המשרד להגנת הסביבה לרשתות השיווק: חיזרו לאסוף בקבוקי משקה

רשתות השיווק ניצלו את הפתח שנתן להן המשרד להגנת הסביבה בשל מצב החירום המלחמתי, סירבו לקבל בקבוקי פיקדון, וכעת המשרד מודיע: חוזרים לאכוף את החוק, המרכולים מחויבים לקבל את בקבוקי הפקדון ולהשיב את התמורה הכספית עבורם במלואה. הסיבה לכך היא תלונות רבות של תושבים שנאלצו לעמוד מול מכונות איסוף בקבוקים מושבתות ולהישאר ללא פתרון.

לפני שלושה שבועות, עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא נעתר באופן מידי לדרישת איגוד לשכות המסחר ומפסיק לאכוף את חוק הפיקדון, המחייב את רשתות השיווק לקבל בקבוקי משקה ריקים ולהשיב תמורתם לצרכן את כספי הפיקדון ששילם עבורם בעת הרכישה. "המשרד ער לצורכי המשק ולקשיי המגזר העסקי בעת הזו, לרבות צמצום כוח האדם הפעיל במשק", הבהירו במשרד. באיגוד לשכות המסחר הצביעו על כך שישנו מחסור חמור בעובדים, ולכן ישנם קשיים ביישום חוק הפיקדון בכל הארץ ובדרומה בפרט.

המשרד להגנת הסביבה הודיע עם פתיחת המערכה כי לא יאכוף את החוק במשך שלושה שבועות – עד ה-31 בחודש, ולאחר מכן יבצע הערכה מחודשת לפי המצב בשטח. אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה והממונה על חוק הפיקדון, הבהיר לרשתות השיווק, איגוד לשכות המסחר והמערך כולו כי עליהם לעשות את מרב המאמצים כדי לקבל מהציבור את הבקבוקים גם בתקופה מורכבת זו ולספק את השירות לאזרחים לפי המציאוּת בשטח. אולם בחלוף שלושה שבועות, מתברר כי הרשתות החליטו להפסיק לקבל בקבוקים באופן גורף וניצלו את שעת המלחמה כדי להתנער לחלוטין מחובתן החוקית. חלקן אף טענו בפני הצרכנים כי קיבלו הנחיה מהמשרד להגנת הסביבה שלא לאסוף את הבקבוקים.

לדברי עמיחי, "הוצאנו הודעה על אי אכיפה מתוך התחשבות, לא אמרנו לא לקבל בקבוקים. העסקים לקחו את זה לקצה ועשו שימוש ציני בהתחשבות ובהבנה שלנו למצב במשק. לא זו הייתה הכוונה שלנו. הכוונה הייתה שיפעילו שיקול דעת ואיפה שאפשר יקבלו. בין אפס למאה יש רצף. בחלק מהמקרים הרשתות אף סגרו את המכונה האוטומטית לקבלת בקבוקים. אנחנו מקבלים המון פניות מהציבור שמתלונן על האופן שבו המרכולים לקחו את זה לקיצון. עברו שלושה שבועות ואנחנו לא מאריכים את ההוראה. אנחנו מצפים שיחזרו לקבל את הבקבוקים ויתנו שירות".

לפי חוק הפיקדון, כל בית עסק ששטחו שמעל 28 מ"ר ומוכר מכלי משקה מלאים מכל סוג חייב לקבל מכלי שתייה מהציבור הרחב ולהחזיר בעבורם את דמי הפיקדון. את מכלי השתייה אוספות חברות איסוף המספקות שירות ליצרנים וליבואנים של המשקאות, ומשם הם נשלחים למיון ולמיחזור.

לפי הערכות של גורמים בשוק, כלל לא בטוח שכלל רשתות השיווק יחזרו למלא את החוק למרות דרישת המשרד להגנת הסביבה. לאחר הודעת המשרד הבוקר פנה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר הכלכלה ניר ברקת ודרש ממנו להתערב כדי להטות את ההחלטה באופן מידי. לדברי לין, "עם כל הכבוד, רשתות המזון לא תוכלנה להשלים עם המצב הזה. ההקלה הרגולטורית נדרשת גם עתה וכל עוד מצב החירום במשק יימשך. ראייתו של המשרד להגנת הסביבה צרה, חייבים לקבוע סדרי עדיפויות אשר יהיו מוכתבים על ידכם. רשתות המזון חייבות בראש ובראשונה לספק מוצרי מזון ושירותים חיוניים לציבור. אין ביכולתן של רשתות המזון לקבל ולאחסן מכלי משקה ריקים בסניפיהן. המשמעות של אי הארכת תוקף ההקלה הינה קטסטרופלית".

נזכיר כי הצרכנים משלמים פיקדון של 30 אגורות על בקבוק, אך הכסף לא תמיד חוזר לידיהם, ונותר בקופות המרכולים או אצל היצרנים. לפי דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם השנה, שיעורי השבת הפיקדון עבור המכלים הגדולים עמדו על כ-75% מהמכלים שנאספו וכ-36% בלבד מהמכלים הגדולים שנמכרו. כלומר, הציבור לא קיבל החזר של דמי הפיקדון עבור כשני-שליש מהמכלים הגדולים שנמכרו ועבור כרבע מהמכלים הגדולים שנאספו. בסך הכל, בשנת 2022 עבור כ-1.4 מיליארד מכלים הושבו דמי פיקדון. סכום הפיקדון הכולל שהושב עמד על 438.5 מיליון שקל, לעומת סכום של לפחות 693 מיליון שקל שנגבה עבור המכלים שנמכרו.