משיימינג ועד סכנה לפעוטות: הקשיים שמעורר התיקון לחוק המצלמות בפעוטונים

1. צפיית הורים: האם לתת להורים אפשרות צפייה אונליין במצלמות של גן הילדים?

בימים אלה מתנהל קרב מעניין שמבקש להגן על הפעוטות בישראל, ובעצם מבקש להגן עליהם משני כיוונים שסותרים זה את זה: שלומם ופרטיותם. נכון, ההגנה על שלומם אמורה לגבור על פרטיותם, אבל הדיון הוא בשאלה אם אין אפשרות להשיג את שתי המטרות גם יחד, ולא את האחת על חשבון השנייה.

הסיפור הוא חוק המצלמות. בפעוטונים לגילאי 3-0 ובגנים שיקומיים מותקנות מצלמות כדי לפקח ולמנוע סיפור נוסף של כרמל מעודה. מעודה היתה בעלת ומנהלת פעוטון שנידונה ל־9.5 שנות מאסר לאחר שהורשעה בהתעללות אכזרית במיוחד בפעוטות. חוק המצלמות והתקנתן יצרו מפנה באכיפה, בהרתעה ובמיוחד ביכולת הראייתית. ב־2018, לפני כניסת החוק, הוגשו שישה כתבי אישום בלבד. ב־2022, אחרי כניסת חוק המצלמות, הוגשו 54 כתבי אישום, עלייה של 800%.

ועכשיו, תיקון חדש, הצעת חוק חדשה שיזמו חברי הכנסת אופיר כץ ורון כץ מעוררת סערה גדולה. ההצעה מבקשת להדק ולהגביר את האכיפה. וכיצד? להוסיף למעגל הפיקוח שצופה במצלמות גם את ההורים. ההצעה שמודעת לסיכוני הרחבת הנגישות למצלמות, ותכף נגיע אליהם, מבקשת לסייגה בשני תנאים "וולונטריים". האחד, מפעיל המעון הוא זה שרשאי לאפשר את הצפייה; השני, בהסכמת 70% מההורים. וזו כבר בעיה. נניח שכמה ילדים בגן, פחות מ־30%, סובלים מבעיות שהוריהם יבקשו למנוע את חשיפתן בצילומים – התנגדותם לא תספיק.

2. חשיפה מסוכנת: ההצעה עלולה לחשוף פעוטות לשיימינג ולסיכונים ביטחוניים

ב־28 במאי קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון סוער במיוחד בהצעה. הופיעו בה כל הגורמים הרלבנטיים – משרד החינוך, המשטרה, המועצה לשלום הילד, פורום מפעילי מעונות יום, התאחדות מעונות היום הפרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. מקור ההתנגדות המרכזי הוא הסכנה הכפולה: ה"שיימינג" לפעוטות וזליגת צילומים לרשתות. מקור התנגדות נוסף הוא הנזק, ההרתעה וחוסר האמון במטפלות ובסייעות.

מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים יניב בר אור ניסח לוועדה נייר סיכונים ממצה. "הצעת חוק זו באה הלכה למעשה להפריט את הפיקוח של משרד החינוך ומשטרת ישראל ולהעבירו לידיים פרטיות ולא מקצועיות שאינן מוסמכות לצפות ו/או לפרש את החומרים המצולמים. לכן אנו סבורים כי חוק זה עלול לפגוע בפרטיותם של הפעוטות ולחשוף אותם לסיכונים אפשריים. כמו כן, הוא עשוי לערער את אמון ההורים בצוותי החינוך ולהשפיע באופן שלילי על ענף מעונות היום הפרטיים", כתב.

את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה ניסחו ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר וד"ר תמי הופמן. "שוו בנפשכם", הן כותבות, "ילד החווה משבר בבית, למשל כתוצאה מהיעדרות ממושכת של אחד ההורים עקב שירות מילואים, גירושי ההורים או חס וחלילה מותו של אחד מהם. התמודדותו של הילד עם האירוע מטופלת על ידי גורמי המקצוע, אולם הוא חווה התפרצויות זעם קשות אשר מתועדות במצלמות הגן. אחד ההורים בגן גוזר את הסרטון המתעד את התפרצות הזעם של הילד ומפיץ אותו בקרב ההורים האחרים. התנהגותו של הילד ומשפחתו הופכות לנושא השיחה בקרב כלל ההורים, ואלו אף עשויים להעדיף למנוע מילדיהם להיפגש עם הילד בשעות אחר הצהריים. הפצת הסרטון תצא במהרה מכלל שליטה, והילד והוריו לא יוכלו לעשות דבר כדי למנוע זאת".

הסכנה הנוספת לצד ה"שיימינג" היא זליגת צילומים לרשתות והגעתם לגורמים עוינים – פדופילים וגופי טרור. מרחב הסייבר נתון כל העת למתקפות והותקפו כבר מוסדות חינוך, משרד עורכי דין ואף מערכות המחשוב של משרד החינוך. "מתקפת סייבר על מערכת המצלמות של מעון יום", נכתב במסמך המכון הישראלי לדמוקרטיה, "עלולה להוביל לפגיעה קשה, החל מסכנת השימוש בסרטונים למטרות פדופיליה ועד לצפייה מדוקדקת בסרטונים על ידי גורמי טרור במטרה לאתר נקודות חולשה כואבות בעורף הישראלי". בר אור מחזק נקודה זו: "קיימת סכנה ממשית כי תמונות רגישות של ילדי ישראל בגילאי לידה עד גיל 3 יזלגו לגורמים עוינים, החל מרשתות פדופיליה אכזריות, שיעשו שימוש בצילומים באמצעות מערכות AI, וכלה בגורמי טרור שיעיים־איראניים".

3. בדיקות פתע: גישת ביניים מציעה להגביר את הפיקוח על ידי גורמי מקצוע

התנגדות מכיוון אחר נובעת מחשיפתן של המטפלות. ליאור גבאי, מנכ"ל נאות מרגלית ויו"ר פורום מפעילי מעונות יום, קבל על חיזוק תדמיתן השלילית. "מי תבוא לטפל כשהיא חשופה לכל הורה שיגיד 'למה לא קינחו לילד את האף' ו'למה הוא עומד בצד'. יש קושי לגייס עובדות איכותיות, והוא יגבר עכשיו עם החשיפה לכל ההורים. במקום זה תשקיעו בשדרוג שכר ותנאים שיביא לשינוי משמעותי בכוח האדם". בוועדה עלה גם הקושי של מטפלות דתיות ומסורתיות שלא יקבלו אישור מרבנים לעבוד אם יידעו שגברים צופים בהן.

גישת ביניים הוצגה בידי עו"ד נעם וילדר מהמועצה לשלום הילד, שחלקה שבחים גם לחוק המצלמות כ"חוק מציל נפשות" וגם למאמצי האכיפה של חברי הכנסת אופיר כץ ורון כץ. היא אף צידדה בהרחבת האכיפה, אבל לא בהכרח בידי ההורים. "צריך יותר גורמים מקצועיים. בדיקות פתע, ולא רק כשיש חשש. צריך לאפשר שמע (כיום המצלמות מופעלות ללא שמע – מ"ג). צריך תקנות של משרד החינוך שיסדירו את הסמכויות ואת התיווך להורים. כמה שיותר עיניים מקצועיות, כך ייטב יותר לילדים".

עמדת משרד החינוך הוצגה בידי סגנית היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד שרית חי שפיגלשטיין. נגד הסיכונים המהותיים היא טענה בחצי פה. עיקר דבריה הוקדש לעלויות התקציביות. היא הודיעה שכניסת ההורים לאירוע תחייב תוספת משמעותית של משאבים לתגבור גורמי הטיפול המקצועיים. התגבור יידרש בגלל שטף התלונות שצפויות להציף את המשרד. "לא ניתן לשאת צפייה מרובה של הורים", אמרה. "ברגע שפותחים להורים - זו הצעת חוק חדשה לגמרי. יש לזה עלות". ואכן, גם זו דרך לנטרל את הצעת החוק – להסלילה לתנאי חקיקה נוקשים יותר שנדרשים לפי חוק יסוד: משק המדינה לחוקים בעלי עלות תקציבית.

4. לובי גננות: למה אין מצלמות בגנים של גילאי 6-3? כי בן דויד מייצגת את הגננות

ואי אפשר בלי פוליטיקה. חוק המצלמות והתיקון הנוכחי לא חלים על ילדי הגנים בגילאי 6-3 אלא רק על גילאי 3-0. ולמה? אחד ההסברים הוא שבני 6-3 יודעים כבר לדבר ולכן הם זקוקים פחות להגנת המצלמות. מעניין איך ניתן לעמת ולברר בחקירה מילה של ילד בן 3 מול מילה של גננת. אבל ההסבר האמיתי הוא שלגילאי 6-3 יש ייצוג פוליטי. לא לדרדקים, אלא לגננות שחוסות תחת מטריית הגנתה הנמרצת של יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. בעימות סוער עם אופיר כץ, בריאיון עם ירון אברהם בחדשות 12, אבחנה בן דויד את הסכנה האמיתית: "ההתעללות היא בגננות. ההתעללות היא בפעוטוני 3-0, שם זה לא גננות אלא מנהלות ומטפלות שלא הוכשרו. אנחנו לא צריכים את האח הגדול". אברהם הנסער, בעצמו אב לשני בני 6-3, סתר אותה: "לפי מכון המחקר של הכנסת, בין 2017 ל־2020 היו 248 מקרי אלימות של גננות ואנשי צוות כלפי גילאי 6-3. 82% מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות. אם היו מצלמות, היו ראיות". בן דויד: "התיקים נסגרו כי התלונות היו תלונות שווא. הגננות נחקרות, ובסוף סוגרים את התיקים".

בדיון בכנסת אמר בר אור: "שמענו מהמשטרה שהתלונות והתיקים הם חצי חצי בין 3-0 לבין 6-3. לנו אין את היציגות של יפה בן דויד אז יותר קל להשית רגולציות חונקות". וליאור גבאי הוסיף: "מותר להתעלל בבני 6-3 בגלל ששם יש כוחות פוליטיים. הם הוחרגו בגלל הלובי הפוליטי של הגננות".