חשש להתפרצות זן אלים של שפעת העופות בעמק החולה: נמצאו עשרות פגרי עגורים

עשרות פגרי עגורים לצד עשרות עגורים גוססים נמצאו בשבועיים האחרונים בעמק החולה ובסביבתו וכעת גובר החשש להתפרצות זן אלים של שפעת העופות באזור ולזליגתו למשקי בעלי החיים.

בדיקת מעבדה שבוצעה בפגר עגור שנמצא בלהבות הבשן העלתה כי מדובר בנגיף שפעת העופות מהזן האלים והמדבק במיוחד - H5N1. למרות שמדובר בחלה מדבקת במיוחד שעלולה לסכן את בעלי הכנף באזור – הרשויות טרם החלו לאסוף את פגרי העגורים מהשטחים החקלאיים באזור עמק החולה, גם ימים ארוכים לאחר שהחל גל התמותה. זאת למרות לקחי העבר ופניות חוזרות ונשנות של קק״ל והחברה להגנת הטבע בנושא.

נכון לאתמול, כך לפי קק״ל והחברה להגנת הטבע, נמצאו בשמורת החולה 15 עגורים מתים ועוד כ-20 עם תסמינים של המחלה; באגמון החולה כ-30 עגורים מתים, מרביתם פונו עד עתה; ובשטחים החקלאיים שמסביב עוד כ-45 עגורים מתים ו-20 עם תסמינים. אולם מדובר לפי ההערכות בתמונה חלקית בלבד, שעה שגוברת הסברה כי ישנם עוד עגורים מתים בשטח שטרם אותרו או שנאכלו על ידי בעלי חיים אחרים ולכן לא נספרו. אחת הסיבות לכך היא הקושי לאתר את גופות העגורים בשדות החקלאיים הפזורים באזור שכן חלקים נרחבים מהם מלאים במים לאחר הגשמים הכבדים בשבוע שעבר.

אפי נעים, מנהל אזור עמק החולה בקרן קיימת לישראל, מסביר כי באגמון החולה המנוהל על ידי קק״ל הוחלט לבצע באופן מידי צעדים כדי לצמצם את העברת הנגיפים באזור; ״סגרנו את כל השערים החשמליים כדי שטרקטורים, כלים ואנשים לא יעבירו נגיפים. מתחילת המלחמה הם היו פתוחים כדי שהצבא יוכל להיכנס באופן חופשי. שמנו עמדת חיטוי בכניסה וכל רכב שנכנס עובר חיטוי. זה כדי לצמצם למינימום את ההשפעה של בני האדם על העופות באזור. שפעת העופות שתקפה את מרגליות לפני שנתיים, שם השמידו קרוב למיליון מטילות, התפשטה כנראה כתוצאה מכך שאדם הסתובב כאן עלה למושב בלי בטיחות ביולוגית וגרם להתפרצות בלול ההטלה״.

רשות הטבע והגנים הורתה בשבוע שעבר לחקלאים באזור אגמון החולה לסגור את תחנת ההאכלה הפועלת יותר משני עשורים באזור מחשש שריכוז העגורים יוביל להתפשטות ניכרת של המחלה. תחנת ההאכלה משמשת ביום יום להסטת העגורים מהשדות החקלאיים, וזוהי הפעם הראשונה שהתקבלה החלטה על סגירתה. ברשות הטבע והגנים סבורים כי הפסקת ההאכלה מחויבת במקרה הזה, כצעד לצמצום קצב ההדבקה על ידי הריכוז המלאכותי של אלפי עגורים בשטח ההאכלה. אולם חקלאי האזור וכך גם אנשי קק״ל, סבורים כי ההחלטה דווקא הובילה להתפשטות רחבה יותר של העגורים הנגועים וכך גם להגדלת הסיכון.

לדברי נעים, ״התוצאה היא שבמקום שהעגורים יהיו באזור מצומצם ומנוהל, הם יתפזרו לכל עבר. זה אומר שהתמותה מפוזרת בכל עמק החולה. לטעמי זה היה רעיון רע. זה אומר שהחקלאים צריכים גם לרוץ אחרי העגורים בכל השדות שמלאים במים אחרי הגשם. הם מתים שם ואף אחד לא מפנה אותם כי קשה להגיע אליהם. אחת המסקנות מלפני שנתיים היא שאת הפסדים צריך לפנות כמה שיותר מהר. פגר כזה הוא סוג של ספינת טילים שמחזיקה וירוסים. אם לא מפנים מיד אז מגדילים את האירוע. באגמון עצמו אנחנו אוספים את הפגרים כל יום״.

החברה להגנת הטבע פנתה הבוקר (יום ב׳) לשר החקלאות, אבי דיכטר, ודרשה ממשרדו לפעול באופן מידי למיגור ההתפשטות וליישם לקחים מההתפרצות הקודמת, שארעה לפני שנתיים (בשנת 2021 התפרצות המחלה הובילה להשמדת יותר ממיליון תרנגולות ולמותם של כ-9,000 עגורים בישראל). לפי החברה להגנת הטבע, ״למרבה הצער, נראה כי הלקחים מההתפרצות הקודמת, לא מיושמים. עד עתה, משרד החקלאות לא מתכלל את אירוע ההתפרצות הנוכחי ואינו מנהל אותו. על אף שיש מידע מדויק על מיקום פגרי עגורים ועגורים חולים, משרד החקלאות לא מפנה את פגרי העגורים מהשטחים החקלאיים בעמק החולה שתחת אחריותו. קיים חשש כבד כי בימים הקרובים מאוד, מגפת שפעת העופות תתפרץ בעוצמה, בדומה לחורף 2021/22, וכן שהיא תזלוג למשקים החקלאיים בגליל העליון, שסובלים גם כך בצורה קשה מאוד מהמלחמה״.

מנכ״ל החברה להגנת הטבע, דן אלון, דרש מהשר דיכטר ״לקחת אחריות מידית על ניהול האירוע במלואו״, והוסיף כי ״נדרשת הכרזה מיידית על אזורים נרחבים בעמק החולה כנגועים במחלה, ולטפל בתנועת בני אדם אליהם ומהם, בצורה הראויה. פעולות אלה עשויות לצמצם מאוד את קצב ההדבקה ולמנוע זליגה לענף הלול״.

נעים מדגיש כי היקף התמותה כעת וכך גם הצפי להתפשטות המחלה, נמוכים יחסית למגפה ההרסנית שהתפשטה בשנת 2021, בעיקר בשל כמות העגורים הנמוכה באגמון השנה בהשוואה לשנים עברו. ״אנחנו רואים מגמה של ירידה בכמות העגורים בשנים האחרונות. לפני כשנתיים היו 30 אלף, בשנה שעברה 22 והשנה כ-15 אלף. יש לזה כל מני הסברים אפשריים; התחממות גלובלית למשל. יותר עגורים נשארים בדרום אירופה; דרום צרפת, ספרד וטורקיה וממשיכים לאכול שם. האזורים האלה חמים יותר בחורף והעגור מחפש את המזון שלו על הקרקע. כשהם היו קפואים, זה היה בעייתי. דבר נוסף – אזורי המחיה שלהם באתיופיה וסודן מצטמצמים כי בני האדם מייבשים אגמים ומפנים שטחי טבע לחקלאות. גם שפעת העופות בעולם ובאירופה בחורפים קודמים צמצמה את האוכלוסייה שלהם. כל אלו גורמים כנראה להצטמצמות באוכלוסייה שלהם גם כאן בחורף. אנחנו חושבים שאנחנו מתמודדים עם אירוע בסדר גודל אחר מזה שראינו לפני שנתיים גם כי עופות שהיו כאן בימים ההם עברו ׳חיסון עדר׳. חלקם מחוסנים באופן טבעי״.

לעת עתה, בזמן שבשטחי החקלאות נערמים פגרי עגורים נגועים בשפעת העופות, במשרד החקלאות וברשות הטבע והגנים מתקשים להחליט מי נושא באחריות לפינוי הפגרים מהשטח. במשרד החקלאות טוענים שמדובר באחריות בלעדית של רשות הטבע והגנים שכן מדובר בחיות בר, ואילו ברשות הטבע והגנים טוענים שאחריותם מסתכמת בגנים הלאומיים.

במשרד החקלאות מבהירים כי "נוהל הטיפול בשפעת עופות קובע בבירור כי אירועי שפעת עופות בעופות בר מטופלים על ידי רט"ג, וכי הטיפול בעופות באגמון החולה נמצא בידי קק"ל בשיתוף רט"ג. האירוע החריג שהיה לפני כשנתיים באגמון הועבר לטיפול השירותים הווטרינריים בשל חוסר יכולתם של הגורמים האחרים לנהל את האירוע ולמגר את המחלה. האירוע כעת הוא מינורי ומוגבל ברדיוס התחלואה ובמספר העופות הנגועים, ועל כן הטיפול צריך להתבצע, באופן מיידי, על ידי רט"ג וקק"ל על פי הנחיות מקצועיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות".