איך עומדים ביעד האנרגיות המתחדשות? משנים חישוב

רשות החשמל מעוניינת להציג הצלחות בהטמעת אנרגיות מתחדשות, והיא מפרסמת נתונים אופטימיים המלמדים על עמידה לכאורה ביעדים שנקבעו. אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה שהמספרים לא מבוססים על נתוני אמת, אלא על אומדנים בלבד, שנויים במחלוקת, שאינם תואמים את החלטת הממשלה וגם את האופן שבו נמדד היעד, למשל לפני שנה.

כך, בתחילת דצמבר הציג מ"מ יו"ר רשות החשמל יואב קצבוי לוועדת הכלכלה של הכנסת תמונת מצב מרשימה לכאורה שלפיה, נכון לאותו מועד, 9.1% מהחשמל בישראל מיוצרים מאנרגיות מתחדשות. המצג באותה ישיבה היה כי ישראל קרובה מאוד להגיע ליעד של 10% אנרגיות מתחדשות בשנת 2021. 

אילו נתון זה הוא אמיתי ואמין — מדובר היה בהישג מרשים ביותר, שכן מדינת ישראל סיימה את שנת 2020 עם נתון מאכזב של 5.7% בלבד חשמל שנצרך מאנרגיות מתחדשות. זאת כשהיעד שאישרה הממשלה ל־2020 היה 10% אנרגיות מתחדשות.

פרויקט סולארי באלונים. אין סיכוי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת | צילום: אבי אריש

לשנת 2021 לא נקבע יעד רשמי, אולם היעד לשנת 2025 הוא 20% אנרגיות מתחדשות, והמטרה היא כמובן להגביר משמעותית את קצב הטמעת האנרגיות המתחדשות ולהצליח לעמוד בו. 

לפי רשות החשמל, ההספק המותקן (הכוונה ליכולת הייצור של כל המתקנים שכבר מותקנים ופועלים) של אנרגיות מתחדשות עמד בינואר 2021 על 2,640 מגה־ואט ששיקפו 6.9% עמידה ביעד, ביולי כבר גדל ל־3,000 מגה־ואט והעמידה ביעד זינקה ל־7.9% ובדצמבר ההספק עמד כבר על 3,600 מגה־ואט והעמידה ביעד כבר 9.1%, ממש נושק ל־10% אנרגיות מתחדשות, המספר העגול שלא הושג בשנה שעברה.

ערכי הייחוס שונו

מהנתונים ניתן לראות כי כבר בינואר 2021 חל זינוק חד ומחשיד בנתונים: מ־5.7% בסוף  2020 ל־6.9% אנרגיות מתחדשות בחודש העוקב. איך זה אפשרי? מתבר שערכי הייחוס שונו. אם ב־2020 נבדקה הצריכה של אנרגיות מתחדשות, ב־2021 החל להיבדק הייצור.  

השינוי והמעבר ממדידת צריכה למדידת ייצור הוא משמעותי. ב־2020 5.7% מהחשמל שנצרך היו מאנרגיות מתחדשות, אבל במונחי ייצור מדובר ב־6.9%. מקור הפער הוא בעובדה שמשק החשמל מייצר רזרבות חשמל, כך שסך הייצור גדול מסך הצריכה.

אפשר לבדוק את הייצור ואפשר לבדוק את הצריכה, אבל אם עוברים בן לילה מבדיקת צריכה לבדיקת ייצור, יוצרים על הנייר זינוק מלאכותי בנתונים — שלא משקף שינוי בפועל.

שרת האנרגיה קארין אלהרר. נתוני האומדן הוגשו גם למזכירות ועידת האקלים של האו"ם | אוראל כהן

בהחלטת הממשלה משנת 2015, שבה הוגדרו יעדי התחדשות ל־2020 ו־2025, נכתב במפורש כי החישוב נעשה מתוך "סך כל צריכת החשמל" — משמע צריכה ולא ייצור. מקור בתחום אומר כי בסוף 2020, כשכבר היה ברור, מצד אחד, שישראל רחוקה מאוד מלעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, ומצד שני היתה חייבת להעלות עוד יותר את יעדי האנרגיות המתחדשות כדי להתמודד עם משבר האקלים, החליט מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי שאפשר לעבור לבחון ייצור ולא צריכה. 

באוקטובר 2020, בהחלטת הממשלה שתיקנה את היעדים ל־2030 של 30% מתחדשות, הניסוח כבר מדבר על ייצור ולא על צריכה. הניסוחים שונו כדי להקל את העמידה ביעדים. עם זאת, היעד ל־2020 שעדיין לא הושג, לא שונה. וגם לא היעד ל־2025, שם עדיין צריכים לבדוק את הצריכה.

אבל זה לא הכל. הנתונים האופטימיים של רשות החשמל מציגים את העלייה המתמשכת בהספק המותקן של אנרגיות מתחדשות, כלומר כוח הייצור של מתקנים שכבר פועלים, וגוזר מתוכם את שיעור העמידה ביעד.  

במרכז המחקר והמידע של הכנסת מצאו שאופן החישוב של רשות החשמל בעייתי. במסמך רקע שהוכן לוועדת הכלכלה נכתב: "אין ביכולתנו לומר מדוע רשות החשמל אינה משתמשת בנתוני הייצור בפועל ומסתפקת בהצגת אומדנים"

את ההספק המותקן יכולה רשות החשמל לדעת בזמן אמת ובכל רגע נתון: כל מתקן שמחובר לרשת מתווסף מיד לרשימה.  איפה הבעיה? הספק מותקן מתחיל לייצר, מטבע הדברים, רק ברגע שהוא מותקן. כך לדוגמה נניח שבחודש מרץ היו 2,700 מגה־ואט מותקנים והשאר הותקן בחודשים שלאחר מכן, וברור שהם לא ייצרו חשמל כל השנה אלא רק בחלק ממנה. לכן ההשפעה של כל מתקן שהתווסף במהלך השנה על העמידה ביעד שמבוסס על סיכום השנה כולה תהיה חלקית בלבד, בהתאם למספר החודשים שבהם ייצר חשמל.

במילים אחרות, נניח שכדי לעמוד ביעד של 10% מתחדשות היה צריך 3,900 מגה־ואט מותקן — צריך ש־3,900 מגה־ואט יהיו מחוברים כבר מ־1 בינואר וייצרו שנה שלמה כדי לעמוד ביעד שהוא ממוצע שנתי. לכן, אם בדצמבר ההספק המותקן המצטבר הוא 3,500 מגה־ואט וחלק משמעותי ממנו חובר רק במהלך השנה, אין סיכוי להגיע ל־10%. ואת זה אפשר להבין עוד לפני שצללנו למספרים והנוסחה המסובכת של רשות החשמל.

אם כך, איך ייתכן שהתחלנו את השנה עם 2,600 מגה־ואט ונסיים אותה נניח עם 3,700 מגה־ואט, אבל הממוצע השנתי כולו יהיה 3,700 מגה־ואט? זה לא הגיוני.

נתוני אמת: עוד חודשיים

ברשות החשמל הסבירו שאכן הנתונים שהציגו לכנסת לא חושבו על סמך צריכה ואפילו לא על סמך הייצור. אלו נתונים שיהיו זמינים לכל המוקדם בעוד חודשיים, כשתסתיים עריכת הסיכום השנתי. מתברר שרשות החשמל למעשה מציגה אומדן: הרשות בוחנת את העמידה ביעדי הממשלה דרך "יכולת ייצור שנתית של הספק מותקן בנקודת זמן מסוימת מול צריכה שנתית, המחושבת כממוצע של צריכה שנתית שנה אחת אחורה וצריכה שנתית צפויה שנה אחת קדימה — שהיא גבוהה יותר". 

מי שההסבר הזה נשמע להם מסובך ולא ברור לא לבד. "המציאו מונח שלא קיים של הספק פוטנציאלי", אומר גורם בכיר בתחום. "כלומר הם מחשבים מתקנים גדולים שחוברו בדצמבר כאילו ייצרו כל השנה ומשקללים אותו לממוצע מוזר של שנתיים. זו בדיחה, זה לא הנוסח של החלטת הממשלה".

לדברי המקור, "הנושא מספיק חשוב כדי שיובהר אחת ולתמיד אם סוטים מנוסח החלטות הממשלה, שגם הוגשו למזכירות ועידת האקלים של האו"ם, או מקיימים את ההחלטות כלשונן".

בכיר במשק האנרגיה: "ברשות המציאו מונח שלא קיים של הספק פוטנציאלי. כלומר הם מחשבים מתקנים גדולים שחוברו בדצמבר 2021 כאילו ייצרו אנרגיה מתחדשת כל השנה ומשקללים זאת לממוצע מוזר של שנתיים. זה לא הנוסח של החלטת הממשלה"

גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא שאופן החישוב של רשות החשמל בעייתי. במסמך רקע שהוכן לקראת הדיון בוועדת הכלכלה בחודש שעבר כתבו המחברים: "אין ביכולתנו לומר מדוע רשות החשמל אינה משתמשת בנתוני הייצור בפועל ומסתפקת בהצגת אומדנים".

רשות החשמל טוענת שאת נתון ייצור האנרגיות המתחדשות מתוך כלל הצריכה השנתית ניתן יהיה לחשב רק חודשיים או שלושה לאחר ש־2021 נגמרה. לכן, טוענת הרשות, אין זה הגיוני להשאיר את הנתונים בעלטה והרשות מעדיפה לפרסם את התחשיב שערכה. 

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "העמידה ביעדי הממשלה נבחנת באופן שוטף באמצעות מדד המבטא את היכולת הייצור השנתית של ההספק במותקן בכל רגע נתון, ביחס לצריכה השנתית. באמצעות מדד זה ניתן לעקוב אחרי קצב העמידה ביעדים בכל זמן נתון, ללא הטיות עונתיות, הן של הייצור והן של הצריכה. מדד זה מקובל מאד בעולם לבחינה שיעור החדירה של אנרגיות מתחדשות. 

"ובנוסף לכך, הרשות מפרסמת בכל שנה גם את הנתונים של הייצור בפועל ביחס לצריכה בשנה החולפת. כאמור אין משמעות לפרסום נתון של ייצור בפועל ביחס לצריכה בפועל לפני תום השנה, בשל העונתיות.