כך תזהו ותתמודדו עם תסמונת פסוידוטומור צרברי

בתחום רפואת העיניים והנוירואופתלמולוגיה מכנים את העיניים כ'חלון למוח', ולא בכדי, דרך העיניים ניתן לגלות לא מעט מהבעיות שגורמות לנו ל'כאבי ראש', תרתי משמע, כמו למשל במקרים של פסוידוטומור צרברי. שמה העברי של התסמונת הוא 'יתר לחץ תוך גולגולתי עצמוני' ושכיחותה באוכלוסייה הכללית עומדת על כ-1-2 ל 100,000 אנשים. התסמונת נפוצה יותר בנשים בגיל הפוריות ובנשים עם עודף משקל. כך למשל, בנשים בגיל הפוריות שכיחות המחלה עולה לכ-3.5 ל-100,000 אנשים, ובקרב נשים שמשקלן גבוה השכיחות עולה ל 8- עד -19 מקרים מתוך כ-100,000 אנשים. למרות השכיחות הגבוהה יחסית בקרב נשים עם עודף משקל בגילאי פוריות, גם גברים וילדים בכל גיל ומשקל עשויים ללקות בתסמונת. כ-10% מהאנשים שסובלים מהתסמונת הם גברים.

פרופ' ענת קסלר, מומחית בנוירולוגיה ונוירואופתלמולוגיה | אוראל כהן

האטיולוגיה של התסמונת הזו אינה ידועה. גורם הסיכון המוכח היחיד לתסמונת, אשר הוכח במחקרים מבוקרים, הוא השמנת יתר, ואכן ירידה במשקל משפרת את הסימפטומים. "השכיחות שלה בקרב נשים בהיריון זהה לנשים שאינן בהיריון", מסבירה פרופ' ענת קסלר, אחת מנשות המקצוע המובילות בישראל בתחום הנוירואופתלמולוגיה. פרופ' קסלר הינה פרופ' מן המניין קליני (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב. היא עומדת בראש החוג לנוירולוגיה באוניברסיטת אריאל, ומשמשת כיועצת נוירואופתלמולוגיה במרכז רפואי הלל יפה. פרופ' קסלר נבחרה לאחת מהרופאות המומחיות המובילות והטובות בתחומה בישראל לשנת 2023, על פי דירוג Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, "ההסתמנות הקלינית מתאפיינת בראש ובראשונה בכאבי ראש המופיעים בכ- 90% מהחולים. התסמין השני בשכיחותו בחולים אלו הינו טשטוש ראיה חולף חד- או דו-צדדי, הנמשך מספר שניות, ולרוב מופיע בעת שינוי תנוחת ראש. תסמין זה מדווח בכ- 70% מהחולים. כמו כן יכולות להופיע תלונות על תחושת רעש או "זמזום" בראש (טיניטוס) או ראיה כפולה עקב שיתוק העצב השישי".

"האבחון מאפשר לטפל בתסמונת ולהחזיר את איכות החיים, כמו גם למנוע נזק בלתי הפיך לראיה"

האבחון של התסמונת מבוצע, בין היתר, בצורה השוללת בעיות רפואיות אחרות, כמו למשל גידול, דלקת, ומחלות נוספות הקשורות לתסמינים הנלווים לתסמונת הפסוידוטומור צרברי, "אחת הבדיקות החשובות לגילוי הינה בדיקת קרקעית העין המתבצעת אצל רופא עיניים. כשיש בצקת בראש עצב הראיה מפנים לביצוע הדמיה מוחית כדי לשלול שמדובר בגידול. מבצעים גם הדמיית סינוסים ורידיים במוח כדי לראות שאין קריש הגורם להפרעה בספיגת נוזל חוט השדרה. אם ההדמיה יוצאת תקינה מבצעים ניקור מותני כדי לבדוק האם יש לחץ תוך גולגולתי מוגבר אם הניקור מצביע על לחץ תוך גולגולתי מוגבר ותכולתו תקינה, הרי שמדובר כנראה בתסמונת פסוידוטומור צרברי", מסבירה פרופ' קסלר, "חשוב שרופאים יכירו את התסמונת כי אבחון וטיפול מהיר שלה יכולים למנוע נזק בלתי הפיך לראיה, פגמי חסר וצמצום שדה הראיה ואפילו הגעה לעיוורון. מעבר לכך, התסמונת פוגעת באיכות החיים בעקבות כאבי הראש והתסמינים הנוספים שמפריעים לשגרת היום יום של האנשים הסובלים ממנה".

מרגע שמתבצע אבחון, ישנן מספר דרכים לטפל בתסמונת. לדברי פרופ' קסלר, מאוד חשוב לרדת במשקל מאחר והתסמונת פוגעת בשכיחות גבוהה בנשים שמשקלן הוא מעל ל 20% מהמשקל התקין בו הן אמורות להיות. נמצא כי ירידה במשקל מביאה לנסיגת בצקת ראש עצב הראיה. לצורך השגת מטרה זאת מומלץ לשלב במשטר הטיפולי גם אימון גופני, וכן ניהול הדיאטה ע"י דיאטנית.

במקביל, במרבית המקרים ניתן לטפל בתסמונת באמצעות טיפול תרופתי, "מדובר בתרופות המעכבות אנזים המקטין יצור נוזל חוט שדרה במוח, נמצא כי תרופות אלו יחד עם ירידה במשקל מפחיתים את עוצמת הסימפטומים ובהדרגה מעלימים אותם, תוך שהם שומרים על תפקודי הראיה. אולם, כעשרה אחוזים מהאנשים שלוקים בתסמונת לא יגיבו לטיפול התרופתי, דבר שעשוי להביא לפתרון הבעיה באמצעות ניתוח".

הטיפול הניתוחי בחולים שמור לאותם חולים אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי מירבי, או במקרים של מחלה אלימה. כיום ישנן מספר אופציות ניתוחיות והן נקבעות בהתאם לקליניקה וממצאי הבדיקה.

פרופ' קסלר נתקלה פעמים רבות באנשים, בדגש על נשים, שסחבו את התסמונת במשך זמן רב מאחר והן פירשו את כאבי הראש כמיגרנות או כאב ראש הקשור ללחץ, תוך שאיכות החיים שלהן נפגעה באופן מהותי. לחלקן גם נגרם נזק בראייה, אם כי הגעה לעיוורון היא אירוע נדיר, "כמו תמיד, אבחון מוקדם של התסמונת הוא חשוב מאוד כדי למנוע נזק בלתי הפיך לראיה וכדי לעצור את הפגיעה באיכות החיים, עקב כאבי הראש", אומרת פרופ' קסלר, ומסכמת, "אם אתן או אתם סובלות וסובלים מהתסמינים הללו, חשוב מאוד לגשת להיבדק כדי להתחיל ולטפל בתסמונת כמה שיותר מוקדם".