסים, ספורט וכד' – כל אותם שירותים שממשלת לבנון לא היתה מסוגלת לספק. כל המערכת המסועפת הזו נמצאת עדיין בידיו של חזבאללה ולכן מוקדם עדיין להספידו.
עם זאת, חיסול נסראללה ומה שנראה כנקודת החולשה הגדולה ביותר שלו מאז הוקם יוצרים חלון הזדמנויות מוגבל בזמן לנסות ולשנות את המציאות בלבנון ואולי באזור כולו. סביר שחזבאללה יהיה עסוק בשנים הקרובות בשיקום פנימי עמוק ולכן זה פותח פתח מסוים לכוחות אחרים להרים ראש בלבנון ומחוצה לה. לבנון היא מדינה במצב של חוסר תפקוד – אין בה נשיא, ממשלה קבועה ואפילו נגיד בנק מרכזי אלא רק ממלא מקום. חזבאללה ושאר ראשי העדות הכשילו עד היום כל ניסיון לחלץ את המדינה מהבוץ. מי שמשוועות לשינוי המציאות בלבנון הן מדינות "הציר הסוני" בראשות סעודיה שלצידה האמירויות, ירדן, בחריין, מצרים וגם באופן חלקי קטאר שלוטשות עיניים ללבנון ומעוניינות בשיקומה, אך נמנעו מכך עד כה בשל ההגמוניה של חזבאללה שהושגה בכוח הנשק.