אחים לנשק ולסטארט-אפ: קשה לשלב בין רעות צה"לית לביזנס, אבל בהחלט שווה לנסות

איך עובדים בנעימים ובצורה מוצלחת עם חברים מהצבא, מהשכונה או מהאוניברסיטה? אני גיליתי את הדרכים לעשות את זה נכון כמעט במקרה. לא תכננתי לפתוח חברה מצליחה עם שני החבר'ה שבמקרה שובצו איתי לשמירה לילית בבסיס הטירונים בניצנים לפני עשור' אבל כך היה - ומאז אנחנו לומדים תוך כדי תנועה מהי המשמעות של שותפות עסקית בין חברים.

במהלך המסע המשותף אספנו יחד לא מעט תובנות לגבי עבודה, רבות מהן הורווחו בדם, יזע ודמעות. וזה בעצם השיעור הראשון שלמדתי בדרך – זה לא קל. כילדים, הדבר היחיד שאנחנו רוצים הוא להיות עם החברים שלנו, ולעשות איתם הכול. כמבוגרים, אנחנו נאלצים להכיר במורכבויות שהגשמת החלום הזה מביאה עימה.

העניינים לא הלכו חלק אחרי אותו לילה בעמדת השמירה, שבו לא הפסקנו להעלות רעיונות, לחלוק תכנונים ולהעז לחלום ביחד על פרויקט משותף. רצינו להקים מיזם cיחד, התאמצנו, אבל זה פשוט לא הלך. האם היינו צעירים מדי, או שהחברות עמדה בינינו לבין התנהלות עסקית חלקה? ייתכן. בכל מקרה, זה לקח עוד כמה שנים עד שהצלחנו לגבש רעיון מוסכם ולצאת לדרך משותפת.

חיילים חוזרים מחופשה. חולמים על אקזיט הביתה | צילום: שאטרסטוק

גם היום, שנים אחרי כן, האתגר שבעבודה עם חברים טובים חוזר מפעם לפעם. במעין איפכא מסתברא, דווקא החיבור שלנו במקום שאינו עסקי מסייע לנו בהתגברות על האתגר, בחשיבה מחוץ לקופסה וביכולת ליישב מחלוקות. אמנם העצה המסורתית היא לא לערבב עסקים עם משפחה או חברים, אבל כשנפגשנו שוב אחרי הטירונות, הבסיס האיתן שסיפקה לנו החברות איפשר ליצירתיות לפרוץ, המיזם שלנו החל לקרום עור וגידים - ומאז לא עצרנו.

חיילים ביחידת 8200. חברים אמיתיים לא מפנים גב כשקצת קשה | צילום: אביגיל עוזי

המפגש בבסיס הצבאי שונה במהותו מרבים מהמפגשים שאנחנו חווים בחיים, בטח בעולם העסקי. רק כך יכולתי אני, מהנדס תוכנה מנתיבות, להיפגש עם בוגר 8200 מהרצליה רואה חשבון מבאר שבע. החיבור הייחודי הזה – סוג של התנגשות בין רקעים חברתיים, גיאוגרפיים ואקדמיים – יצר פיצוץ של מוטיבציה ויצירתיות. וזהו שיעור נוסף שלמדתי: השוני בינינו מצליח להביא לצמיחה - ולו רק בשל העובדה שאנחנו חברים.

אם בסביבה עסקית סטנדרטית יש צורך מסוים בגישור על פערים, בהבנות הדדיות ובשיתוף פעולה, הרי שבשותפות שנולדה מתוך שונות יש צורך בכל אלה פי כמה וכמה. למדנו שבמקום לראות בחברות בינינו מכשול או דבר שצריך להעלים מהיומיום בפרויקט, הדרך ההפוכה היא דווקא הנכונה. הבנו שצריך להשתמש בחברות הקיימת בינינו כמו דבק שמחבר את כל החלקים.

חיכוכים ומחלוקות במיזם טק שמבוסס על שותפות עסקית גרידא נפתרים לרוב בדרכים של פרוטוקולים מסודרים, בהחלטת יחיד של המנכ"ל, בפגישות גישור, בתוכנית אב וכדומה. ופעמים, הם פשוט לא נפתרים, נגררים והופכים לטינה או לסכסוך מתמשך. אצלנו, לעומת זאת, החומר המחבר לא עשוי מגישה תועלתנית-עסקית, אלא מחברות ארוכת שנים. וגם את זה למדתי: אין דרך טובה יותר לגישור על פערים מקצועיים מאשר בירה אחרי העבודה או מפגש משפחות לארוחת שישי.

טל לוי | צילום: ניר סלקמן

בסופו של דבר, מסע עסקי עם חברים מהעבר הוא לא תמיד פשוט, אבל הוא יכול להיות מתגמל בהמון דרכים ולהוליד מיזמים מדהימים. הדרך רצופה אתגרים שיש להתגבר עליהם, אבל היופי הוא שהחברות עצמה היא זאת שמסייעת להתקדמות ולפתרונות. צריך להודות: זה לחלוטין לא מתאים לכולם, ויכול להיות שפעמים רבות הבחירה הנכונה היא להפריד בין החברים לעבודה, אבל כשזה מצליח – זה מצליח בענק.

כותב המאמר הוא טל לוי, בעלים ו-CTO של קבוצת AnyApp וחברת StartPlan