השופטת בדימוס ברון: "ההפיכה המשטרית עדיין בועטת במלוא העוצמה"

"מאז 7 באוקטובר כל הקשב שלנו נתון לטראומה שאנחנו נמצאים בה. אבל מתחת לפני השטח, והיום גם מעליה, ההפיכה המשטרית חיה ובועטת במלוא עוצמה. אם לא נהיה ערים לרכבת שדוהרת, נידרדר לתהום", כך הזהירה שופטת בית המשפט העליון לשעבר ענת ברון בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה - לחצו כאן

בשיחה עם הפרשן המשפטי של כלכליסט משה גורלי הזהירה ברון מפני הצעדים האנטי דמוקרטיים שבהם נוקטת הממשלה, וקראה לציבור לקחת חלק פעיל במאבק על דמותה של המדינה.

היינו בהפיכה המשטרית עד 7 באוקטובר, ואנחנו נמצאים בהפיכה גם לאחר 7 באוקטובר. האם משהו השתנה בנושא הזה בעקבות המלחמה?

"הרפורמה המשפטית שאני מכנה ההפיכה המשטרית פגשה אותנו לראשונה ב-4 בינואר 2023 בנאום הבלהות של שר המשפטים יריב לוין. הרפורמה הזאת היתה למעשה תוכנית לריסוק הדמוקרטיה. היא כוונה נגד מערכת המשפט, נגד שומרי הסף, ונגד הוועדה לבחירת שופטים, והיתה השתלטות על מערכת המשפט כאמצעי לביצור השלטון על חשבון טובת הציבור.

"מאז 7 באוקטובר הקשב שלנו נתון לחטופים, לחללים, לפצועים, ולמשפחות שמתרסקות. אבל ההפיכה המשטרית חיה ובועטת במלוא עוצמה. זו סחרחרה, ואם לא נהיה ערים אליה אנחנו עלולים להגיע למצב שבשש אחרי המלחמה נגלה שהמדינה שינתה את פניה ודומה למדינות שאנו לא רוצים להידמות אליהן".

מה הבעיה שהפוליטיקאים יבחרו את נציב התלונות על שופטים?

"נציב התלונות על שופטים חייב להכיר את המערכת. הוא חייב להיות מישהו שבא מבפנים. אבל זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא הפוליטיזציה של התפקיד. מה שלא עשו דרך המינויים של שופטים שהם מטעמינו יעשו דרך נציב התלונות על שופטים שיטיל את חיתתו על שופטים, וייצור מעין מאזן אימה. רוצים להשתלט על המינויים בדרך הזאת וליצור מאזן כזה. פוליטיזציה של התפקיד הוא סוף המערכת".

מה דעתך על ההצעה לשינוי חוק המעצרים המינהליים שבמסגרתה מפגעים יהודיים יזכו לגישה מקלה יותר ממפגעים לא יהודים?

"השב"כ מתנגד נחרצות למהלך הזה מאחר שלא פעם מפגעים מקרב האוכלוסיה היהודית רוצים להבעיר את השטח מסיבות של חזונות משיחיים. לקיחת הכלי הזה של מעצר מינהלי אל מול מפגעים בפוטנציה יהודים זה פיגוע ביטחוני. לא פחות מזה, ועובדה שזה הלשון שהשב"כ נוקט בו".

ישבת בהרכב של 15 שופטים שביטל את ביטול עילת הסבירות. במקביל קבעתם שבית המשפט יכול לבטל חוק יסוד. זו לא לקיחת סמכות שמפרה את האיזון בין הרשויות לטובת בית המשפט?

"12 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון, שאף אחד לא מעלה על דעתו שמטילים אותו פתק בקלפי, קבעו שניתן להתערב בחוק יסוד. זה לא מקרה. זו גולת הכותרת של פסק הדין. כל עוד אין חוק יסוד חקיקה, חוק יסוד מתקבל באותו אופן כמו חוק רגיל. רק מכתירים אותו בכותרת כזאת. לכן אפשר למשל לקבוע חוק יסוד שאומר שמטעמי יעילות אפשר שיהיו בחירות כל 8 שנים או כל 15 שנים ושלא תהיה זכות הצבעה לנשים. העובדה ש-12 משופטי העליון קבעו שניתן להתערב בחוק יסוד משמעותית מאין כמותה".

בואי נדבר על חוק הגיוס. את באמת חושבת שאפשר לפתור את הבעיה הזאת?

"החוק הזה מתגלגל בבית המשפט כבר עשרות שנים. ההזדמנות לכך היתה קיימת, אבל לא עשו עם זאת שום דבר. העניין של שוויון בנטל חשוב מאין כמותו. חוק הגיוס אומר שכל מי שמגיע לגיל גיוס חייב בגיוס. אנחנו לא מדברים על שוויון רק כעל ערך דמוקרטי, אלא גם כצורך ביטחוני. אני רוצה לומר ומתנבא בזהירות שמי שייצא מרווח מהשוויון הזה ומההתערות בחברה הישראלית זה המגזר החרדי".

למה שהוועדה לבחירת שופטים לא תקבע מי יהיה נשיא בית המשפט העליון וכל שופט יוכל להציג את מועמדותו?

"ברגע שמבטלים את שיטת הסניוריטי יוצרים תחרות בין השופטים פנימה, בין שבמודע ובין שלא במודע ויוצרים חיזור כלפי הפוליטיקאים כלפי חוץ. אתה יכול לתאר לעצמך את שופטי העליון מחזרים אחרי פוליטיקאים כדי להתמנות לנשיא? זה סוף בית המשפט העניין הזה. לא ייתכן ששופטים יחזרו אחרי פוליטיקאים וינסו לחזר אחריהם בפסקי הדין שלהם".

את כשופטת לא חוששת לדבר כפי שאת מתנסחת עכשיו. זה עלול לפרנס טענות של הצד השני שאי אפשר לסמוך על שופטים. מה גורם לך לצאת ולדבר?

"מה שגורם לי לדבר קודם כל השפל שהמדינה נמצאת בו בימים אלה. אני מרגישה שאין לי פריבילגיה לשתוק. אני לא פוליטיקאית ולא מבינה גדולה בביטחון, אבל אני מבינה גדולה בדמוקרטיה, ואין לתאר את מה שקורה עכשיו מתחת ומעל לפני השטח. פקחו עיניים, תסתכלו. אל תחשבו שזה יעבור, זה בידינו".

ברון ביקשה לסיים דבריה בנימה אופטימית: "העם הזה הוכיח את עצמו ב-7 באוקטובר בהתגייסות של הון אנושי, ביכולות ובביצועים – והתקווה טמונה בעם. צריך להיות גם ערים לכל מה שקורה מסביב, גם לשינויים הדמוקרטיים והמשטריים שנעשים כאן במדינה ישראל. אנחנו יכולים למנוע את זה. שימו לב".