שחרור החטופים - לא תמונת ניצחון

היום מתחילה השלב השלישי לתוך עסקת החטופים ופנינו לאן? אחרי ערב מורט עצבים ועוד שקרים מצד חמאס-דעאש, אם לא נבין שהנרטיב חייב לתפוס כיוון ברור - זה לא ישראל נגד הטרור, זה העולם נגד הטרור, אנחנו עלולים לחוות צונאמי קשה מאוד בחזית דעת הקהל העולמית ולאבד לגיטימציה הכרחית להמשך הלחימה.

חמאס משחק לכולנו בראש, "מושיט יד" לחטופה מבוגרת, משהה את העסקה בשל "הפרות ישראליות של ההסכם", מציג נרטיב הומני שלא ברור איך, העולם עדיין קונה ובמקביל המכונה המשומנת בעולם - From the tiver to the sea…פועלת בעצימות גבוהה מתמיד ומבססת את המשך המהלכים ברחבי העולם.

גם כאן יש משהו חשוב שאנחנו חייבים להבין ולקבל, מבחינת נרטיב ישראלי, אין תמונת ניצחון ולא תהיה ואל לנו לחתור לתמונת ניצחון. העסקה הזו היא החלטה הומנית, אנושית שדורשת מאיתנו כעם הקרבה ברמות הכי גבוהות ואת זה כדאי וחשוב לדברר החוצה, ויפה שעה אחת קודם.

רק לפני יומיים בראיון שנערך בעקבות העסקה עם דובר הממשלה באנגלית, אילון לוי, ברשת סקיי ניוז הבריטית העלתה המגישה, קיי בורלי טענה מגוחכת - ישראל תשחרר על כל חטוף ישראלי שלושה אסירים פלסטיניים כיוון שחיי פלסטינים מוערכים פחות בעיני ממשלת ישראל. המבט על פניו של לוי אמר הכל, אבל זו עוד דוגמה לנרטיבים שמוצגים ברחבי העולם כל כך בקלות, בלי כל מחשבה, והם הדלק באותה מכונת פרופגנדה משומנת היטב.

ולכן אנחנו חייבים להוביל את הנרטיב הישראלי במונחים שונים ממה שהורגלנו, בדרכים אקטיביות וחדשות. המשימות שהוגדרו כמטרות הן פועל יוצא של הערכים שלנו ובראשם האחריות הבלתי מתפשרת להביא את כל החטופים הביתה, בכל דרך.

כהחלטה מודעת - אסור לנו לדבר מספרים, אנחנו לא סוחרים בבני אדם, כל חטוף מבחינת ישראל הוא עולם ומלואו, עם סיפור אישי ומשפחה ואלה הדברים שחייבים לצאת החוצה. זה לא 39 בעבור 13, זו דניאל אלוני וביתה אמיליה, אוהד שחגג יום הולדת 9 בשבי, אביגיל הקטנה…זה האנשים שלנו ששם וזה חייב להיות ברור בנרטיב המועבר.

שקר זו לא מילה גסה מסתבר

בזמן ההפוגה הולכים להכנס לעזה עיתונאים מרחבי העולם, התמונות שייצאו משם לא ישחקו לטובתנו ועלינו להבין איך אנחנו מתמודדים עם זה, איך אנחנו בכל זאת מייצרים השפעה ולא נשאבים לעמדת התגוננות והסברה של "למה עשינו", שכאמור לא הוכיחה עצמה עד היום.

החיילים שלנו ישארו בתוך עזה בזמן ההפוגה ויצטרכו לפעול בכל רגע נתון אם ידרשו לכך, כמו שהם מתכוננים לכך גם דעת הקהל העולמית צריכה להיות מוכנה לכך. כבר ביום שלאחר הדיבור על עסקה חולקו בארגנטינה פלייארים שמציגים את הישות הציונית כשקרנית וקוראים לא להאמין לשקרים שלה, כחלק מהתפיסה שלי לגבי השפעה אני מאמין שאנחנו אלה שצריכים לייצר מהלכים או כמו שניר דבורי אמר אתמול בחדשות 12 "על מדינת ישראל להוביל ולא להיות מובלת", להפסיק לדווח כטכניקה אלא להשתמש בכוח היצירה שקיים כאן בארץ כדי להראות את הפרצוף האמיתי של חמאס - שקרנים מניפולטיביים. יצירה ויראלית כמו שעושים בארץ נהדרת שהגיעה למיליוני צופים בעולם, או בעמוד המעולה של הפשוטע ש"משחיר" סלבס שיוצאים כנגד ישראל. בטיקטוק בעולם אנחנו רואים שימוש בהומור וקריקטורה שמגחיך את צה"ל. זו טכניקה קולנועית שעלינו לאמץ - להגחיך כל מסר של ארגון הטרור הרצחני חמאס. יש הרבה דרכים נוספות ואולי מפתיעות להראות מול מה אנחנו מתמודדים בעת הזו.

יש לנו כלים מגוונים מעבר לתמונות קשות וכואבות כדי לייצר השפעה בעולם - חובה להציג את החמאס כארגון ברברי של שקרנים, חובה לדרוש תגובות, לצאת לעימות חכם ואינטלקטואלי מול "סלבס" שמפרסמים פוסטים ריקים מתוכן - לבקש מהם להציג עובדות ורקע, עלינו להתחיל באופן מיידי לתקוף בגזרת ההסברה/השפעה.

גם בשאר הגזרות אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בבעיה בזמן ההפוגה מבחינת דעת הקהל העולמית, אם זה בצפון, ביהודה ושומרון וכמובן בגזרת ערביי ישראל. השיח ומטרותיו חייבים להשאר ברורים: זו לא מלחמה של ישראל, זה ציר הרשע נגד העולם ואנחנו רק פסיק קטן בתוכו. הוא נמצא בחצר הקדמית של המערב, לא האחורית, הקדמית ועל העולם לפקוח עיניים ולהתפכח אחרת הפעם הבאה לא תהיה כאן בישראל, הרחק, איפה שניתן מבחינתם להעביר ביקורת ולהמשיך בשגרת יומיום. לא.

אלה ימים של חוסר וודאות עבורנו, אבל אין לנו פריבילגיה לעצור. לא בזירת המלחמה ולא בזירת דעת הקהל העולמית. עלינו להיות נחושים מתמיד מול מה שיבוא, ולחבק את מי שחוזר מהתופת.

רודריגו גונזלס הוא בעלים של משרד פרסום המתמחה בתאגידים טכנולוגיים רב לאומיים. כיום פעיל בעולם ההסברה בדגש לעולם הדובר ספרדית