"אנחנו נמצאים בצומת הכלכלי המסוכן ביותר לישראל מאז היווסדה"

"אנחנו נמצאים בצומת הכלכלי המסוכן ביותר לישראל מאז היווסדה", כך אמר היום (ד') מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. לארי אמר עוד כי כי נדרשות החלטות אמיצות למרות המחירים הפוליטיים, ובהן העלאת מסים, הקטנת הוצאות והקצאת שימושים באופן יעיל ונכון, ולא כספים קואליציוניים ומגזריים.

"מצד אחד הכלכלה הישראלית היא קסם. כשמסתכלים על האינדיקטורים רואים צמיחה שמתאוששת, צריכה פרטית עולה, ירידה באבטלה, התאוששות מסוימת בשוק הנדל"ן", אמר לארי, "הכלכלה מציגה עמידות על אף ולמרות המלחמה אבל כשמסתכלים קצת רחוק יותר בוודאי אפשר לראות את העננים שמתקדרים מעל הכלכלה הישראלית".

הוא ציין כי "יש אינדיקטורים שליליים שאי אפשר להתעלם מהם: הורדת תחזית הדירוג, פרמיית הסיכון של ישראל נמצאת בשיא, ואנחנו חווים יציאה של משקיעים זרים, חרמות כלכליות לכאורה - משהו שלא הכרנו בעבר ואז אתה שואל את עצמך מה קורה פה. אנחנו ברגעים קריטיים לחוסנה של כלכלת ישראל והשאלה עכשיו היא איזו פנייה ניקח מפה. הדבר תלוי בנו".

צפו: מדד הצמיחה של בנק מזרחי טפחות

"יש בטבע האנושי בכלל, ובטבע הישראלי בפרט, הנחה אופטימית של יהיה בסדר", אמר לארי, "דווקא עכשיו אסור לנו לשגות בקונספציית כלכלת יהיה בסדר. אם ניקח את הפנייה הלא נכונה נשלם על הטעות הכלכלית הזו מחיר עצום.

לארי השווה בין ישראל למדינות נוספות ואמר כי "אין כלכלה בעולם שדומה לכלכלה הישראלית, אנחנו מדינה ייחודית בהרבה מובנים והרבה בחינות. ובכל זאת התאמצתי למצוא דוגמא של כלכלה שחווה מציאות אולי דומה. מצאתי את אוקראינה שנמצאת במלחמה כבר שנתיים. נראה (שם) נורמליות, ואפילו נמצא כנראה כנסים מסוג זה. יש בתי קפה, וסופרים פתוחים. אבל התוצר שם התכווץ בכ-13%, יחס החוב-תוצר הגיע ללמעלה מ-80%, כאשר לפני המלחמה היה 50%. היקף האוכלוסייה ירד משמעותית מ-40 מיליון ל-36 מיליון אנשים – ירידה של 12%. מי שעזב זה בעיקר מי שיכול, האוכלוסייה החזקה והיצרנית. האם השקעות זרות יגיעו לאוקראינה במצב הזה? האם יש עתיד לדור הצעיר שם?".

הוא הוסיף כי "אם נחזור לצומת בה אנו נמצאים, נידרש לקבל החלטות אמיצות, מהמקום הנכון ולא מהמקום הנוח. האמת שכל ממשלה שתהיה, הנוכחית או העתידית, חייבת להגדיר עבור עצמה תוכנית פעולה, תוכנית פיסקאלית שיש לה מספר אדנים:

"יחס חוב-תוצר טוב הוא 60% והיו שנים שכלכלת ישראל הייתה שם. היום אנחנו כבר קצת יותר מ-70%. קובעי המדיניות חייבים להגדיר שיחס החוב-תוצר צריך להיות נמוך מ-68% כאשר המטרה צריכה להיות 60%.

"האופטימיים יגידו שהגירעון יהיה 6% והפסימיים 8%, האמת תהיה כנראה באמצע. צריך להגדיר יעד לשנתיים הקרובות של פחות מ-4%. חוב צריך להחזיר, וחוב היום הוא חוב יקר. חייבם להקטין את הגירעון הזה. הוא נוצר משני וקטורים, הוצאות והכנסות. חלק מההוצאות גדל בגלל המלחמה. לגבי ההכנסות צריך לומר בצורה הגונה - כן, יהיו העלאות מסים. זה יכול להיות ביטול פטורים, מס חברות, מע"מ, אבל זה נדרש כדי להגיע ליעדים".

לגבי המסים אמר לארי כי חשוב שההעלאות לא יהיו שוב על חשבון אותה אוכלוסיה שנושאת בנטל הכלכלי, היצרני, האזרחי והיום גם הביטחוני.

לדברי לארי, "אני משוכנע שיש הוצאות שאפשר לקצץ. אבל הדבר החשוב יותר הוא להקצות את הכספים למקומות הנכונים. די לכספים קואליציוניים, די לכספים מגזריים. הגיע הזמן שהכספים יילכו למקומות מוטי צמיחה, תחבורה, הייטק וחינוך. לקרב את הפריפריה למרכז. יש עוד דבר שחייב לקרות. יש פעולות משלימות בצד החברתי. חייבים לשלב את החברה החרדית והערבית במעגל התעסוקה, החינוך וכמובן בשוויון בנטל, ואי אפשר לא להתייחס לפסיקת בג"ץ אתמול (לגיוס מיידי של תלמידי ישיבות, מ"מ). יש לי כבוד עצום למסורת ולתורה. פסיקת בג"ץ אינה נגד התורה אלא בעד האדם והחברה. אני מקווה שהחברה החרדית מבינה שנדרש שינוי חד כדי להשתלב בשיוויון בנטל, בחינוך ובתעסוקה".

לארי אמר כי הוא אופטימי: "האם אפשר להגיע לתמונת הניצחון? בוודאי שכן, בשביל זה צריך לקחת את הפנייה החכמה. החברה האזרחית, הוכיחה את עצמה והוכיחה עוצמה אדירה. שהיא יכולה ורוצה לחזור למסלול צמיחה מהירה ומחודשת. ולכן לקהל שמייצג את העסקים הפרטיים יש תפקיד מפתח. הם חיילי המילואים של הכלכלה הישראלית".