ערבה פאוור בדרך לבורסה לפי שווי של עד 200 מיליון שקל

ערבה פאוור, אחת מחברות האנרגיה המתחדשת הוותיקות בישראל, החלה במשא ומתן על מנת להפוך לציבורית לפי שווי מוערך של 150–200 מיליון שקל. בימים האחרונים חברת המיחשוב מיקרונט הנסחרת בבורסה בתל אביב מנהלת מו"מ ראשוני על מנת למזג את פעילות ערבה פאוור לתוך מיקרונט ובתמורה תקבל מניות של החברה הציבורית.

על פי נתוני ערבה פאוור, היא מחזיקה בפרויקטים בהיקף של 120 מגה־ואט ועד כה היתה אחראית לייצור חשמל בהיקף 300 מגה־ואט. מעבר למיזמים שערבה פאוור מפעילה בישראל, יש לה פעילות סולארית בארה"ב.

ערבה פאוור היא חברה פרטית שנמצאת כיום בבעלות של קיבוץ קטורה וחברת הביטוח הפניקס. עם בעלי המניות בחברה ניתן למנות גם את דיוויד רוזנבלום, יוסף אברמוביץ', משקיעים זרים (בעיקר מארה"ב), הקרן הקיימת לישראל שמחזיקה ב־10%, ומכון הערבה ללימודי הסביבה – מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית השוכן בקיבוץ קטורה. החברה הוקמה ב־2007 על ידי קיבוץ קטורה, ושנה לאחר מכן תאגיד סימנס העולמי רכש 40% מהמניות בתמורה ל־15 מיליון דולר. ב־2014 רכשה הפניקס את המניות מידי סימנס תמורת כ־60 מיליון שקל.

ב־2011 חנכה ערבה פאוור את השדה הסולארי המסחרי הראשון בארץ, באזור קיבוץ קטורה, בהספק של 40 מגה־ואט. בהמשך הקימה עוד 15 פרויקטים סולאריים בנגב. בין היתר הקימה את החווה הסולארית הראשונה שחוברה לרשת החשמל, קטורה סאן, שמשתרעת על פני 60 דונמים ושההספק שלה הוא 9 מגה־ואט. כמו כן רכשה יחד עם הפניקס 11 שדות סולאריים מחברת סופרגז שבשליטת אלקו של האחים זלקינד תמורת 175 מיליון שקל והקימה שדות סולאריים בשיתוף האוכלוסייה הבדואית בנגב.

ערבה פאוור מבקשת להגיע לבורסה בתקופה מגומגמת עבור מניות האנרגיה הסולארית. ב־12 החודשים האחרונים מדד מניות חברות האנרגיה הסולארית, שמורכב מ־17 חברות בתחום, ירד ב־20% ומדד הקלינטק צנח ב־30% בעוד מדד תל אביב 125 ירד ב־5.5%. המומנטום השלילי בשווקים בטווח הקצר בנוגע למניות הקלינטק נובע בין היתר מכך שהמשקיעים סבורים כי פרויקטים רבים בתחום האנרגיה הסולארית שמסתמכים על מימון זול בשנה הראשונה לפעילותם יתקשו לצאת אל הפועל בעולם של ריביות גבוהות.

מיקרונט, החברה הציבורית שתספק את השלד עבור ערבה פאוור, עוסקת בפיתוח ושיווק מערכות מחשב ניידות לציי רכב. בשנה האחרונה חיפשה הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל אלי אביבי, להכניס פעילות חדשה לחברה. כך, בינואר השנה חתמה מיקרונטעם חברת הנדל"ן רונן חצור כדי למזג אותה לתוך מיקרונט, אך מזכר ההבנות בוטל באפריל בעקבות בעיות שונות.

בעלי המניות העיקריים במיקרונט הם MICT INC – חברה ציבורית אמריקאית (31.5%), ספירל קרנות גידור (10%) ויהודה שמעוני, מבעלי משרד הפרסום שמעוני פינקלשטיין (7.7%).

נכון לסוף יוני, למיקרונט יש מזומנים בהיקף של 24 מיליון שקל והון עצמי של 31 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב־2 מיליון שקל בלבד לעומת 3.6 מיליון שקל במחצית המקבילה. בשורה התחתונה, החברה ההפסד הכולל של מיקרונט הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב־4.7 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון שקל במחצית המקבילה.

מיקרונט נמצאת בעיצומו של משבר בעלי המניות. החברה, שנסחרת בשווי של 18 מיליון שקל, דיווחה לבורסה כי בעלי מניות שמחזיקים ב־18% פנו להנהלת החברה בבקשה לזמן אספה שבמסגרתה תועלה להצבעה ההצעה להחליף דירקטורים מכהנים, ביניהם היו"ר חזי אופיר. האספה נקבעה ל־10 באוקטובר.

ערבה פאוור מצטרפת לשתי חברות שהודיעו לאחרונה על מיזוג לתוך שלד בורסאי: ריי טי אל וי (RAY TLV), חברה להתחדשות עירונית, התמזגה לתוך שלד הקנאביס לשעבר אינטליקנה. המיזוג נעשה ב־10 בספטמבר והחברה נסחרת היום לפי שווי של 66 מיליון שקל.

כמו כן, חברת פרץ מתכות, חברה לאיסוף ברזל למיחזור, מבקשת להתמזג לתוך השלד של אינטרנט גולד קווי זהב. בתחילת ספטמבר חתמה חברת פרץ מתכות על כניסה לתוך השלד לפי שווי של 100 מיליון שקל. בעלי המניות הבולטים בשלד הם אלי נידם (10%) בעל השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי שוהם ביזנס ויעקב זרחיה (8.25%). נידם רכש את מניות השלד מכפיר זילברמן בתחילת יוני, ובשוק מייחסים לו את בניית העסקה. במידה ששני המיזוגים הנוספים יתממשו עד סוף השנה, תרשום הבורסה חברות בהיקף מוערך של 400 מיליון שקל שהצטרפו למסחר.

ההתעוררות המסוימת בפעילות השלדים בבורסה בתל אביב בחודשים האחרונים מופיעה על רקע הקיפאון העמוק בשוק ההנפקות. השנה רק חברה אחת הגיעה לשוק ההון — זפירוס שהונפקה בתל אביב במרץ האחרון וגייסה 145 מיליון שקל לפי שווי של 770 מיליון שקל וגם היא עוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת. מאז לא הונפקה חברה חדשה בבורסה המקומית. הקיפאון בשוק ההנפקות נובע מהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל מריבית אפסית בתחילת 2022 ל־4.75% במאי האחרון. הריבית הגבוהה יחסית משנה את טעם המשקיעים והמוסדיים שמעדיפים להתמקד בהשקעות שמרניות יותר. על כן חברות פרטיות מעדיפות שלא להגיע בתקופה זו לבורסה.

מערבה פאוור נמסר בתגובה: "ערבה מקבלת פניות רבות בקשר לשיתופי פעולה ממינים שונים, אשר רובן לא מבשילות לכדי מו"מ או עסקאות. החברה אינה מגיבה בקשר למגעים ראשוניים שמתקיימים באופן שוטף ואינה צד למו"מ קונקרטי למיזוג במועד זה".

ממיקרונט נמסרה: ״כל התפתחות עסקית בחברה ככל שתהיה תפורסם במסגרת הדיווחים הפומביים של החברה״.