"המדינה צריכה מתקנים אסטרטגיים בשליטתה כדי שימשיכו לפעול גם במלחמה"

"במשק המים לא צפוי תרחיש של עלטה כמו במשק החשמל. המים בכל מקרה ימשיכו לזרום לבתים בישראל בזמן המלחמה, גם אם זה יהיה בהיקף מצומצם יותר", כך אמר המשנה למנכ"ל מקורות דני סופר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה - לחצו כאן

סופר אמר את הדברים בפאנל שעסק בתשתיות לאומיות ונערך בהנחיית כתב כלכליסט יובל שדה. פרט אליו השתתפו בפאנל גם יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר, וראש החטיבה העסקית בבנק לאומי ליאת שוב.

לדברי סופר, "אנחנו בנויים על כמה רובדים של מקורות מים, ובחירום בונים על מאגרי המים התת-קרקעיים שלנו ועל הכנרת. המקור הזה הוא רחב מאוד, ויש הרבה מאוד קידוחים פזורים בשטחים נרחבים, משהו כמו 1,000, שיהיה קשה מאוד לפגוע בכולם בו זמנית. המדינה ראתה במים כמשאב אסטרטגי, והוקמו מתקני התפלה ששמרו לנו על המשאב הזה כדי שלא יתכלה. שומרים עליו כך שהוא תמיד יהיה זמין ובוודאי בעיתות חירום. יש לנו מאות גנרטורים מדן ועד אילת שיודעים לספק את תצרוכת המים לכל דורש".

שאול שניידר, נמל אשדוד הוא הנמל הממשלתי האחרון, ובזמן המלחמה הוא משמש כחצי זרוע ממשלתית. מה שמוביל אתכם כחברה ממשלתית זה האינטרס העסקי או הלאומי?

שניידר: "אנחנו בבעלות ממשלתית וזה מטיל עלינו חובה לשרת את המשק הישראלי גם בתקופה של מלחמה עצימה, וכך עשינו. הנמל לא הפסיק לעבוד לרגע גם ב-7 באוקטובר וגם היום. גם כשסבלנו מכך ש-100 עובדים שלנו היו במילואים ומכך שעשרות מהעובדים שלנו מהעוטף. נמל אשדוד הוא אחד המתקנים האסטרטגיים במדינה ואנחנו נותנים מענה לכל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו נותנים אפשרות גם למערכת הביטחון לפרוק מערכות ביטחוניות, גם לצי האמריקאי עם מספר דו-ספרתי של כלי שיט ולגורמים נוספים. כל העיסוקים המגוונים שלנו מחייבים אותנו לתת מענה מלא ולפעול ברציפות תפקודית. במקביל, הפעילות המסחרית שלנו נמשכת כסדרה. אם ברבעון הרביעי של 2023 ההכנסות שלנו עמדו על 205 מיליון שקל, ברבעון הראשון הם גדלו ל-214 מיליון שקל וברבעון השני זינקו ל-249 מיליון שקל. רף ההכנסות שלנו עולה כי אנחנו צריכים לממן את עצמנו ולהמשיך לשלם משכורות".

ליאת שוב, פרמיית הסיכון של ישראל עולה וחלק מהחברות הזרות חוששות להגיע לכאן. האם כבנק שמממן פרויקטים של תשתית בישראל קשה יותר להשיג מימון?

שוב: "אחרי יותר מ-9 חודשים של מלחמה אנחנו נמצאים במציאות מאתגרת ואין ספק שזה לא פשוט למשק, אבל בכל זאת המשק נכנס לתקופה הזאת בצורה חזקה. פרויקטים של תשתיות לאומיות הם צורך שמתחבר במטרה המשותפת של המדינה והיזמים הפרטיים, ולכן יש רצון גדול להביא את הפרויקטים האלה להצלחה. בעבר ראינו שהפרויקטים האלה מגיעים לסיום ומצליחים, וכך יהיה גם בעתיד. אנחנו חושבים שאלה פרויקטים שחשוב לממן, ואין שום סיבה שהם יצומצמו".

אין חשש שהממשלה לא תצליח לממן את הפרויקטים האלה?

שוב: "לא. יש פה מטרה משותפת גם למדינה וגם ליזמים פרטים. המשק לא יוכל להמשיך להתפתח בלי הפרויקטים האלה ולכן אין ספק שימשיכו".

דני סופר, אתם פועלים גם במדינות אחרות ומספקים מים גם לירדן ולרשות הפלסטינית. האם 7 באוקטובר השפיע בנושא הזה? רואים חוסר נכונות לפעול איתכם בקרב גופים זרים?

סופר: "ב-7 באוקטובר היתה סטגנציה, אבל מתחילת השנה לא רק שלא רואים עצירה, אלא אפילו גידול בבקשות שמגיעות אלינו, בעיקר לתת ייעוץ וטכנולוגיה. אנחנו מתכננים להגדיל את כמויות המים גם לירדן וגם לרשות הפלסטינית. בעניין הזה, העסקים כרגיל וטוב שכך".

שאול שניידר, בקווי היסוד של הממשלה כתוב שיש לפעול להפרטת נמל אשדוד אבל התוכנית הזאת לא ממש מקודמת, ואתם מקדמים הנפקה של מניות החברה. האם היא לא התחמקות מפתרון של הבעיה הבסיסית של הנמל שהיא ניהול ממשלתי במקום ניהול פרטי?

שניידר: "קודם כל, אנחנו פועלים כחברה עסקית. אנחנו פועלים לפי כל הכללים החשבונאיים כי אנחנו רואים את עצמנו כגוף עסקי. נכון שיש עלינו משקולות כגון הסכמי עבודה קיבוציים שמקשים עלינו, אבל אחרי 7 באוקטובר, בהסתכלות קדימה, ברור שהמדינה צריכה מתקנים אסטרטגיים בשליטתה שימשיכו לפעול גם במצב של מלחמה".

נמל חיפה תיפקד בתור זרוע של המדינה.

שניידר: "נמל חיפה תיפקד, אבל לא נתן את המענה הביטחוני שאנחנו מספקים. לגבי המהלך של הפרטה, אכן אנחנו פועלים כדי לקדם גיוס הון לחברה. במצב של הנפקה בבורסה בתל אביב – זה יעשה טוב גם לבורסה וגם לנמל אשדוד".

ליאת שוב, את חושבת שהמדינה עושה מספיק בנושא התשתיות? יש לכם מספיק במה להשקיע?

שוב: "המדינה יכולה לעשות יותר, ומאוד חשוב להמשיך בכך. אנחנו יודעים שיש פרויקטים שעתידים לצאת ומאוד חשוב שייצאו בזמן והבירוקרטיה תקוצר כי בסופו של דבר חייבים את זה לצורך הצמיחה עם הגידול באוכלוסייה. אני חושבת שהעברה של כמה שיותר פרויקטים ליזמים פרטיים היא דרך נכונה לקדם אותם".

איך כל אחד מכם ידאג שהתשתיות בארץ ייבנו טוב יותר בהסתכלות של 5-10 שנים קדימה?

סופר: אנחנו נמצאים בעשייה מאוד גדולה בכל הנוגע להבאת מים לחקלאות למערב הנגב. זה משהו שהמדינה חרטה על דגלה בזמן המלחמה, אני מקווה מאוד שנראה גידול ופריחה של מערב הנגב עם תשתיות חזקות שיביאו הרבה מים. בנוסף, חלק מהתשתיות שלנו ימוגנו אחרת כבר בעתיד הקרוב".

שניידר: "השלמנו לפני מספר שבועות את בניית רציף הדגל שלנו, רציף 21, שהושקעו בו 2 מיליארד שקל. אנחנו משקיעים 300 מיליון שקל כל שנה בחידוש התשתיות, ומעבר לכך משקיעים בחדשנות ובסטארט-אפים. התשתיות הם קטר שמסייע למשק בצמיחה והתחדשות ואנחנו נמצאים שם במספרים גדולים".

שוב: "בעשור הקרוב נראה שינוי גדול בתשתיות בארץ ואנחנו כגורם מממן מאוד רוצים לממן את התשתיות האלה. אנחנו חושבים שזו חובתנו להניע את גלגלי המשק ולהוציא אותם לפועל, ומאוד חשוב שהמכרזים ייצאו בזמן. אנחנו נהיה שם".