הטיסות נעלמו והכנסות הבנקים מעמלות מט"ח נחתכו ב־23%

הדו"חות הכספיים של הבנקים לרבעון הראשון מראים לכאורה כאילו המשק חזר לשגרה - הכנסות המימון גבוהות, ההפרשות להפסדי אשראי ירדו ורווחיות הבנקים גבוהה (רווח של מעל ל־7 מיליארד שקל לחמשת הבנקים הגדולים ברבעון הראשון).

לעומת זאת, כשבוחנים נתונים נוספים, רואים שהתמונה הרבה פחות ורודה. סעיף ההכנסות מעמלות משקף טוב יותר את מצב המשק. הכנסות אלו בקרב חמשת הבנקים ירדו ברבעון הראשון של השנה ב־2.3% ל־3.63 מיליארד שקל.

הבנק הבינלאומי רשם את הירידה החדה ביותר, כשהכנסותיו מעמלות ירדו ב־5.9% לעומת הרבעון המקביל, ואילו בנק הפועלים רשם את התוצאה הטובה ביותר בסעיף זה - הוא שמר על יציבות והכנסותיו אף רשמו עליה קלה של 0.2% ל־970 מיליון שקל.

מבין העמלות בולטת ירידה בעמלות המט"ח, שנחשבות לאחד מבורות השומן של הבנקים. אלה צנחו ב־22.7% ברבעון הראשון לעומת המקביל והסתכמו ב־347 מיליון שקל. הירידה הבולטת היא בבנק דיסקונט, שם צנחו ההכנסות מעמלות אלה ב־28.6%, ואילו הירידה המתונה ביותר היא במזרחי־טפחות עם שחיקה של 18.6%.

בבנקים מציינים שיש כמה סיבות לשחיקה. ראשית, הרבעון הראשון התאפיין בתנודתיות גבוהה למדי בשער הדולר, שנע בין 3.58 ל־3.8 שקלים במהלך הרבעון. התנודתיות הזו הרתיעה חלק מהמשקיעים והפחיתה את הפעילות בשוק המט"ח.

בנוסף לכך, למלחמה היו השפעות נוספות. חלה ירידה במספר הנוסעים לחו"ל כך שהביקוש למט"ח ירד. כמו כן, בבנקים מציינים כי פעילות היבואנים והיצואנים השתבשה בשל מתקפות החות'ים בים האדום, מה שגם כן השפיע על היקפי הפעילות.

באחד הבנקים מוסיפים שברבעון שקדם לרבעון זה (הרבעון הרביעי של 2023) השקל היה חזק יחסית, וחלק מהלקוחות ניצלו זאת לביצוע גידור של שער המטבע, מה שהשפיע על הביקוש שלהם למט"ח ברבעון הראשון.

תחום נוסף שבו נרשמה ירידה היא עמלות העו"ש, שצנחו ב־11.5% ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל־605 מיליון שקל. בתחום זה בלטה הירידה בבנק הבינלאומי, שעמלות העו"ש שלו ירדו בכמעט 18% לעומת הרבעון המקביל, ואילו הירידה המתונה ביותר היתה בבנק לאומי שעמלות העו"ש שלו נשחקו ב־8.8%.

הירידה בעמלות העו"ש נובעת בעיקרה בשל הקלות שנתנו הבנקים ללקוחותיהם כחלק ממתווה בנק ישראל. במסגרת המתווה אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה זכאיות לפטור מעמלות. פטור זה גרע כמה עשרות מיליוני שקלים מהכנסות הבנקים ברבעון הראשון. בנוסף, גם הירידה בפעילות העסקית השפיעה על השחיקה בעמלות אלה.

תחום כרטיסי האשראי היה בשנים האחרונות מנוע צמיחה בעמלות הבנקים, גם בשל העלייה בשימוש בכרטיסים וגם כתוצאה משיפור במנגנון חלוקת ההכנסות בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי - לטובת הבנקים ועל חשבון החברות.

אלא שברבעון הראשון של השנה, אף שהמשק כבר החל לחזור פחות או יותר לשגרה, רשמו הבנקים גידול מינורי של 1.1% בלבד מהעמלות בפעילות זו ל־763 מיליון שקל. דיסקונט, המחזיק בחברת כאל, בלט בעלייה של 3%, ולעומתו בבנק הפועלים נרשמה ירידה של 3.2% בהכנסות בתחום זה.

לעומת זאת, הרבעון היה חיובי יחסית עבור הבנקים בתחום שוק ההון. הכנסות הבנקים מפעילות בני"ע צמחו ב־8.3% ל־720 מיליון שקל ברבעון הראשון לעומת המקביל. העלייה בלטה בבנק הפועלים, שהכנסותיו בתחום זה זינקו ב־13.5%. לעומתו, הרבעון המקביל בבנק הבינלאומי הראה את העלייה המתונה ביותר של 5.3% בלבד בהכנסות. בימים אלה מנסים בבנק ישראל לגבש רפורמה בתחום עמלות ני"ע, שאמורה להפחית עלויות ללקוחות, ולשחוק את הכנסות הבנקים בתחום, אולם היא עדיין לא קרמה עור וגידים.