פאנלים מעל השדות: האם החשמל הסולארי יהפוך להיות מכרה הזהב של החקלאים?

בדרום מערב צרפת, מבצבצים ענבי גפנים תחת פאנלים סולריים. הם יוצרים צל, ומאפשרים לחקלאים לנהל את הכרם תחת מעין מיקרו אקלים, שעה שמשנה לשנה הם נאלצים להתמודד עם אירועי אקלים רבים ועוצמתיים יותר, ומאבדים נתח מהיבול עליו עמלו לאורך השנה כולה. זה עדיין לא מראה שכיח למדיי, אך ברחבי העולם מנסים חקלאים לשלב בשדותיהם פאנלים סולריים במטרה להגדיל את הכנסותיהם באמצעות מכירת חשמל נקי, ועל הדרך גם לשפר את תפוקת השדות.

זה תחום חדש, הנבדק בניסויים בעולם, בהם בוחנים אילו גידולים מתאימים לתנאים הנוצרים תחת הפאנלים הסולריים. בישראל פיילוטים בתחום נמצאים בהליכים ביורוקרטיים ארוכים, אך באוגוסט אשתקד, יצא לדרך צוות ממשלתי בין משרדי לבחינת היתכנותם ״חיים משותפים״ של חקלאות וייצור אנרגיה, ״תוך פגיעה מצומצמת ככל הניתן בייצור החקלאי״. אתמול (א׳) פרסם הצוות הממשלתי הכולל נציגים מאגף התקציבים באוצר, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, משרד האנרגיה ומשרד החקלאות, את מסקנותיו.

ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה: ייצור של 10% אנרגיה מתחדשת בשנת 2020, יעדים שלא הושגו עד היום. אחת הסיבות לכך, היא חסמים רגולטורים רבים, שעה שהנושא נוגע למשרדי ממשלה ורשויות רבות, עם אינטרסים שונים וסותרים. ההמלצות הממשלתיות בתחום האגרו וולתאי בדו"ח, הן מתווה מוסכם הפותר נושא קנייני שהיווה מוקד למחלוקת. ברשות מקרקעי ישראל מקצים מכסות סולאריות לישובים, ודרשו עד עתה שהתקנה של מערכות בשדות חקלאיים, תרד מאותה מכסה. כעת, סוכם כי רמ"י תשווק קרקעות שהיום הן עם חוזים קצרי טווח כמתקנים אגרו ולתאים לשחקנים בשוק הפרטי, על עד כ-500 דונם, מעבר למכסות שניתנו עד כה. זאת, לצד מתן זכויות להקמת מתקנים לבעלי חוזים קיימים לעיבוד חקלאי ארוכי טווח.

אחת הסיבות שהובילו להליך ההסדרה, הינו החשש שתופעת האגרו-סולארי תוביל לזניחת החקלאות, כשחקלאים יגלו את הכדאיות של ייצור החשמל. כדי לשמור על התכלית המקורית לשמה הוקצה שטח חקלאי, ממליץ הצוות שהחקלאים האגרו-סולריים יעמדו תחת ניטור ואכיפה קפדניים של משרד החקלאות. בין היתר, אילו התוצרת החקלאית תפחת במשך שנתיים אל מתחת ל-70% תפוקה, יופחת התעריף אותו משלמת רשות החשמל לחקלאים.

בממשלה שואפים להפוך את התחום למבוזר ואטרקטיבי ליזמים, תוך יצירת תנאים שיאפשרו תחרות משוכללת על הזכות לייצר חשמל ומנגנון פיקוח אפקטיבי על תנובה חקלאית. בין היתר, ממליץ הצוות כי רשות מקרקעי ישראל תפעל לשיווק קרקעות לשימוש אגרו וולטאי במכרז פומבי, וכי בכדי למנוע קידום תכנון של מיזמים סולאריים על שטחים בעלי פוטנציאל לפיתוח, בטרם חתימה על תכנית מפורטת, תערך חוות דעת תכנונית ברמ"י באשר לפוטנציאל ומגמות התכנון ותיעדוף שימושי הקרקע המיטביים בשטחים הרלוונטיים. תותר הצבת מתקני אגירה ותשתית נלווים לפרויקט ללא תשלום נוסף בגין השטח, התעריף שישולם לחקלאים יקבע במחיר אחיד, כפי שנקבע במיזמי אנרגיה מתחדשת.

כדי להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 כפי שקבעה הממשלה, יהיה צורך בכ-17 אלף מגה וואט מותקנים של חשמל. עד כה, הוקמו רק כ-3,650 מגה וואט, ולמיזמים האגרו ולתאים, ישנו פוטנציאל התקנה של כ-3,000 מגה וואט. ייתרון גדול של הייצור האגרו סולארי, הוא היכולת לחבר מתקנים גם במחוז המרכז, לעומת פרויקטים קרקעיים של חשמל סולארי המתבצעים היום בעיקר בדרום הארץ, הרחק מנקודות הצריכה המרכזיות, תוך בזבוז משאבי רשת חשמל משמעותיים. בממשלה מאמינים כי מדובר בתחום אסטרטגי עבור ישראל, ששואפת להפוך לחלוצית בו. השלמת הסדרתו כרוכה באישור הממשלה את הדוח, החלטה של מועצת רמ״י והשלמת התמ״א, הליך של מספר חודשים.

לפי ההערכות, התועלת הכלכלית עבור החקלאים יכולה להגיע לכדי 2000 ש״ח לדונם. גם למדינה פוטנציאל רווח: על כל 1,000 מגה וואט אגרו וולתאי במקום התמהיל הנוכחי של דו שימוש, יכולה המדינה לחסוך בתעריף החשמל מעל 300 מיליון שקלים - כ-1% מהתעריף. בהשתלמויות שערכו חברי הצוות בנושא, בין היתר בצרפת, התברר שהפגיעה בחקלאות שולית, לצד פוטנציאל של כ-60-70% כיסוי ולטאי בשדות החקלאיים, ירידה בפגיעה בתוצרת החקלאית בשל קרינה, ולצד חיסכון במים והפחתת הפגיעות של השדות לאירועי מזג אוויר קיצוניים.

האם מדובר בבשורה? יש מי שסבור כי הממשלה אינה מתמקדת במשימות הדחופות, שיש בכוחן לשחרר חסמים מהותיים שיאיצו את התחום הסולארי המדשדש בישראל. באפריל 2021 משרד האנרגיה ומשרד החקלאות החליטו להקים מתקני פיילוט בתחום האגרו סולארי, כדי לבחון מגוון טכנולוגיות במגוון של גידולים ותנאים אקלימיים, בכ-130 חלקות ניסוי, 55 מיני גידולים וכ-100 ישובים. הפרויקטים מצויים במסלול ביורוקרטי ארוך, שכרוך בהערות והשגות במועצה הארצית ואישור תמ״א.

לדברי איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה: ״המדינה רצה לקבוע כללים ורגולציה לתחום האגרי סולארי לפני שהעולם אימץ הגדרה לשדה כזה. ייקח 3-5 שנים להבין אילו גידולים ושיטות עובדים ובאילו תנאי אקלים. לצערנו, התחושה היא כי המשרדים המעורבים עושים זאת מתוך רצון לחסום ניצול של קרקע חקלאית לשימושים סולאריים, ולא מתוך כוונה לקדם ענף משקי חדש של שילוב אנרגיה בחקלאות. המדינה צריכה לאפשר ל-130 חלקות הפיילוט לקום בהליך מזורז לפי תקנות, ולא להמתין לאישור תכנית מתאר ארצית חדשה, תהליך שכבר ארך שנה ומי יודע מתי יסתיים״.