אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לאגור במקום לזהם: לא חייבים את רדינג ירון בן נון, מייסד ומנכ"ל נוסטרומו | צילום: מארק נומדר

דעה

לאגור במקום לזהם: לא חייבים את רדינג

ההתחממות הגלובלית נושפת בעורפנו וצריכת מיזוג האוויר מגיעה לכמעט מחצית מכלל צריכת משק החשמל בשעות השיא. רגע לפני שמשרד האנרגיה שוקל (אולי) לאשר את הקמתה לתחייה של רדינג בתל אביב, כדאי לאמץ טכנולוגיות כחול-לבן שיביאו מזור לעיר הלבנה

05.08.2021, 11:51 | ירון בן נון

כבוד שרת האנרגיה קארין אלהרר שלום,

ראשית, אבקש לברך אותך לרגל כניסתך לתפקיד, אולי התובעני והרגיש ביותר בכנסת הנוכחית. בימים אלו אנחנו מצויים בשיאו של גל חום שעל-פי התחזיות יילך ויגבר בימים הקרובים, וכבר עכשיו ניכר כי הוא עומד להותיר רושם עמוק על אזרחי המדינה ועל משק החשמל. בקיץ שעבר נשבר שיא הביקוש ההיסטורי של ישראל ארבע פעמים ברציפות. מה שהתחיל בגל חום ששיאו נקבע ב-20 במאי, הפך בתחילת ספטמבר באותה השנה לגל חום נוסף והביא עמו לשיא היסטורי חדש של 14,660 מגה-וואט, כ-1,800 מגה-וואט יותר משיא הביקוש המשקי ההיסטורי הקודם (כ-12,600 מגה-וואט).

קראו עוד בכלכליסט:

זינוק תלול זה של יותר מ-16% בשנה אחת (!) שמט את הקרקע מתחת לרגליהם של הסטטיסטיקאים של משרד האנרגיה, שחוזים בדרך כלל את הגידול בשיא הביקוש המשקי לחשמל בישראל בכ-3%-2% מדי שנה.

להביא מזור לעיר הלבנה. תחנת הכוח רדינג תחזור בגלגול חדש?, צילום: עמית שעל להביא מזור לעיר הלבנה. תחנת הכוח רדינג תחזור בגלגול חדש? | צילום: עמית שעל להביא מזור לעיר הלבנה. תחנת הכוח רדינג תחזור בגלגול חדש?, צילום: עמית שעל

האשם העיקרי הוא כמובן שינוי האקלים - ההתחממות הגלובלית. שיא הביקוש, כמו ברוב מדינות העולם, נקבע בימים החמים ביותר של השנה בשל השימוש במיזוג אוויר. העתיד צופן בחובו החמרה במזג האוויר החם, ועל כן צריכות המיזוג יוסיפו לטפס. יעידו על כך מכירות המזגנים שמזנקות. גם הסטטיסטיקאי הראשי של חברת חשמל קבע במאי 2020 כי לא פחות מ-45% מכלל צריכות משק החשמל בשעת שיא הביקוש נבעו מצרכן יחיד: מיזוג האוויר.

בעולם מתבוננים על התופעה בדאגה: סוכנות האנרגיה העולמית (International Energy Agency) של ה-OECD קבעה שצריכת החשמל העולמית של מזגנים שילשה את עצמה מאז 1996 וצפויה לשלש את עצמה שוב בשלושה עשורים הקרובים. אלו תחזיות מדאיגות ביותר, שהשלכתן על מערכות הייצור ואספקת האנרגיה בעולם תהיה קשה.

מזגנים אחראים לכמעט מחצית מצריכת החשמל בשעות השיא ,  מזגנים אחראים לכמעט מחצית מצריכת החשמל בשעות השיא מזגנים אחראים לכמעט מחצית מצריכת החשמל בשעות השיא ,

בין תל אביב ללוס אנג'לס

ואצלנו? לאחרונה התחלנו לשמוע מומחים שונים שמתריעים שבעתיד הקרוב נחזה בבעיות קשות של אספקת חשמל לעיר תל אביב וקובעים בצער רב כי לא יהיה מנוס מלהרוס את תחנת הכוח ברדינג ולבנות תחתיה תחנה חדשה בהספק כפול מזה של התחנה ההיסטורית שבעוד שנתיים בדיוק ימלאו לה 100 שנים.

קשה שלא להתרשם כי מדובר בתחילתו של מסע יחסי ציבור, שעניינו להכשיר את הקרקע לרעיון עוועים: הקמה של תחנת כוח מונעת בגז על חוף ימה של תל אביב ובלב המטרופולין, בזמן שרשת החשמל משוועת לשינוי עמוק המבוסס על אנרגיה מתחדשת תוך הפחתה דרמטית של פליטות הפחמן של ישראל. זאת כחלק מהמאמץ הכללי שלנו לתרום את חלקנו למאבק בשינוי האקלים, שנותן כבר את אותותיו ואוחז בגרוננו.

כיוון שאין סטטיסטיקה עדכנית זמינה לציבור על אופי צריכת החשמל של העיר תל אביב, פניתי לפרופיל הביקושים לחשמל של העיר לוס אנג'לס כפי שמתואר בדו״ח שהנפיקה המעבדה הלאומית האמריקנית לאנרגיה מתחדשת (NREL) ושמשרטט את מפת הדרכים של העיר לוס-אנג׳לס לעבר 100% אנרגיות מתחדשות ב-2045. הנה הגרף המדובר:

גרף ביקושי החשמל של לוס אנג גרף ביקושי החשמל של לוס אנג'לס גרף ביקושי החשמל של לוס אנג

כבוד השרה, עינייך הרואות שבעיות שיא הביקוש של לוס אנג'לס באות לידי ביטוי אך ורק בימי החול של חודשי הקיץ ומבטאות באופן נאמן את הגידול שחל בימים אלו בדרישה למיזוג אוויר. כיוון שתל אביב ולוס אנג׳לס חולקות מזג אוויר מאוד דומה, אני מניח שגם פרופיל הצריכה של שתי הערים דומה.

חשוב להבין שהצורך העיקרי בתחנת רדינג הנוכחית, וגם בבניית תחנה גדולה יותר במקומה, אינו לייצור חשמל שבשגרה, אלא אך ורק לשם תמיכה ברשת החשמל באותן שעות שבהן שיא הביקוש של העיר מרקיע שחקים. כלומר: בימיו החמים של הקיץ וביתר שאת בימים בהם מכים בנו גלי החום. הקמת תחנת כוח חדשה ברדינג נועדה למטרה אחת ויחידה: לספק חשמל לדרישות מיזוג האוויר בשעות שיא הביקוש בימים החמים של הקיץ. במילים אחרות: לפתור את בעיית צוואר הבקבוק של תשתית הייצור וההולכה למשך פחות מ-500 שעות בשנה.

שרת האנרגיה קארין אלהרר, צילום: דרור סיתהכל שרת האנרגיה קארין אלהרר | צילום: דרור סיתהכל שרת האנרגיה קארין אלהרר, צילום: דרור סיתהכל

המסקנה היא אחת: אין כל בעיה עם תשתית הייצור והאספקה לחשמל הקיימת. הבעיה מתמקדת בכמה שעות בשנה, שבהן הביקוש לחשמל שובר שיאים, ובשעות הללו ניתן למנוע את שיא הביקוש ולמתן אותו באמצעים אחרים למשל, באמצעות אגירה.

אם היינו יכולים לאגור במהלך הלילה מכוניות עם נהגים, הייתה נפתרת מיד כל בעיית הפקקים בכניסה לגוש דן בבוקר. לא מדובר בבעיית תשתית אלא בחוסר היכולת לנהל את הביקושים, רק שבניגוד לבעיית הגודש בכבישים, חשמל כן ניתן לאגור.

אז לפני שגל החום הנוכחי (או הבא) יכריע את רשת החשמל, ורגע לפני שאולי יגיע לפתחך מסמך כזה או אחר המבקש ממך לאשר בנייה של תחנת כוח פוסילית חדשה בלב גוש דן, רציתי להפנות את תשומת לבך לאפשרות אחרת העומדת בפני משרד האנרגיה, והיא להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות ונקיות לאגירת אנרגיה, טכנולוגיות שפותחו כאן בישראל על טהרת הידע והחדשנות שלנו. הטכנולוגיות הללו יכולות לייתר הקמת תחנת כוח חדשה באזור גוש דן ואת סלילת קווי המתח הגבוה שיידרשו על מנת לספק את שיאי הביקושים לחשמל אל תוך גוש דן.

רגע לפני שמשרד האנרגיה שוקל (אולי) לאשר את הקמתה לתחייה של רדינג, ולא כמרכז מגורים אלא כתחנת כוח מזהמת, אני מזמין אותך, כבוד השרה, לשקול את החלופה השפויה שתביא מזור לעיר הלבנה, ותאמץ טכנולוגיות ישראליות למען עתיד נקי ושפוי לנו ולילדינו.

ירון בן נון הוא המייסד והמנהל הטכנולוגי של חברת נוסטרומו, חברה ציבורית שפיתחה טכנולוגיה נקייה לאגירת אנרגיה, ופעילה בעיקר בקליפורניה

תגיות