נתי סיידוף: "מה שקנינו בשדה דב היה לא לעניין, אידיוטי, הזוי"

נתי סיידוף, שש שנים בדיוק אחרי שרכשת את השליטה (47%) בשיכון ובינוי משרי אריסון תמורת 1.1 מילארד שקל, אתה עדיין מורווח יפה על ההשקעה אבל המניה רחוקה מהשיא שלה. היא צנחה ב־25% בשנה וב־60% בשלוש שנים, ונסחרת כיום ב־6.76 שקל.

"השוק צודק, אבל גם תמיד יש לו תגובת יתר. מבחינתי כשקניתי את החברה ב־2018 בדקתי כמה כל חלק של החברה שווה, והיום כל חלק עדיין שווה יותר מהמחיר שבו קניתי אותה — האדמות והנדל"ן. מה שקנינו בשדה דב היה לא לעניין, אידיוטי, הזוי. אבל קנינו גם פעילות בתחום האנרגיה שהולכת חזק מאוד, הנדל"ן חזק מאוד, ויש לנו פרויקטים אדירים של פינוי־בינוי. מחיר החברה והקרקעות עלה בצורה מטורפת בשש השנים מאז שקנינו את החברה, הרבה יותר מהשווי כשאני קניתי אותה".

מה צריך לעשות כדי לשקם את אמון המשקיעים בה ולהשיב אותה לצמיחה מחודשת?

"אני מחפש מה עשיתי רע, איפה האחריות שלי. אני צריך להיכנס לבורד ולעשות עבודה, כי המניה ירדה. מה בדיוק? לא אגיד פה ואני גם צריך להיכנס יותר פנימה כדי לדעת. לא הייתי מעורב — וזה ישתנה".

הדיור להשכרה שהשקעתם בו בשדה דב לא נהפך למשקולת?

"זו היתה טעות חמורה לקנות בנייני דיור להשכרה לפני שהריבית התחילה לקפוץ. אבל צריך להסתכל על זה בצורה ריאלית, כמובן שזו היתה טעות, אבל גם השכירות עלתה בצורה מאוד משמעותית — וזה ממתן".

הריבית הגבוהה לא פגעה בכל ההיגיון העסקי שמאחורי דיור להשכרה?

"בטח שכן. אבל זה פחות גרוע ממה שחושבים. כי יש גורמים שמפצים על חלק מהריבית שעלתה. בסופו של דבר הריבית תרד".

מה החוזקות של שיכון ובינוי, ממה אתה מרוצה?

"יש לנו פעילות של אנרגיה מתחדשת ופיתחנו את זה גם לפעילות אנרגיה של גז טבעי שלא היתה קודם, וזו קנייה מוצלחת (רכישת תחנת הכוח חגית מחברת חשמל ד.ב); הפעילות בארה"ב (יזמות של פרויקטי תשתית, גשרים, כבישי אגרה ועוד ד.ב) מאוד חזקה, וזה רק עכשיו מתחיל; ולאירופה (זרוע הקמת נדלן למגורים במזרח ומרכז אירופה ד.ב) יש ערך מאוד משמעותי. זה למעלה מ־10,000 יחידות אדמה לבנייה, שמספיקים למעלה מ־11 אלף יחידות דיור. זה לא בליבה של העסק, אבל יש לזה ערך. כך שהחברה שווה הרבה כסף למרות עצמה. כלומר, החברה הזאת עתירת נכסים כה רבים שקשה להרוס אותה. רק האדמות שוות יותר מהחברה".

על נכסי שיכון ובינוי: "מחיר הקרקעות עלה בצורה מטורפת מאז שקנינו את החברה. היום עדיף להיות עשיר באדמות מבשקלים. נוכל לבנות עשרות אלפי דירות"

החברה שאתה בעל השליטה בה (היום ב־41.38%) איבדה את אמון המשקיעים?

"איבדנו את אמון המשקיעים ובצדק. אם אני הייתי משקיע — הייתי מאבד אמון. הייתי מענטש פר־אקסלנס כבעלים: רק הכנסתי כסף לחברה ולא הוצאתי כסף. אבל מה שיש בחברה זה בעל שליטה שלא שולט, לא נמצא בעניינים. וחברה ללא שליטה זה לא טוב. בעל השליטה שלא שולט זה לא בריא. אז מי אחראי? אני. מצד שני רק שמתי כסף, רק טרחתי, רק עשיתי, יכולים להגיד שאני נייס־גאי, כאדם הייתי נותן לעצמי ציון גבוה מאוד כי להכניס כסף לחברה עלה לי המון כסף. אבל בתור בעלים ציון נכשל בגלל שלא הייתי שם. עבדתי בשביל המדינה ולא בשביל החברה, אבל אי אפשר להזניח חברה. בשנה שעברה באתי, אף פעם לא ליותר משבוע. הייתי מעורב חודשיים בקיץ ומיד אחריו פרצה המלחמה. התמקדתי בנושאים יהודיים שאני עוסק בהם בגלל המצב. אז תמיד אפשר לתת תירוצים — אבל אני לא מאמין בזה. תירוצים זה למפסידנים. עכשיו המבט מרחוק, אבל אני צריך לבוא לארץ ולהגביר מעורבות. אני לא מאשים את המשקיעים".

מאשים את המנכ"ל תמיר כהן?

"דבר כזה לא אגיד. אם המנכ"ל פישל הכישלון הוא שלי ואני צריך לקחת אחריות על הכישלון הזה".

מה אתה אומר למשקיעים בעצם?

"באתי להיות ציוני ועליתי לאנשים כסף. בחיים שלי לא היו לי שותפים, אני היחיד בנדל"ן שלא השתמש בכספים של אחרים רק של עצמו (סיידוף שילם ולא נטל הלוואה כשרכש את השליטה בשיכון ובינוי, אף שהחברה עצמה נטלה חוב משמעותי ד.ב). איכזבתי את קהל המשקיעים אבל עליתי לעצמי יותר כסף מלכל אדם אחר. שווי ההחזקה שלי ירד ב־70%‑75% מהשיא. אבל הערך בחברה עדיין נמצא וגדול מאי פעם, מבחינת החלקים בתוכה. הערך הזה הוא מאוד גדול כי השווקים של הנדל"ן חזרו לגדול, ויש לנו יותר קרקעות לבנייה מאי פעם, במחיר שעלה דרסטית מכשקנינו, אז תעשו את החשבון הפשוט. ההשקעה באנרגיה היתה החלטה מאוד חכמה של ההנהלה, ומגיע להם פרגון. עכשיו נתרכז במדינת ישראל ובאמריקה, ובאירופה יש זרוע נדל"ן שהיא לא לב הפעילות אבל שווה הרבה כסף. אפריקה שהנחילה לנו כל מיני הפתעות לא נעימות והיא בעיקר נטל — תרד. נפטרנו מרוב הדברים הגרועים".

לאן הולכים מכאן?

"לא צריך להיות גאון גדול. צריך להית מרוכז ולא לקחת צ'אנסים. צריך להסתכל על כמה ערך יש בחברה, החברה צריכה לקבל תשואה של 7%‑8% על הייזום, ואם היא לא יכולה — עדיף שתיתן הלוואות למשכנתאות ב־7%‑8% בעצמך. צריך להכניס את החברה לתחום של הלוואות כסף. אם אתה יכול להלוות, יש מספיק אנשים שישמחו לקחת הלוואה בריבית כזאת, וכך לשלם את החובות ולהפוך את החברה מלווה למלווה".

הריבית בשמים זה מחריף את החוב שלכם שעומד על 11.3 מיליארד שקל.

"היום עדיף להיות עשיר באדמות מלהיות עשיר בשקלים. אנחנו, לפי מה שנאמר לי וקראתי, מספר 2 אחרי מדינת ישראל בבעלות על אדמות, יכולים לבנות עשרות אלפי יחידות. יש בום בענף למרות הריבית הגבוהה".

עם איזה פועלים תבנה בדיוק? הענף במחסור.

"עובדים עם מי שיבוא. מולדובים, טורקים, אפריקאים, בני דודים. לקחנו לפרויקטים שלנו פועלי בניין מהודו. לפני שמביאים פועלים הודים לארץ עושים להם בדיקה, אם הם יודעים איך לעבוד. זה מה שנאמר לי על ידי גורמים בחברה שלי, שבודקים אותם. גם סינים אפשר להביא במספר יותר מוגבר. נכון, הם יקרים יותר אבל עובדים כמו שלושה פועלים. אלה עובדים חזקים, יותר מפועלים פלסטינים שלא מגיעים כרגע".

מפתיע לשמוע בעל חברה ציבורית מדבר באופן כל כך ישיר.

"אני אומר את זה כי האמת משחררת אותך. אני אוהב לומר 'טעיתי'. אני מחפש איפה טעיתי כמה פעמים ביום. אנשים רוצים להרגיש ביג שוט. אני אוהב לחשוב שאני כלום. כולם רצים מהר או לאט ומגיעים לאותו מקום באותה צורה, כשאתה זוכר את זה — אתה לא צריך להרגיש ביג שוט".

אתה תומך מרכזי ב־IAC, ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית, וב־StandWithUs, שנאבק בגילויי אנטישמיות וה־BDS. עד כמה יהודים מרגישים מאוימים היום?

"אתה מרגיש מאוים ברגע שאתה מדבר עברית כשאתה באזור שבו יש אנשים עוינים. היום אפילו ללכת עם כיפה לבית הכנסת חושף אותך להתקפה".

על תוכניות החברה לעתיד: "החברה צריכה לקבל תשואה של 7%-8% על הייזום, ואם היא לא יכולה — עדיף שתיתן הלוואות למשכנתאות בעצמה. וכך לשלם חובות"

אתה חש תסכול הסברתי?

"את הפוגרום בפסטיבל הנובה העיתונות לא אהבה, אלה מראות לא נעימים, אבל זו המציאות. והנראטיבים המובילים בתקשורת מתייחסים תמיד לישראל כמדכאת ולפלסטינים כאל המסכנים. ב־7 באוקטובר התקיים ג'נוסייד לפי כל הגדרה, ובסוף מאשימים את הנאנסת באונס. חלק מהדיווחים משפיעים על התפיסות. אפילו לאשתי שכל חייה זה ציונות ועזרה לישראל לפעמים אני צריך להסביר את המציאות בעיניים פחות תמימות".

מה הכי מתסכל?

"האנטישמיות הפנים־יהודית היא הדבר הכי מסוכן שיש. נדהמתי לגלות שארגון יהודי התגלה כתורם משמעותי לאינתיפאדת האוהלים בקמפוסים האמריקאיים. אלן דרשוביץ אומר שהאנטישמים הגרועים ביותר הם הפרופסורים ממוצא ישראלי, שיודעים לגדף את ישראל כשהם מחפשים משרה — בידיעה שאם תעשה את זה יתנו לך הכל".

איך ייתכן שהנארטיב הפרו־חמאסי שולט בקמפוסים?

"אני אדם שרואה בשחור ולבן. אני לא מספיק חכם כמו אותם פרופסורים כדי לעשות מהמחשבה שלי פרעצל. באוניברסיטאות מלמדים שהכל מסובך וכל דבר מסובבים לאשמתנו. אפילו שפתחו נגדנו במתקפת רצח ברברית, במוצהר אומרים שם 'ליהודים אין זכות קיום בישראל'. והסטודנטים הם כמו ספוג: אוכלים מה שמאכילים אותם".

מה צריך להשתנות?

"באוניברסיטאות לתורמים יהודים איכפת רק שהשם שלהם יהיה על הבניין, בעוד שלתורמים הערבים אכפת ממה שמלמדים בתוך הבניין. המצב האבסורדי שנוצר הוא שבניינים על שם תורמים יהודים משמשים להפצת אידיאולוגיה אנטי־ישראלית. הכסף היהודי לא רק שלא מתחרה עם מדינות ערב אלא גם לא מכוון בצורה נכונה".

איך פועלים בסביבה הרעילה ליהודים בזמנים כאלה?

"ב־StandWithUs יש מחלקה משפטית עם 250 עורכי דין שרובם עובדים בהתנדבות. אנחנו שידכנו לפרופ' שי דוידאי שנלחם נגד המתקפה האנטי־ישראלית באוניברסיטת קולומביה עורכי דין מניו יורק שמומחים בענייני עבודה, והוגשה תביעה על כך שכשהוא בא לשערי האוניברסיטה עם כרטיס המרצה שלו — לא נתנו לו להיכנס, על סמך מה לא נתנו לו? זו תביעה שהוא חייב לנצח בה".

עד כמה מימון זר משפיע?

"האנשים הכי חכמים מתחנכים באוניברסטאות שקיבלו מליארדי דולרים מסעודיה, קטאר וכו'. רק אוניברסיטת נורת'ווסטרן היוקרתית קיבלה 600 מיליון דולר מקטאר. כשנשיא האוניברסיטה זומן לפני ועדה כדי להבין מדוע איפשר פעילויות אנטי־יהודיות בקמפוס, הוא התגאה בזה שהוא עצמו יהודי ושאל: 'איך אני יכול להיות אנטישמי אם המשפחה שלי נספתה בשואה?'. אבל לקח לו חמישה ימים כדי לפעול נגד אינתיפדת האוהלים של פורעי החוק הפלסטינים בקמפוס שלו. איתם עושים הידברות — בלי להידבר בכלל עם הצד היהודי בקמפוס. למה לקח כל כך הרבה זמן לפנות אותם? בעיני זו תופעה חמורה. ראשי אוניברסיטאות נורת'ווסטרן, רטגרס ו־UCLA, שעקבתי אחרי אופן ההתמודדות שלהם — מקבלים בעיני ציון נכשל. מחאת האוהלים שפרצה בעקבות 7 באוקטובר הפכה אותנו ליהודים נרדפים כמו לפני 80 שנה, כשהינו חסרי אונים ולא נלחמנו. שוב נלך כצאן לטבח?".

מה הכי מפריע לך כעת באוניברסיטאות?

"בכל אוניברסיטה יש תחום שעוסק במגוון, שוויון והכלה. יש היפר רגישות כלפי כל מי שהרגיש מופלה. בעלי מגדר מסוים שמבקשים שיפנו אליהם בלשון מגדר אחר — את כל אלה עוטפים בצמר גפן, מצד שני לאיים על חיי יהודים — אפשר וזה בסדר. להגיד 'להשמיד את ישראל' אין בעיה. יש היפר רגישות לכולם חוץ מליהודים. כשאמרתי שזו המגמה אמרו לי 'אתה רוצה לזרוע פחד כדי לאסוף כסף לארגון שלך'. אבל הפכנו לאזרחים סוג ב' במדינה שבה אנחנו חיים. כל מיעוט מקבל הגנה חוץ מיהודים".

לקראת הבחירות הקרובות בארה"ב — מי טוב יותר לישראל, טראמפ או ביידן?

"טראמפ הוא קומיקאי. כשזוג בדייט ראשון והוא מצליח להצחיק אותה — הוא יודע שהיא שלו, אז ככה זה טראפ עם הציבור. הוא לא חכם, אבל הוא גאון בלהבין מה הציבור שלו רוצה. ולאחר שהורשע — קרנו רק עלתה. כי רוב האנשים לא הבינו בכלל על מה האשימו אותו ומרגישים שנעשה לו עוול. אין ספק שטראמפ יותר טוב לישראל. ביידן הוא בינתים כמו פנס שנגמרה לו הבטריה, הוא מהבהב. אם הוא ימשיך להיחלש — הוא לא יגיע עד אוגוסט, הדמוקרטים יהרגו אותו בדרך. אבל הוא מאוד עקשן, רוצה להיבחר לעוד עוד ארבע שנים. הפחד שלי הוא שבגלל ההיחלשות שלו הוא יוחלף בחודש האחרון על ידי מישל אובמה, שמאוד אהודה ויכולה לנצח את טראמפ. כי כל מי שייכנס למערכת הבחירות ברגע האחרון ייכנס נקי, עוד לא יספיקו ללכלך עליו ואז מדינת ישראל בצרה, כי כל מועמד חדש וצעיר מקרב הדמוקרטים יהיה גרוע יותר עבורה מביידן. ביידן עוד לפחות מחויב לישראל, אבל הדור הצעיר — תראי מאיפה הם באו. הם תוצר התפיסות שרואים היום באוהלים בקמפוסים".

אם כל כך רע למה אתה נשאר?

"קשה לעקור. אנחנו לא צעירים. היום אני לא ישראלי. אני ישראלי־אמריקאי. שלושה רבעים מחיי חייתי בארה"ב, אשתי אמריקאית, הילדים אמריקאים. כל המשפחה שלנו פה. יש יהודים שמדברים על הגירה בתוך ארה"ב לאזורים יותר ידידותיים כמו פלורידה או טקסס".