הרפורמה המשפטית הולכת להשפיע גם על דיני המשפחה

בית המשפט העליון אחראי בשנים האחרונות על פסקי דין תקדימיים שלא רק ששינו את תחום דיני המשפחה והירושה, הם גם שינו את פני החברה הישראלית. די לציין את בע"מ 919/15 והשפעתו על חיובו של האב במזונות באחריות הורית משותפת, אם כי ישנם עוד פסקי דין רבים שההחלטות שניתנו בהן חרגו מהדף היבש או מהמשפחה הפרטנית המצויה בהליך גירושין, והשפיעו באופן נרחב על נורמות ותפיסות חברתיות.

מאז כינון הקואליציה החדשה ופרסום עיקרי הרפורמה המשפטית, עלו לא מעט סברות כי כעת, בהרכב הקואליציה הנוכחי, "קרב" הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני יתעצם כאשר בית הדין הרבני עשוי לקבל הרשאה להרחבת סמכויותיו. הצעת החוק הנוגעת להעברת סמכות המזונות לבית הדין הרבני היא צעד נוסף, וכנראה שלא אחרון, מתוך כמה צעדים אשר אמורים לחזק את בית הדין הרבני על חשבון בית המשפט לענייני משפחה. מגמה זאת מעלה חשש מסוים בקרב עורכי דין מתחום דיני המשפחה אשר מבינים כי חוקי המשחק עשויים להשתנות בקרוב, ומרוץ הסמכויות הידוע בין הערכאות עשוי לחזור ביתר שאת ולגרום לכאוס וחוסר ודאות משפטית.

לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה מסבירים שני מומחים משפטיים העוסקים בתחום דיני המשפחה והירושה, כיצד הרפורמה המשפטית עשויה להשפיע על תחום דיני המשפחה והירושה ועל משפחות בישראל.

עורכי הדין התייחסו גם לנושא האקטיביזם המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה, וגם להשפעה הצפויה של מגמת איחוד המשרדים וההקטנה הכמותית של משרדי עו"ד בסדרי גודל בינוניים על משרדי עו"ד בתחום דיני המשפחה.

לכתבה התראיינו עו"ד ארתור שני, מייסד, בעלים ומנכ"ל בארתור שני ושות' - חברת עו"ד, וד"ר יאיר שיבר, עו"ד ובעלים משותף ב'שיבר - חברת עורכי דין'.

צילום: יח"צ

כיצד יישום חלקי הרפורמה המשפטית עשוי להשפיע על עולם דיני המשפחה? האם לדעתך נראה את בית הדין הרבני מתחזק כתוצאה מהרכב הממשלה הנוכחי?

עו"ד ארתור שני: "ההיבט העיקרי שבו עשויה הרפורמה/המהפכה המשפטית להשפיע על תחום דיני המשפחה והירושה, הוא שינוי פניו של בית המשפט העליון, בין אם באמצעות ביטול עילת הסבירות, שינוי השיטה לבחירת שופטים או חקיקת פסקת ההתגברות. בית המשפט העליון, בכובעו כבג"ץ כלפי בתי הדין הרבניים והן כערכאת ערעור על בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט למשפחה, אחראי לשורה של החלטות דרמטיות בתחום דיני המשפחה והירושה, ששינו בעשרות השנים האחרונות את עולם דיני המשפחה מקצה לקצה.

התחזקות בית הרבני בתקופת הממשלה הנוכחית תלויה בעיקר בשינויים שיחולו במעמדו של בית המשפט העליון שמשמש ערכאת ביקורת, בדרך של עתירה (ולא ערעור) על בית הדין הרבני. בית המשפט העליון משמש כיום כ"בלם", ששומר על מעמדם של אנשים שבית הדין הרבני אינו חפץ ביקרם.

במידה והצעת החוק התלויה ועומדת, לפיה, יושבו סמכויות השיפוט של בתי הדין הרבניים, בדרך של בוררות, גם בעניינים שאינם בתחום המעמד האישי - נראה הדתה רבה יותר במערכת ודווקא הצעה זו פחות מדוברת כחלק מהביקורת על ההפיכה המשפטית".

ד"ר ועו"ד יאיר שיבר: "בית הדין, יכול לשאוב חיזוק לכוחו. במיוחד בכל הקשור לעניין מרוץ הסמכויות ופרשנות החוק. למשל, קיימת מחלוקת באשר לסמכות בי"ד לדון בתביעת מזונות ילדים שנכרכה לתביעת הגירושין. בשנים האחרונות ביה"ד עושה כל אשר לאל ידו - אפילו כנגד פסקי דין מפורשים של בימ"ש עליון - על מנת לפרש את הפסיקה כאילו אינה שוללת את סמכותו. ככל שתהא רפורמה וימונו בעקבותיה שופטים "מיועדים" או שופטים מטעם, יכול והפסיקה וההלכה הקיימת תשתנה. כמו כן, יש רצון להרחיב בחוק את סמכות ביה"ד לדון גם בעניינים אזרחיים ולא רק בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים".

עד כמה אקטיביזם משפטי נדרש בבית המשפט לענייני משפחה?

ד"ר ועו"ד יאיר שיבר: "בית המשפט לענייני משפחה, הינו בית משפט העוסק בדיני נפשות של הורים וילדים. לפיכך, לעניות דעתי, ככל שיהא פחות אקטיביזם שיפוטי של כל שופט ושופטת, כך המצב המשפטי והחובות והזכויות של הצדדים יהיו ברורים יותר. נכון להיום, בגלל אקטיביזם שיפוטי, יתר על המידה, לטעמי, אין כל וודאות משפטית. כך למשל, אם על פי חוק יחסי ממון, רכוש שהביא עמו צד לנישואין – אינו בר איזון, יצרה הפסיקה מודל של "שיתוף ספציפי" - לפיו גם בנכס טרום נישואין יכול שיהא שיתוף. לצורך כך, החלו אנשים לערוך הסכמי ממון בתקווה שאלו יבטיחו את רכושם טרם הנישואין. אולם, כיום ובעקבות "יתר אקטיביזם שיפוטי", גם הסכם ממון אינו מעניק ודאות בעניין זה וייתכן מצב שלמרות שהנכס הוא טרם הנישואין ובנוסף יש הסכם ממון – עדיין יש סיכוי שהצד השני יקבל בו זכויות".

עו"ד ארתור שני: "אקטיביזם שיפוטי ככלל, אינו ראוי. ביחוד בענייני משפחה, אקטיביזם נדרש רק במקרי קצה שבהם בפני בית המשפט מקרה חריג ש"החוק היבש" אינו מכסה אותם. זאת, בשל העובדה שקשה מאוד להתחקות אחר הרגלים והסכמים בהתנהגות שנוצרו בתוך התא המשפחתי לאורך השנים. לכן, רק במקרי קצה, שהדין הקיים לא "מכסה" משפטית, דוגמת משפחות בנות זמננו עם יחסי רב הורות, פרשת ההפריות באסותא ופרשת הילד איתן פלג. במקרים כאלה בית המשפט נדרש להשתמש בשיקול דעת מתחום האקטיביזם השיפוטי – טובת הילד, כבוד האדם וחירותו, הזכות לקניין ועוד – על מנת להכריע בנושא העומד בפניו. מאחר והמושגים 'צדק', 'טובת הילד', 'כיבוד רצון המת' וכיוב' הם מושגים חמקמקים והפכו להיות מטבע עובר לסוחר - יש להשתמש בכלים השיפוטיים, ובאקטיביזם - במקרי קיצון בלבד".

מגמת איחוד המשרדים הולכת והופכת נפוצה בענף עריכת הדין בישראל, מתוך רצון לתת מענה כוללני לכל ההיבטים המשפטיים תחת קורת גג אחת. האם תחום דיני המשפחה והירושה ימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית, כלומר כנישה שבה ישנם משרדי בוטיק ספציפיים המתמחים בעיקר בתחום דיני המשפחה?

עו"ד ארתור שני: "אכן ישנה מגמה של איחוד משרדים אשר משפיעה גם על תחום דיני המשפחה והירושה. אולם, בניגוד לתחומים אחרים, נישת משרדי הבוטיק שעוסקים בתחום דיני המשפחה והירושה בלבד לא צפויה להיעלם. זאת, כיוון שבתחום שלנו ליחס האישי ולמידת האמון שרוכש הלקוח לעורך דין שאיתו הוא חולק מידע אינטימי יש משקל רב ומשרדים גדולים מתקשים לספק יחס כזה. במובן הזה תחום דיני המשפחה שונה מאוד מנישות אחרות, שהקשר האישי בהן רופף יותר".

ד"ר ועו"ד יאיר שיבר: "אני סבור, כי למרות האיחודים השונים, עדיין קיימת חשיבות יתרה למשרדי בוטיק בתחום המשפחה שיעניקו טיפול אישי ללקוח. תחום המשפחה, שונה מיתר התחומים, שכן מעורבים בו רגשות, אמוציות ומפחי נפש. רק משרדי בוטיק יכולים להעניק מענה ללקוח בעניין זה".

d&b – לדעת להחליט