"הרפורמה במשק החשמל ייצרה בסיס איכותי לתחרות"

במסגרת סדרת המפגשים של כלכליסט ואדלטק שעוסקת בעתיד הביטחון האנרגטי של ישראל שוחח עדיאל איתן מוסטקי מכלכליסט עם אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה; דורון עזרא, מנכ"ל רמת נגב אנרגיה ואשדוד אנרגיה מקבוצת אדלטק; עו"ד עמית קריספין, מראשי משרד KRB; ושאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה, החברה הממשלתית לניהול מערכות חשמל.

לפני שש שנים התרחשה אחת הרפורמות הגדולות בתחום החשמל בישראל, והשוק נפתח לתחרות. חברת החשמל חויבה למכור חמש תחנות כוח שבבעלותה, מתוכן נמכרו עד היום ארבע. בחודשים האחרונים החל עוד שלב ברפורמה שמאפשר לצרכנים להתחבר לספקי חשמל פרטיים במקום חברת החשמל. מנגד, בשוק החשמל עדיין יש שיטענו שהתחרות אינה מספיקה. אחד הגורמים הוא רשות החשמל שמפקחת על המשק ולאחרונה הציעה הגבלת מחירים בשוק שמקבלים יצרני החשמל הפרטיים.

דורון, שש שנים אחרי הרפורמה, האם אתה חושב שמשק החשמל מספיק תחרותי?

"הרפורמה באה לסייע לחברת החשמל לצלוח את העשורים הבאים ברמה הפיננסית ולהתאים את עצמה לשוק מבוזר עם ריבוי שחקנים. קבעו כמה עקרונות: להפריד את חברת נגה מחברת החשמל, כדי שתנהל את השחקנים בצורה אובייקטיבית; להוציא את חברת החשמל ממקטע הייצור, כדי שהתחרותיות תהיה הגונה וכדי שהיא תתמקד במה שבאמת חסר וצריך במשק כדי לפתח את התחרות - נושא ההולכה והחלוקה.

"הרפורמה ייצרה בסיס איכותי לתחרות שבאה לידי ביטוי בסדר ההעמסה של יחידות הייצור ובנושא האספקה. רשות החשמל יצרה שוק חדש ופתחה אותו גם לשוק הפרטי. בשלב הבא צריך לאפשר כניסה של עוד שחקנים לשוק וכך התחרות תגבר. שנית, חברת החשמל חייבת להתמקד בהולכה ובחלוקה כדי לאפשר הקמתם של מתקנים נוספים. בנוסף, כדי שמשק חשמל יהיה תחרותי, צריך להסתכל על המשאבים שמרכיבים אותו, אחד מהם זה משק הגז שאינו תחרותי ולא צפוי להיות, והדבר החשוב זה לאפשר להוריד מהמשק הזה את המגבלות והסייגים - שכולם יוכלו לקנות מכולם ולמכור לכולם, כך שייווצר שוק משוכלל שיאפשר להגיע לתחרות רבתי".

"השוק היום תחרותי פי אינסוף מלפני 20 שנה כי יש לצרכנים בחירה", הוסיף ארד. "הוא יכול להיות יותר תחרותי והדבר המרכזי שעוצר את התחרותיות הוא שהרגלוטור ממשיך לנהל ולהגביל. הפתיחה של המספקים הווירטואליים זו המהפכה הגדולה, אבל זה מוגבל מאוד. נכון להיום, מספקים וירטואליים יכולים לרכוש חשמל רק מאנרגיה מתחדשת, זו כמות מאוד קטנה. השחקנים רוצים להתחרות ויש לנו רק 2%-1% מסך החשמל במשק להציע לציבור. בסך הכל אני רואה את הרפורמה כהצלחה וצריך עכשיו להתקדם לשלב הבא".

לרוב מקשרים את עניין התחרות במשק החשמל למחיר לצרכן. האם יש גם קשר לביטחון אנרגטי?

"חד־משמעית", אומר ארד. "ברמה הבסיסית אם אתה רוצה ביטחון, אתה צריך שתהיה לך יתירות אנרגטית. הדרך הכי טובה לייצר עוד היצע זה שוק תחרותי שבו שחקנים ויזמים פרטיים רואים שניתן לתכנן ולהיכנס אליו ואז תחנות כוח נוספות יוקמו. ברגע שהשוק תחרותי אז היזמים יודעים לפעול בו, תיווצר יתירות וזה קריטי לנושאים של ביטחון".

דורון, האם יש חסמים שמונעים מכם להקים עוד תחנות כוח?

"אם לא היו חסמים היינו מקימים. מדינת ישראל לא מייצרת לעצמה מלאי תכנוני מספק לתחנות כוח עתידיות. הממשלה לא מצליחה לקדם הליך סדור כזה ללא הבטחה שלטונית. שנית, כדי להקים תחנה, צריך לוודא שיש לך רשת חשמל זמינה, ופה לחברת החשמל יש תפקיד דרמטי והקצבים לא רצויים. הדבר הנוסף זה הנושאים הכלכליים".

שאול, איך אתה רואה את התפקיד שלכם בעידוד תחרות במשק?

"חברת נגה קמה לפני שנתים וחצי והדברים לוקחים זמן. בישראל רוצים 'כאן ועכשיו' אבל אלה תהליכים. דבר ראשון זה כל הסדרות היסוד שהשוק רווי בהן היום, ההסכמים למי למכור ובכמה. השוק הישראלי קטן, גם תהליכי התכנון בישראל מאוד ארוכים. בנוסף, הייצור מוגבל מאוד וצריכים לעבור המון שלבים כדי לקבל ייצור. הדבר הנכון הוא ביזור אנרגטי".

עמית, אתה חושב שהרגולציה היום בישראל יכולה להגן על הצרכן מעליות מחירים לא הוגנות?

"תעריף החשמל של הצרכנים מורכב מכמה רכיבים. בנושא התשתית, המחיר נקבע בשיטת 'קוסט פלוס' על ידי הרשות - לוקחים את העלויות של חברת החשמל, מוסיפים תשואה נאותה שהרשות קבעה וזה המחיר. זה תעריף מפוקח לחלוטין. אז המשחק נשאר רק בתהליך הייצור שהוא בידי השוק הפרטי. היום השוק הפרטי מהווה בסביבות 50% מהייצור. בהסדרות החדשות הרשות אמרה לעבור לשוק תחרותי. אחרי שכל זה קרה הרשות באה ורוצה לקבוע תקרת מחיר. במכרז הבא של חברת החשמל כנראה לא ישלמו את המחירים ששילמו עד היום על התחנות. או שהן לא יקומו או שמראש הרשות תצטרך לתת להן תעריפי זמינות כאלה שיממנו 100% מהקמת התחנה. אני לא חושש מההשפעה על המחיר של הצרכנים אלא מההשפעות של ההסדרות שהרשות עושה והמגבלות שהיא קובעת על האפשרות לפתח תחרות. מה שיביא את המחיר הכי טוב לצרכנים זה התחרות, ואם הרשות לא תאפשר אותה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו גם במצב שיהיה מחסור בחשמל".

שאול, למה ישראל מפגרת באימוץ אנרגיות מתחדשות?

"נגה מתכננת את משק החשמל, את הייצור ואת ההולכה של המתח העליון. אם תוכנית הפיתוח תמומש בזמן על ידי חברת חשמל, אז ב־2028 אפשר יהיה להקים 30% אנרגיה מתחדשת".

אבנר, מה החסמים שאתם רואים?

"בטווח הקצר החסם הוא הרשת. בטווח הבינוני אנחנו רוצים להעלות את הקצב וגם לפתוח את התהליך התכנוני. השוק הפרטי יודע לעשות את זה מאוד מהר".